שאילת צרכים בשבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אסור לשאול ולבקש ולהתפלל על צרכיו בשבת. | אסור לשאול ולבקש ולהתפלל על צרכיו בשבת. מקור הדין בתלמוד ירושלמי: | ||
{{ציטוט|אמר רבי חנינא מדוחק התירו לשאול שלום בשבת. א"ר חייא בר בא רשב"י כד הוה חמי לאימיה משתעיא סגין הוה אמר לה אימא שובתא היא. '''תני אסור לתבוע צרכיו בשבת'''.}} תלמוד ירושלמי מסכת שבת דף עח ב<ref> ניתן להביא לכך מקור גם בתלמוד בבלי ברכות דף כא/א:{{ציטוט|ואמר רב יהודה אמר שמואל היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק ואפילו באמצע ברכה איני והאמר רב נחמן כי הוינן בי רבה בר אבוה בען מיניה הני בני בי רב דטעו ומדכרי דחול בשבת מהו שיגמרו ואמר לן גומרין כל אותה ברכה הכי השתא התם גברא בר חיובא הוא '''ורבנן הוא דלא אטרחוהו משום כבוד שבת'''...}}.אם אכן התלמוד בבלי מתכוון לאותו עניין של איסור בקשת צרכים בשבת, הרי שטעם הדבר הוא משום כבוד השבת, שלא יטרח האדם בה.</ref> | |||
==יוצאי דופן== | ==יוצאי דופן== | ||
* האיסור הוא על דבר שיש צער לפניו כמו חולי או פרנסה<ref>ספר מגן אברהם על או"ח סימן רפח: (יא) אומר ענינו. ומותר לומר בשבת אלהי עד שלא נוצרתי וכו' דאינו אסור שאלת צרכיו אלא כשמבקש על חולי או פרנסה ודומה לו שיש צער לפניו אבל חרטת עונות טוב לומר בכל יום (רמ"מ סימן פ"ז) ועסי' קפ"ח:</ref> | * האיסור הוא על דבר שיש צער לפניו כמו חולי או פרנסה<ref>ספר מגן אברהם על או"ח סימן רפח: (יא) אומר ענינו. ומותר לומר בשבת אלהי עד שלא נוצרתי וכו' דאינו אסור שאלת צרכיו אלא כשמבקש על חולי או פרנסה ודומה לו שיש צער לפניו אבל חרטת עונות טוב לומר בכל יום (רמ"מ סימן פ"ז) ועסי' קפ"ח:</ref> | ||
| שורה 11: | שורה 10: | ||
* [[ברכת רחם]] בברכת המזון, הגר"א פסק כרי"ף לומר "נחמנו" וזאת כדי שלא לבקש צרכיו בשבת, והסוברים שלא לשנות סוברים שכיון שדבר זה טופס ברכה הוא, אינו בכלל האיסור לבקש צרכיו בשבת<ref>משנה ברורה סימן קפח (ט) ואין לשנות וכו' - ר"ל דאם אומר בחול רחם יאמר בשבת ג"כ רחם ואע"ג דאסור לתבוע צרכיו בשבת הכא שאני דתופס ברכה כך היא תמיד וגם כל הרחמן יכול לומר בשבת אע"פ שאינן מתופס הברכה שתקנו חכמים שכיון שנהגו הכל לאומרם בכל פעם שמברכין בהמ"ז נעשה להם כטופס ברכה ואין בזה משום שאלת צרכיו בשבת:</ref>. | * [[ברכת רחם]] בברכת המזון, הגר"א פסק כרי"ף לומר "נחמנו" וזאת כדי שלא לבקש צרכיו בשבת, והסוברים שלא לשנות סוברים שכיון שדבר זה טופס ברכה הוא, אינו בכלל האיסור לבקש צרכיו בשבת<ref>משנה ברורה סימן קפח (ט) ואין לשנות וכו' - ר"ל דאם אומר בחול רחם יאמר בשבת ג"כ רחם ואע"ג דאסור לתבוע צרכיו בשבת הכא שאני דתופס ברכה כך היא תמיד וגם כל הרחמן יכול לומר בשבת אע"פ שאינן מתופס הברכה שתקנו חכמים שכיון שנהגו הכל לאומרם בכל פעם שמברכין בהמ"ז נעשה להם כטופס ברכה ואין בזה משום שאלת צרכיו בשבת:</ref>. | ||
==השלכות של דין זה== | |||
