פרשני:בבלי:יומא סט ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(הסרת כל התוכן מהדף)
תגיות: ריקון שחזור ידני עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}
אנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם שיצר עבודה זרה גרם למקדש ולהיכל להישרף הכוונה היא כזאת שבגלל שעם ישראל עבדו עבודה זרה בית המקדש נחרב וההיכל נשרף ולאחר מכן אנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם שיצר עבודה זרה גרם להריגת הצדיקים הכוונה היא כזאת שבגלל שעם ישראל עבדו עבודה זרה הנביאים היו מוכיחים אותם על זה שהם עובדים עבודה זרה ובגלל שזה הרגיז את עם ישראל שהנביאים מוכיחים אותם על עבודה זרה לכן עם ישראל הרגו את הנביאים ולאחר מכן אנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם שיצר עבודה זרה גרם לעם ישראל להגלות מארצם הכוונה היא כזאת שבגלל שעם ישראל עבדו עבודה זרה עם ישראל גלו מארצם ולאחר מכן אנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם שיצר עבודה זרה עדיין מרקד בינינו הכוונה היא כזאת שכך דרכו של היצר הרע שהוא מרקיד את האדם כל פעם בריקוד אחר כלומר היצר הרע אומר לאדם פעם לעבור עבירה כזאת ופעם לעבור עבירה כזאת עד שהוא אומר לו לעבוד עבודה זרה שזה הריקוד הסופי של היצר הרע ולאחר מכן אנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם כלום נתת לנו אלא כדי לקבל עליו שכר לא רוצים לא אותו ולא את שכרו הכוונה היא כזאת ידוע שהיצר הרע נקרא טוב מאוד כלומר אם לא היה לנו יצר הרע לא היה מישהו שיסית אותנו לעבור על התורה ואז לא היה שייך עניין שכר ועונש ואז לא היה כלום לא שכר ולא עונש ולאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה התענו שלושה ימים ושלושה לילות יתכן שאנשי כנסת הגדולה אמרו לעצמם אם בשביל לבטל את הגזרה של המן צמנו שלושה ימים ושלושה לילות כל שכן בשביל לבטל יצר עבודה זרה צריך לצום שלושה ימים ושלושה לילות ולאחר מכן נאמר שנפל פתק מהשמים שכתוב בו אמת הכוונה היא שהקב"ה הסכים איתם ולאחר מכן נאמר שיצא אריה קטן מאש מקודש הקודשים והנביא זכריה אמר להם שזה יצר עבודה זרה הכוונה היא כזאת ידוע שהלב רומז לקודש הקודשים כלומר בני האדם היו אומרים בלבם שה' עזב את הארץ ביד מערכת הכוכבים והמזלות והם היו אומרים בלבם עוד דברים אשר אותם דברים היו טעויות(ראה ספר שעורי דעת נושא שיעור קומה)וזה מה שגרם לאנשים לעבוד עבודה זרה ובגלל זה נשרף בית המקדש בתחילת חודש אב שלזה רומז אריה קטן מאש כלומר שאם היה נשרף בית המקדש באמצע חודש אב היו ממשילים אותו לאריה בינוני מאש ואם בית המקדש היה נשרף בסוף חודש אב היו ממשילים אותו לאריה גדול מאש(המזל של חודש אב הוא אריה)ולאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה תפסו את אותו אריה קטן מאש ונתלשה ממנו שערה והוא צעק צעקה של ארבע מאות פרסה הכוונה היא כזאת שאנשי כנסת הגדולה מצאו את הדרך לבטל את יצר עבודה זרה כך שלא ישאר ממנו אפילו כחוט השערה וכך עם ישראל לא יגלו שוב מארץ ישראל שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה בגלל חטא עבודה זרה ואפשר לומר גם שהדרך הזאת היא דרך התורה שנאמר ותפשי התורה לא ידעוני ולאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה חששו שירחמו על אותו אריה קטן מאש והנביא אמר להם להשליך את אותו אריה קטן מאש לעופרת הכוונה היא כזאת שאנשי כנסת הגדולה חששו שאולי בשמים ירחמו על יצר עבודה זרה כך שאותה הדרך שהם מצאו לא תבטל את יצר עבודה זרה אומנם לבסוף הם החליטו להשתמש באותה הדרך שהם מצאו והתבטל יצר עבודה זרה
לאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה אמרו הועיל ועת רצון היא נתפלל על יצר עריות לאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה ביקשו רחמים ונמסר בידם לאחר מכן נאמר שהנביא זכריה אמר להם שאם יבטלו את יצר עריות העולם יחרב זה על דרך מה שאמר הנביא לא תוהו בראה לשבת יצרה ולאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה חבשו את יצר עריות במשך שלושה ימים וחיפשו ביצה בכל ארץ ישראל ולא נמצא זה על דרך מה שנאמר בתורה שמשה רבנו אמר לעם ישראל להיבדל מנשותיהם שלושה ימים ולאחר מכן אנשי כנסת הגדולה אמרו שיבטלו חצי מיצר עריות ואז אמרו שבשמים לא רוצים חצי ולאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה סימו את עיניו של יצר עריות כך שאין תאוה לקרובות משפחה הכוונה היא כזאת שלאחר שאנשי כנסת הגדולה מצאו את הדרך להחליש את יצר עריות כך שלא יהיה תאוה לקרובות משפחה הם השתמשו באותה הדרך והחלישו את יצר עריות כך שאין תאוה לקרובות משפחה(יש לציין שהסיפור איך ביטלו את יצר עריות הוא לא כפשוטו כלומר מה