טעמי המקרא: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
סימנים המורים על חיבור ופיסוק המקרא, והמשמשים כסימני ניגון | '''טעמי המקרא''' הם סימנים המורים על חיבור ופיסוק המקרא, והמשמשים כסימני ניגון ב[[קריאת התורה]]. | ||
== סוגי טעמים == | |||
=== מחברים ומפסיקים === | |||
הטעמים מתחלקים לשני סוגים: א. "טעמים מחברים" - סימנים המורים על חיבור המילה אל המילה הבאה אחריה; ב. "טעמים מפסיקים" - סימנים המורים על הפסק בין מילה למילה. | הטעמים מתחלקים לשני סוגים: א. "טעמים מחברים" - סימנים המורים על חיבור המילה אל המילה הבאה אחריה; ב. "טעמים מפסיקים" - סימנים המורים על הפסק בין מילה למילה. | ||
=== כ"א ספרים ואמ"ת === | |||
יש במקרא שתי מערכות טעמים, האחת נהוגה בכ"א הספרים והשניה נהוגה בספרי אמ"ת {{מקור|ר"ת: איוב, משלי, תהלים|כן}}. | |||
== מקורם == | |||
יש אומרים כי טעמי המקרא הם מן ה[[תורה]], ויש אומרים שהם ניתקנו על ידי [[עזרא]] ואנשי [[כנסת הגדולה]]. | |||
הגמרא אומרת (מגילה לב.): "ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו'". | |||
== פרשנים המסתייעים בהם == | |||
[[רש"י]] מסתייע פעמים רבות בטעמי המקרא לפירוש העניין. האבן עזרא בתחלת ספרו "מאזני לשון הקדש" קובע: "כל פירוש שאינו על פי פירוש הטעמים לא תאבה ולא תשמע אליו". בספר פנינים משלחן הגר"א מובאים כמה פירושים על התורה של הגאון מוילנא שמבוססים על טעמי המקרא. | |||
ישנם אף מקרים בודדים בהם השתמשו המפרשים בשמות הטעמים לצורך פירוש הפסוקים ("קול אליהו" ו"דברי אליהו" ל[[גר"א]] לבראשית מד, מח; שם לדברים טו, ח ועוד). | |||
==משמעותם של הטעמים== | |||
ישנם מגדולי ישראל שנתנו לטעמי המקרא משמעות רוחנית, בייחוד על פי ה[[קבלה]], רבים מהם הובאו בספר "[[ראש מילין]]" של [[הרב קוק]]. | |||
| שורה 21: | שורה 30: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה: תורה]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:38, 8 בדצמבר 2012
|
|
טעמי המקרא הם סימנים המורים על חיבור ופיסוק המקרא, והמשמשים כסימני ניגון בקריאת התורה.
סוגי טעמים[עריכה]
מחברים ומפסיקים[עריכה]
הטעמים מתחלקים לשני סוגים: א. "טעמים מחברים" - סימנים המורים על חיבור המילה אל המילה הבאה אחריה; ב. "טעמים מפסיקים" - סימנים המורים על הפסק בין מילה למילה.
כ"א ספרים ואמ"ת[עריכה]
יש במקרא שתי מערכות טעמים, האחת נהוגה בכ"א הספרים והשניה נהוגה בספרי אמ"ת (ר"ת: איוב, משלי, תהלים).
מקורם[עריכה]
יש אומרים כי טעמי המקרא הם מן התורה, ויש אומרים שהם ניתקנו על ידי עזרא ואנשי כנסת הגדולה.
הגמרא אומרת (מגילה לב.): "ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו'".
פרשנים המסתייעים בהם[עריכה]
רש"י מסתייע פעמים רבות בטעמי המקרא לפירוש העניין. האבן עזרא בתחלת ספרו "מאזני לשון הקדש" קובע: "כל פירוש שאינו על פי פירוש הטעמים לא תאבה ולא תשמע אליו". בספר פנינים משלחן הגר"א מובאים כמה פירושים על התורה של הגאון מוילנא שמבוססים על טעמי המקרא.
ישנם אף מקרים בודדים בהם השתמשו המפרשים בשמות הטעמים לצורך פירוש הפסוקים ("קול אליהו" ו"דברי אליהו" לגר"א לבראשית מד, מח; שם לדברים טו, ח ועוד).
משמעותם של הטעמים[עריכה]
ישנם מגדולי ישראל שנתנו לטעמי המקרא משמעות רוחנית, בייחוד על פי הקבלה, רבים מהם הובאו בספר "ראש מילין" של הרב קוק.