* יתכן שאין דין [[סמיכת גאולה לתפילה]] בשבת כתוצאה מכך ששבת אינו יום של בקשת צרכיו ועיין בדברי [[שאגת אריה]] סימן טז<ref>ספר שאגת אריה - סימן טז סמיכת גאולה לתפילה בשבת ויו"ט:שאלה. אי צריך לסמוך גאולה לתפלה בשבת ויום טוב כמו בחול, או אינו צריך לסמוך בהן גאולה לתפלה מטעמא שיתברר לפנינו:תשובה, בהגהות אשר"י בפ"ק דברכות (סי' י ד"ה בשבת) כתב בשם אור זרוע, בשבת אין צריך לסמוך גאולה לתפלה הואיל ונפקא לן מיענך ה' ביום צרה, דכתיב בתריה יהיו לרצון אמרי פי, ושבת לאו יום צרה הוא ע"כ. ומפשט דבריו משמע דהוא הדין ביום טוב נמי אינו צריך לסמוך, דהא יו"ט נמי לאו יום צרה הוא. </ref> | |||
* וכן הנכנס אצל חולה שאין בו סכנה לא יזעק ויתחנן עליו אלא יאמר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא"<ref>ערוך השולחן, סימן רפז סעיף בתנו רבנן: הנכנס לבקר את החולה - אומר 'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא בזכות השבת', וירחיב דעתם בתנחומים (רש"י). ומיירי בחולה שאין בו סכנת היום, דא(י)לו יש בו סכנת היום - מותר לזעוק ולהתחנן בשבת, כמ"ש בסימן תקע"וורבי מאיר אומר שיאמר המבקר: 'יכולה היא שבת (רי"ף) שתרחם', אם תכבדוהו מלהצטער בה. (רש"י) רבי יהודה אומר שיאמר: 'המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל', דזכות הרבים גדול. רבי יוסי אומר שיאמר: 'המקום ירחם עליך בכלל חולי ישראל', דכשכוללו עם האחרים - עדיף טפי. שבנא איש ירושלים בכניסתו להחולה אומר 'שלום', וביציאתו אומר: 'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא, ורחמיו מרובין ושבתו בשלום'.והרמב"ם פרק כ"ד כתב כלשון התנא קמא, והטור והש"ע כתבו כלשון שבנא, דלא לחלוק בא אלא להוסיף קצת, ומנהג[י]נו כהרמב"ם.וכן כשעושין 'מי שבירך לחולה' בבית הכנסת, לא יאמר כמו בחול: 'המקום ישלח רפואה', אלא 'שבת היא מלזעוק וכו' (הגר"ז). אבל אצל[י]נו מברכים 'וישלח לו רפואה שלימה... שבת היא מלזעוק וכו', וכן נדפס בסידורים. ולא ידעתי מי התיר להם זה, אם לא בחולה מסוכן גדול, שיש בו סכנת היום כמ"ש.</ref> | |||
* תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף לט/ב - ר"א בן אנטיגנוס בשם ר"א בי ר' ינאי זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל כמה דאמר אסור לעשות מלאכה עד שיבדיל ודכותה אסור לו לאדם לתבוע צרכיו עד שיבדיל. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־16:32, 18 באפריל 2018
|
|
אסור לשאול ולבקש ולהתפלל על צרכיו בשבת. מקור הדין בתלמוד ירושלמי:
| {{{תוכן}}} | ||
תלמוד ירושלמי מסכת שבת דף עח ב[1]
יוצאי דופן[עריכה]
- האיסור הוא על דבר שיש צער לפניו כמו חולי או פרנסה[2]
- כשכך טופס הברכה, מותר[3]
- עבור פיקוח נפש, מותר[4]
- ברכת רחם בברכת המזון, הגר"א פסק כרי"ף לומר "נחמנו" וזאת כדי שלא לבקש צרכיו בשבת, והסוברים שלא לשנות סוברים שכיון שדבר זה טופס ברכה הוא, אינו בכלל האיסור לבקש צרכיו בשבת[5].
