פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד ה: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד ה

סעיף ה - נישואי ישראל וגויה או להפך

בגמרא במסכת קידושין קידושין סו ב המשנה אומרת שישראל הבא על שפחה או נכרית, הילד עבד או גוי. לעומת זאת (יבמות מה, ב) אם גוי או עבד באו על יהודיה, הילד כשר (ואפילו אם האמא אשת איש). בממזר שבא על יהודיה, הילד ממזר כמוהו.

טור ושו"ע: ישראל שבא על אחת מהפסולות, הבן באותו המעמד שלה. אם פסול בא על ישראלית הבן כשר, חוץ מממזר שאז הבן כמוהו .

⦿ כשרות לכהונה בגוי וישראלית

◄ רא"ש וטור: כשפסול בא על ישראלית הבת פסולה לכהונה.

☜ כך פסק השו"ע.

◄ רמב"ם: הבת כשרה גם לכהונה.

◄ רי"ף ורמב"ן: ספק האם הבת כשרה לכהונה, לכן אם נישאה לכהן בדיעבד לא מוציאים.

☜ כך פסק הב"ש.

⦿ האם ילד של גוי וישראלית צריך גיור (פת"ש, הובא בקיצור בהיכל שלמה)

◄ פסקי תוס', יערות דבש והגאון מליסא: הילד צריך גיור, וכשיתגייר הוא יהודי כשר.

◄ שער המלך וחמדת שלמה: אין צורך בגיור, והילד כשר מיד.

☜ כך פסקו גם הנודע ביהודה וברית אברהם (וכך משמע מפשט לשון הפוסקים).

סעיף ה[עריכה]

ישראל שבא על אחת מאלו, הולד כמותה (משנה קידושין סו,ב). ואחד מאלו, חוץ מממזר שבא על בת ישראל, הולד כשר לקהל (יבמות מה,ב) אלא שפגום לכהונה^א (רא"ש, דלא כרמב"ם).

א. גוי שבא על בת ישראל: יבמות מה,ב: הולד כשר. בדף מה,א נאמר שכל האמוראים מודים שפסול לכהונה ק"ו מאלמנה לכה"ג, ולא מובא שם אף חולק, אך בדף מה,ב נכתב בסתם שכשר ולא הוזכר שפגום לכהונה.

רמב"ם: כשר אף לכהונה.

רא"ש,שו"ע: אינו ממזר אך פגום לכהונה. מהב"ש משמע שלשיטתם אף בדיעבד אם נישאת תצא, אמנם הח"מ בסימן ז,יז כתב שלשון פגום משמע שלא תצא.

רי"ף,רמב"ן: הסתפקו אם כשר לכהונה, וכתב הרמב"ן עפי"ז שלכתחילה לא תינשא אך אם נישאת לא תצא. המל"מ תמה מדוע לא החמיר הרי זה ספק דאורייתא. שעה"מ תירץ ע"פ שו"ת מהריב"ל שהסתפק אם במחלוקת לגבי היתר אשה לבעלה יש להחמיר או שיש להקל שמא יהא זה גט מעושה. עפי"ז י"ל שהרמב"ן חשש לגט מעושה, ומ"מ בספק במציאות כגון ספק קרוב לו כן כופים לגרש כיוון שזהו ספק דאורייתא ומהתורה עליו לגרשה^[1].

שו"ת רש"י,ח"מ ז,יז,ב"ש: פגומה אך אם נישאת לא תצא.

ציץ אליעזר^[2]: כשיש צירופים נוספים אפשר להקל אף לכתחילה וכן לצרף דעת הרשד"ם (הובא בבאר היטב סי' ו, ורבים חלקו עליו) שבימינו הכהנים הם רק ספק כהנים.

ולד זכר: רמב"ן: למ"ד שהולד פגום לכהונה ה"ה שאם הולד זכר הריהו חלל ונפק"מ שביתו תהא פסולה לכהונה.

רש"י: אם הולד נקבה הריהי פגומה ואסורה לכהן אך אם נולד זכר אינו פגום כלל וביתו תהא מותרת לכהונה. השו"ע בסי' ז,יז כתב שאם נולדה בת פגומה לכהונה ומשמע בפשטות כרש"י.

האם הולד זקוק לגיור: פסקי תוס'^[3],יערות דבש: הולד גוי (למ"ד שאינו ממזר) ורק לאחר הגיור כשר. אמנם המהרש"א יישב וביאר במקור בתוס' שהולד ישראל. ברש"י בפשטות יש סתירה בכך^[4], ושעה"מ יישב שדבריו שהוי גוי הם רק להו"א שם.

הגאון מליסא: נחשב גוי אך לאחר הגיור נחשב יהודי מתחילה ולא גר, כיוון שגוי מיוחס אחר אביו אך יהודי אחר אימו, וא"כ לאחר הגיור מיוחס אחר אימו. בכך מתרץ מדוע חייב בפדיון.

רי"ף,רמב"ם,ט"ז,ש"ך,ב"ש,נו"ב,חמד"ש: הולד ישראל. החמדת שלמה מוכיח זאת מהנאמר בבכורות מז שחייב בפדיון. הפת"ש כותב שהרי"ף והרמב"ם ודאי סברו כן כי לדעתם הבת אפי' לא פגומה לכהונה, וגיורת פסולה לכהונה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]