שהנביא זכריה אמר שאם יבטלו את יצר עריות העולם יחרב וזה שחבשו את יצר עריות שלושה ימים וחיפשו ביצה בכל ארץ ישראל ולא נמצא אלא חז"ל באים לומר שאי אפשר בלי יצר עריות אחרת העולם לא יתקיים וזה שנאמר דווקא שחיפשו ביצה ולא משהו אחר זה לא סתם ביצה רומז לביצים וביציות שמהן נוצר הוולד וזה שאמרו שנבטל חצי בשמים לא רוצים חצי חז"ל באו לומר שבשמים לא רוצים חצי בשמים רוצים שלמות וזה שאנשי כנסת הגדולה אמרו הועיל ועת רצון היא נתפלל על יצר עריות זה גם לא כפשוטו אלא חז"ל באים ללמד אותנו שאם יש עת רצון אז להתפלל לאלוקים ולמה אני אומר שזה לא כפשוטו כי גיליתי בתוכנת הצופן התנכ"י שכאשר עזרא חתם את התנ"ך בשנת ג'תמח[3448]הוא ביטל את יצר עבודה זרה ואת יצר עריות לקרובות משפחה מצאתי צופן שנקרא עזרא חתם ובתוכו מצאתי מצאתי עוד צפנים ואלו הם:בטול,תאוה,אלהים,אחרים,עריות,סומא[רמז לכך שסימו את יצר עריות כך שאין תאוה לקרובות משפחה]ומצאתי עוד צופן שנקרא בגתמח ובתוכו מצאתי צופן אלילם ומצאתי שם רצף אותיות הפוך"תאוה"ומצאתי שם רצף אותיות לא הפוך"ערוה"ויש לציין גם שהאות י' של הצופן אלילם היא שייכת למילה ויכלו ויכלו לשון נגמרו כלומר רמז לכך שבשנת ג'תמח נגמר יצר עבודה זרה מהחידוש שלי יוצא מפה שצריך לומר שאנשי כנסת הגדולה התפללו על יצר עבודה זרה ועל יצר עריות שיחלש ביחד וזה הגיוני שהרי ידוע מה שאמרו חז"ל שעם ישראל ידעו שאין ממש בעבודה זרה ולא עבדו עבודה זרה אלא כדי להתיר עריות בפרהסיא או שאפשר לומר שבחתימת התנ"ך היה שני שלבים השלב הראשון הוא שעזרא הסופר או אנשי כנסת הגדולה כתבו את ספריהם האחרונים וכך ביטלו את יצר עבודה זרה והשלב השני הוא שהחליטו איזה ספרים יכנסו לתנ"ך וכך ביטלו את היצר הרע של עריות לקרובות משפחה וזה שנאמר דווקא שסימו את עיניו של יצר עריות זה בגלל שנאמר בגמרא ואחרי עיניכם זו זנות
ואפשר לומר גם שהעין היא האיבר הכי קטן בגוף האדם כלומר שזה שנאמר שסימו את עיניו של יצר עריות זה בא לרמוז שעל ידי פעולה קטנה כלומר זה שהחליטו איזה ספרים יכנסו לתנ"ך ביטלו את יצר הרע של עריות לקרובות משפחה)


אפשר לומר גם שכאשר אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר עבודה זרה על ידי התפילות והתקנה שלהם(חתימת התנ"ך)הם תיקנו שליש עץ הדעת דעבודה זרה וכאשר הם החלישו את יצר עריות כך שאין תאווה לקרובות משפחה על ידי התפילות והתקנה שלהם(חתימת התנ"ך)הם תיקנו שליש עץ הדעת דערוה(ידוע מה שאמרו המקובלים שכאשר חטא האדם הראשון באוכלו מעץ הדעת הוא חטא בעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים)כלומר לומדים מפה שהתפילות עושות תיקונים בעולמות העליונים וגם התקנות שמתקנים חכמים עושים תיקונים בעולמות העליונים
{{מקור|יומא  סט  ב}}
ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול מאי אמור אמר רב ואיתימא ר' יוחנן בייא בייא היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכליה וקטלינהו לכולהו צדיקי ואגלינהו לישראל מארעהון ועדיין מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתב בה אמת אמר רב חנינא שמע מינה חותמו של הקב"ה אמת אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא מסרוהו ניהליהו נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים אמר להו נביא לישראל היינו יצרא דעבודת כוכבים שנאמר (זכריה ה, ח) ויאמר זאת הרשעה בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא ממזייא ורמא קלא ואזל קליה ארבע מאה פרסי אמרו היכי נעביד דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא אמר להו נביא שדיוהו בדודא דאברא וחפיוהו לפומיה באברא דאברא משאב שאיב קלא שנאמר (זכריה ה, ח) ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה בעו רחמי ואמסר בידייהו אמר להו חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח אמרי היכי נעביד נקטליה כליא עלמא ניבעי רחמי אפלגא פלגא ברקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה ושבקוהו ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה
==חברותא==
