פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד טז: הבדלים בין גרסאות בדף
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
סעיף טז - | סעיף טז - משחק בקוביה ומפריח יונים | ||
⦿ משחק בקוביה | |||
במשנה המוזכרת רבי יהודה אומר שמשחקי קוביה ומפריחי יונים פסולים רק אם אין להם עבודה אחרת, אבל אם יש להם עבודה אחרת הם כשרים לעדות. | |||
בגמרא נחלקו רמי בר חמא ורב ששת האם הפסול שלהם הוא בגלל שיש במעשיהם מעין גזל כי זאת אסמכתא, או שחכמים פסלו אותם בגלל שאינם עוסקים ביישובו של עולם. למסקנה הדיון הוא רק בדעת ת"ק, ולרבי יהודה לכו"ע הם פסולים בגלל שלא עוסקים ביישוב העולם. בסוף הדיון רבי אבהו אומר שהלכה כרבי יהודה. | |||
◄ [[ | ◄ [[רש"י]] ו[[טור]]: מי שלא עוסק ביישוב העולם לא יודע להעריך ממון וקל בעיניו להעיד שקר. | ||
◄ [[רמב"ם]]: מכיוון שלא עוסק ביישוב העולם מסתמא מתפרנס מהמשחקים, והוי אבק גזל. כלומר המשחק בקוביה עובר על גזל מדבריהם, אלא שאינו נפסל אם יש לו עבודה אחרת. | |||
[[ | ☜ כך פסק ה[[שו"ע]]. ה[[סמ"ע]] ביאר שבאיסור דרבנן נפסלים לעדות רק כשיש בו ממון שהאדם נהנה ממנו . לכן המשחק בקוביה לא נפסל אם יש לו עבודה אחרת, שאז לא מוכרח שהוא מתפרנס ממעות המשחק. | ||
⤶ נפק"מ בין הרמב"ם לטור (ט"ז וסמ"ע): א. כשמתפרנס ממעות שיש לו ממקום אחר, לא מהמשחק ולא מעבודה. לטור פסול ולרמב"ם כשר. ב. כשעובד לפרנסתו אך משלים הכנסה ממעות המשחק. לטור כשר ולרמב"ם פסול. | |||
⦿ מפריחי יונים | |||
הגמרא שם מביאה שני פירושים מה הם מפריחי יונים, או שהכוונה לתחרויות בין יונים, או לאדם השולח יונה כדי שתביא איתה יונים משובכים אחרים. | |||
הגמרא מסבירה שלפי הפירוש הראשון, מי ששולח יונה שתביא יונים איתה לא פסול לעדות כי אין כאן גזל (היונים לא שייכות לבעלי השובך, וחכמים אסרו לעשות כך רק מפני דרכי שלום), ולפי הפירוש השני העושה תחרויות בין יונים פסול מדין משחק בקוביה. | |||
[[רמב"ם]]: נפסק כמו הפירוש השני, וגם השולח יונה כדי שתביא עימה יונים אחרות פסול לעדות. | |||
☜ כך פסק ה[[שו"ע]]. ה[[סמ"ע]] ביאר שחכמים פסלו אותו לעדות כמו שפסלו הגוזל מציאת חש"ו, למרות שנאסר רק מפני דרכי שלום. המפריח יונים במדבר כשר לעדות, כי יוני המדבר הפקר. | |||
⦿ סוחרי שביעית | |||
[[רמב"ם]] ו[[שו"ע]]: חכמים פסלו גם אנשים שיושבים בטלים ובשביעית מתחילים לסחור בפירות, כי חזקה ששלחו ידיהם בפירות שביעית ועושים בהם סחורה. אם אינם בטלים לפני השביעית חזקתם שסוחרים בפירות שישית, ואינם אסורים. | |||
גרסה אחרונה מ־22:59, 17 באפריל 2018
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:חושן משפט לד טז סעיף טז - משחק בקוביה ומפריח יונים
⦿ משחק בקוביה
במשנה המוזכרת רבי יהודה אומר שמשחקי קוביה ומפריחי יונים פסולים רק אם אין להם עבודה אחרת, אבל אם יש להם עבודה אחרת הם כשרים לעדות.
בגמרא נחלקו רמי בר חמא ורב ששת האם הפסול שלהם הוא בגלל שיש במעשיהם מעין גזל כי זאת אסמכתא, או שחכמים פסלו אותם בגלל שאינם עוסקים ביישובו של עולם. למסקנה הדיון הוא רק בדעת ת"ק, ולרבי יהודה לכו"ע הם פסולים בגלל שלא עוסקים ביישוב העולם. בסוף הדיון רבי אבהו אומר שהלכה כרבי יהודה.
◄ רש"י וטור: מי שלא עוסק ביישוב העולם לא יודע להעריך ממון וקל בעיניו להעיד שקר.
◄ רמב"ם: מכיוון שלא עוסק ביישוב העולם מסתמא מתפרנס מהמשחקים, והוי אבק גזל. כלומר המשחק בקוביה עובר על גזל מדבריהם, אלא שאינו נפסל אם יש לו עבודה אחרת.
☜ כך פסק השו"ע. הסמ"ע ביאר שבאיסור דרבנן נפסלים לעדות רק כשיש בו ממון שהאדם נהנה ממנו . לכן המשחק בקוביה לא נפסל אם יש לו עבודה אחרת, שאז לא מוכרח שהוא מתפרנס ממעות המשחק.
⤶ נפק"מ בין הרמב"ם לטור (ט"ז וסמ"ע): א. כשמתפרנס ממעות שיש לו ממקום אחר, לא מהמשחק ולא מעבודה. לטור פסול ולרמב"ם כשר. ב. כשעובד לפרנסתו אך משלים הכנסה ממעות המשחק. לטור כשר ולרמב"ם פסול.
⦿ מפריחי יונים
הגמרא שם מביאה שני פירושים מה הם מפריחי יונים, או שהכוונה לתחרויות בין יונים, או לאדם השולח יונה כדי שתביא איתה יונים משובכים אחרים.
הגמרא מסבירה שלפי הפירוש הראשון, מי ששולח יונה שתביא יונים איתה לא פסול לעדות כי אין כאן גזל (היונים לא שייכות לבעלי השובך, וחכמים אסרו לעשות כך רק מפני דרכי שלום), ולפי הפירוש השני העושה תחרויות בין יונים פסול מדין משחק בקוביה.
רמב"ם: נפסק כמו הפירוש השני, וגם השולח יונה כדי שתביא עימה יונים אחרות פסול לעדות.
☜ כך פסק השו"ע. הסמ"ע ביאר שחכמים פסלו אותו לעדות כמו שפסלו הגוזל מציאת חש"ו, למרות שנאסר רק מפני דרכי שלום. המפריח יונים במדבר כשר לעדות, כי יוני המדבר הפקר.
⦿ סוחרי שביעית
רמב"ם ושו"ע: חכמים פסלו גם אנשים שיושבים בטלים ובשביעית מתחילים לסחור בפירות, כי חזקה ששלחו ידיהם בפירות שביעית ועושים בהם סחורה. אם אינם בטלים לפני השביעית חזקתם שסוחרים בפירות שישית, ואינם אסורים.