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא אנן תנן</b>:        &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אין ישיבה בעזרה</b> משום דכתיב "לעמוד לשרת", וכן "העומדים שם לפני ה'".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא מצינו ישיבה בעזרה <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למלכי בית דוד בלבד!</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (דברי הימים א יז) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויבא המלך דוד, וישב לפני ה"</b>'.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמר רב חסדא</b> על הברייתא העוסקת בענין הקריאה בספר תורה (כפי שיבואר להלן), שהמדובר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בעזרת נשים</b> הסמוכה לעזרה, ולא בעזרה עצמה.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי</b> במשנתנו המדובר הוא שיושב הכהן הגדול <b style='font-size:20px; color:black;'>בעזרת נשים.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והיכא איתמר דרב חסדא?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(לפי גירסת הגר"א) <b style='font-size:20px; color:black;'>אהא דתניא: היכן קורין בו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בעזרה</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר בן יעקב אומר: בהר הבית</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (נחמיה ח) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויקרא בו</b> עזרא <b style='font-size:20px; color:black;'>לפני הרחוב אשר לפני שער המים</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב חסדא</b>: הקריאה הזאת היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>בעזרת נשים.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה הגמרא, בביאור המקרא בספר נחמיה:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(נחמיה ח) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי גדול?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף אמר רב: שגדלו</b> עזרא להקב"ה, בכך שברכו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשם המפורש.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב גידל אמר</b>: גידל את כבודו בתיקון שתיקן, לומר במקדש בסוף כל ברכה <b style='font-size:20px; color:black;'>"ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם</b>". (דברי הימים א טז)</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> שאל <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה אביי לרב דימי</b> על דברי רב גידל: <b style='font-size:20px; color:black;'>ודילמא שגידלו בשם המפורש?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אין אומרים שם המפורש בגבולים</b>, מחוץ לעזרה, והרי עזרא אמר זאת בחוץ ולא בעזרה.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> אמר עזרא את השם המפורש מחוץ לעזרה בהזדמנות אחרת?</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכתיב</b> (לפי גירסת הגר"א):</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(נחמיה ט) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויזעקו בקול גדול אל ה' אלהיהם</b>"</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> על כך <b style='font-size:20px; color:black;'>רב גידל</b> עצמו: "בקול גדול"</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>שגדלו</b> עזרא להקב"ה <b style='font-size:20px; color:black;'>בשם המפורש!</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוראת שעה היתה</b> לצורך הזעקה לומר את השם המפורש חוץ לגבולים, ולכן כשעמד עזרא בפעם אחרת לברך מחוץ לעזרה, הוא לא הזכיר את השם המפורש.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא את אותה הזעקה:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(נחמיה ט) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול</b> ".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי אמור?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ואיתימא רבי יוחנן</b>, כך אמרו ישראל באותה שעה:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בייא, בייא!</b> לשון זעקה וקובלנה (רש"י).</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבקשים אנו שתמסור בידינו את יצר הרע של עבודה זרה.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו האי</b>, זה הוא שגרם <b style='font-size:20px; color:black;'>דאחרביה</b> הקב"ה <b style='font-size:20px; color:black;'>למקדשא, וקליה להיכליה,</b> ושרף את היכלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>וקטלינהו לכולהו צדיקי, ואגלינהו לישראל מארעהון</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועדיין</b> יצר הרע הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>מרקד בינן</b>, בינותינו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כלום</b>, הרי זה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יהבתיה לן</b> שנתת לנו את יצר הרע הזה אינו <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לקבולי ביה אגרא</b>, שנקבל שכר בהתמודדתנו עמו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא איהו בעינן, ולא אגריה בעינן.</b> איננו רוצים לא אותו ולא את השכר על ההתמודדות אתו!</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נפל להו פיתקא</b> כתב <b style='font-size:20px; color:black;'>מרקיעא, דהוה כתב בה: אמת!</b> שאישר הקב"ה את בקשתם בכך.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חנינא, שמע מינה: חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אותיבו</b> ישבו <b style='font-size:20px; color:black;'>בתעניתא תלתא</b> שלשה <b style='font-size:20px; color:black;'>יומין ותלתא לילואתא</b> לילות.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לבסוף, <b style='font-size:20px; color:black;'>מסרוהו</b> משמים ליצר הרע של עבודה זרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ניהליהו</b>, לידם.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נפק</b>, יצא אותו יצר הרע, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא</b> והוא בא ונראה <b style='font-size:20px; color:black;'>כי</b> כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>גוריא דנורא</b> גור אריה (לפי רש"י סנהדרין סד א) של אש, בצאתו <b style='font-size:20px; color:black;'>מבית קדשי הקדשים.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נביא</b> זכריה בן עדו <b style='font-size:20px; color:black;'>לישראל: היינו יצרא דעבודה זרה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (זכריה ה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמר: זאת הרשעה</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בהדי דתפסוה ליה</b> כאשר תפסוהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אשתמיט</b> נשמטה <b style='font-size:20px; color:black;'>ביניתא</b> שערה אחת <b style='font-size:20px; color:black;'>ממזייא</b>, מאדרת שערו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ורמא קלא,</b> והרים גור הארי של אש את קולו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואזל קליה</b> והלך קול שאגתו עד מרחק של <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע מאה פרסי.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו</b> ישראל: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי נעביד</b>, מה נעשה? כי אם נשאיר אותו כמות שהוא בידינו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא</b>, כשישמעו קולו המתחנן.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו נביא: שדיוהו</b> השליכוהו <b style='font-size:20px; color:black;'>בדודא דאברא,</b> בתוך דוד של עופרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחפיוהו לפומיה באברא,</b> וכסו את פי הדוד בעופרת, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>דאברא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משאב שאיב</b> קולטת <b style='font-size:20px; color:black;'>קלא</b>. ולא ישמע קולו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (זכריה ה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמר: זאת הרשעה! וישלך אתה אל תוך האיפה, וישלך את אבן העופרת אל פיה</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו: הואיל ועת רצון הוא, נבעי רחמי</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>איצרא דעבירה.</b> שימסר בידינו גם יצר הרע של עריות.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעו רחמי, ואמסר</b> ונמסר <b style='font-size:20px; color:black;'>בידייהו.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> יצר הרע של עריות: <b style='font-size:20px; color:black;'>חזו</b>, ראו <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי קטליתו ליה לההוא</b>, אם תקטלו אותו (והתכוון לעצמו) - <b style='font-size:20px; color:black;'>כליא עלמא</b>, יכלה העולם, לפי שרק מכח היצר הזה עוסק העולם בפריה ורביה, ואי אפשר לחלקו בין מעשה מותר למעשה אסור.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חבשוהו תלתא יומי,</b> כלאו אותו במשך שלשה ימים.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכן נפסק כח היצר לגמרי, ולא עסקו עוד בפריה ורביה.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובעו</b> ובקשו <b style='font-size:20px; color:black;'>ביעתא</b> ביצה <b style='font-size:20px; color:black;'>בת יומא</b>, שנולדה היום, <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל ארץ ישראל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אשתכח</b>, לפי שגם התרנגולות הפסיקו להטיל ביצים.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי: היכי נעביד?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נקטליה</b> ליצר הזה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כליא עלמא!</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>ניבעי רחמי אפלגא</b>, על מחצית כח היצר, שיביא לכך שתמשיך פריה ורביה בעולם רק בהיתר ולא באיסור.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דבר זה לא יתכן.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>פלגא</b>, מחצית היצר - <b style='font-size:20px; color:black;'>ברקיעא</b> משמים <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יהבי</b> אין נותנים.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כחלינהו</b>, סמאוהו בצבע "כחול" <b style='font-size:20px; color:black;'>לעיניה, ושבקוהו</b>, ושחררוהו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואהני</b>, והועיל מה שעוורוהו לכך <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא מיגרי ביה לאיניש</b> שלא מתגרה אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>בקריבתה</b>, בק רובותיו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במערבא</b>, בארץ ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>מתנו</b> היו שונים את הסוגיה לעיל, בביאור הפסוק (בנחמיה ח) "ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול", <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי: רב גידל אמר: "גדול</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>שגדלו</b> בברכתו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשם המפורש</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב מתנא אמר</b>: גידלו בכך שאמר (לקמן, בנחמיה ט) <b style='font-size:20px; color:black;'>"האל הגדול הגבור והנורא</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא ד</b>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רב מתנא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מסייע</b> (לפי הגר"א) <b style='font-size:20px; color:black;'>לד</b>ברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע בן לוי</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן "אנשי כנסת הגדולה</b>"?</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שהחזירו עטרה ליושנה</b>, כדלהלן:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תחילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא</b> בא <b style='font-size:20px; color:black;'>משה</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>: (דברים י) <b style='font-size:20px; color:black;'>"האל הגד</b>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ל הגב</b>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ר והנורא</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך בדור מאוחר יותר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא</b> בא <b style='font-size:20px; color:black;'>ירמיה</b> הנביא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b>, כאשר ראה את שרי נבוכדנצר מריעים בתוך המקדש: בשעה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נכרים מקרקרין בהיכלו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>איה</b> הוא גילוי <b style='font-size:20px; color:black;'>נוראותיו?</b> דהיינו, הגילוי של "נורא" הוא כאשר אנו רואים זאת, ולא בשעת הסתר פנים.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר</b> ירמיה <b style='font-size:20px; color:black;'>"נורא</b>", היות וחסר אז גילוי זה.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתא דניאל,</b> בזמן גלות בבל ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>: בשעה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נכרים משתעבדים בבניו</b> במשך שבעים שנה - <b style='font-size:20px; color:black;'>איה</b> הוא גילוי <b style='font-size:20px; color:black;'>גבורותיו?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר</b> דניאל <b style='font-size:20px; color:black;'>"גבור</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתו אינהו</b>, באו הם, אנשי כנסת הגדולה, והחזירו עטרה ליושנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרו: אדרבה, זו היא</b> התגלות <b style='font-size:20px; color:black;'>גבורת גבורתו</b> של הקב"ה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכובש את יצרו,</b> בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>שנותן "ארך אפים" לרשעים</b> בתקופה כה ארוכה שבה משתעבדים הגויים בבניו ומציקים להם בגזירותיהם.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן נוראותיו</b> שהתגלו בזמן החורבן, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היאך אומה אחת</b> של עם ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>יכולה</b> היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>להתקיים בין</b> כל <b style='font-size:20px; color:black;'>האומות</b>, שנאספו שם להשמידם, ובכל זאת עם ישראל שרד, וממשיך להתקיים.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן נקראו אנשי כנסת הגדולה בשם זה, על שגידלוהו להקב"ה בהחזרת אמירת "הגבור והנורא".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b>, ירמיהו ודניאל, <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי עבדי הכי, ועקרי תקנתא דתקין משה</b> לומר גם "הגבור והנורא"!?</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר: מתוך ש</b>הם היו <b style='font-size:20px; color:black;'>יודעין בהקדוש ברוך הוא שאמתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וקורא אחרי מות ואך בעשור.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהי</b> מהמשנה במסכת מגילה, ששנינו בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדלגין ב</b>קריאת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נביא</b> מפרשה לפרשה <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מדלגין ב</b>קריאת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תורה!?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - בדילוג ארוך, <b style='font-size:20px; color:black;'>בכדי שיפסיק</b> יסיים <b style='font-size:20px; color:black;'>התורגמן</b> המתרגם את תרגום הפרשה הקודמת ועדיין לא יספיק הגולל להגיע לפרשה הבאה, אין מדלגים, שאין זה כבוד הציבור שיישבו וימתינו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - בדילוג קצר, כמו הדילוג בין פרשת אחרי מות לפרשת אמור, שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בכדי שלא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>יפסיק התורגמן</b>, שלפני שהמתרגם יסיים את תרגומו יכול הגולל להספיק להגיע לפרשה הבאה, יכולים לדלג.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך מקשה הגמרא שאי אפשר לתרץ כך את הסתירה:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא עלה</b> על אותה המשנה במסכת מגילה <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ועד כמה מדלג</b> בנביא - <b style='font-size:20px; color:black;'>בכדי שלא יפסיק התורגמן.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא בתורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כלל כלל לא</b> יפסיק!?</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: לא קשיא</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> שמדלגין, המדובר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בענין אחד</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> שאין מדלגין המדובר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בשני ענינין.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא ראיה לתירוצו של אביי:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: מדלגין בתורה בענין אחד, ובנביא בשני ענינין</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן וכאן בכדי שלא יפסיק התורגמן</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מדלגין מנביא לנביא</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובנביא של</b> ספר <b style='font-size:20px; color:black;'>שנים עשר</b> (תרי עשר) <b style='font-size:20px; color:black;'>מדלגין</b> מנביא לנביא, שנחשב לספר אחד.</span>
<BR>
<!--$~-->
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0137_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; ">
</span>
==דרשני המקוצר==
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]

גרסה אחרונה מ־02:56, 25 באוקטובר 2024
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:בבלי:יומא_סט_ב&oldid=161391"