השלכות של דין זה[עריכה]
- יתכן שאין דין סמיכת גאולה לתפילה בשבת כתוצאה מכך ששבת אינו יום של בקשת צרכיו ועיין בדברי שאגת אריה סימן טז[6]
- וכן הנכנס אצל חולה שאין בו סכנה לא יזעק ויתחנן עליו אלא יאמר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא"[7]
- תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף לט/ב - ר"א בן אנטיגנוס בשם ר"א בי ר' ינאי זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל כמה דאמר אסור לעשות מלאכה עד שיבדיל ודכותה אסור לו לאדם לתבוע צרכיו עד שיבדיל.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ניתן להביא לכך מקור גם בתלמוד בבלי ברכות דף כא/א:
.אם אכן התלמוד בבלי מתכוון לאותו עניין של איסור בקשת צרכים בשבת, הרי שטעם הדבר הוא משום כבוד השבת, שלא יטרח האדם בה.{{{תוכן}}} - ↑ ספר מגן אברהם על או"ח סימן רפח: (יא) אומר ענינו. ומותר לומר בשבת אלהי עד שלא נוצרתי וכו' דאינו אסור שאלת צרכיו אלא כשמבקש על חולי או פרנסה ודומה לו שיש צער לפניו אבל חרטת עונות טוב לומר בכל יום (רמ"מ סימן פ"ז) ועסי' קפ"ח:
- ↑ ספר טורי זהב על או"ח - סימן קפח בנוסח אבינו רועינו זונינו הטור הביא ירושלמי מהו מימר אבינו רועינו זונינו בשבת כי אסור לתבוע צרכיו בשבת א"ל טופס ברכות כ"ה וכתב ב"י ע"ז מכאן משמע שי"ל זונינו בשור"ק במשקל שובינו אלהי ישענו וכמ"ש אבודרה"ם בשם אבן עזרא דהשתא אינו שם תואר אלא מתפלל לפניו יתברך שיזון אותנו ונראה שכך י"ל פרנסינו כלכלנו שהוא מתפלל שיפרנסנו ויכלכלנו (") וגם רועינו היה לפרש לפי זה רעה אותנו בחסרון וא"ו ושב"א תחת הרי"ש ובימי חורפי שמעתי מהמדקדקים שהיו אומרים כך אבל בכל הספרים כתוב רועינו בוי"ו עכ"ל ולעד"נ דלא הווין כולהו לשון תפלה דאם כן הוי דבר שפתים אך למותר בהרבה כפלי לשונות בבקשה זו אלא שפיר הווין שנים מהם שם התואר ושנים האחרים לשון בקשה והיינו שאנו צריכים לו יתברך למזון ההכרח כגון לחם ועוד דבר מותר כגון פירות ואלו שניהם נכללים בברכת בורא נפשות כמ"ש הטור בסי' ר"ז וה"נ אומר כן אבינו רוענו זונינו דהיינו בחולם ושניהם שם התואר שאתה יש לך כח לרעות אותנו בהכרח ובמותרות אנו מבקשים על שני דברים אלו ועל זה אומר לשון בקשה ג"כ כפל פרנסינו וכלכלינו כן נראה לע"ד נכון:
- ↑ ספר אליהו רבה או"ח - סימן רכ (א) ונפשו עגומה וכו'. כתב הדרישה דקדק לומר ונפשו עגומה משום שאף שאינו מן החלומות שמתענים עליהם וגם אינו מרומז בחלום שום דבר רע מכל מקום כיון דנפשו עגומה עליו יתענה משום דאף דאיהו אינו רואה מזלו רואהו משום הכי נפשו עגומה, עד כאן. ולא ידעתי איך דקדק דיתענה דהא לא נזכר בטור נפשו עגומה אלא בהטבה סימן רפ"ח מיהו לקמן יתבאר לדינא דגם הב"ח פוסק כן. עוד כתב דזמן הטבה הוא בסוף היום אחר מעריב, עד כאן, וכן כתב בשל"ה דף ר' בשם ר"ש אלמולו דבלילה אחר תענית עושין ההטבה, אלא שהוא כתב שיש להטיב מיד בשחרית כי זריזין מקדימין למצוה, ואין לומר שזכות התענית יסייע דמיד שקיבל והתחיל הוי כהתענה, עד כאן. ובאמת לאו ראיה כל כך דמכל מקום זכותו עדיף בשכבר נעשה, מיהו ממה שכתב בדף קל"ד בשם סדר היום שיטיב החלום בשבת אף ששואל צרכיו מכל מקום פיקוח נפש דוחה וכו' מבואר דמטיבין מיד בשחרית, מיהו אפשר לפרש דמיירי כשאין מתענה בשבת ודחוק. יזכיר החלום במחשבתו בשעת הטבה, ואם מטיבין שתים במעמד אחד גם השלישי צריך להטיב לו אף על פי שלא חלם לו באותו פעם (ברכות מהר"ם מרוטנבורג):
- ↑ משנה ברורה סימן קפח (ט) ואין לשנות וכו' - ר"ל דאם אומר בחול רחם יאמר בשבת ג"כ רחם ואע"ג דאסור לתבוע צרכיו בשבת הכא שאני דתופס ברכה כך היא תמיד וגם כל הרחמן יכול לומר בשבת אע"פ שאינן מתופס הברכה שתקנו חכמים שכיון שנהגו הכל לאומרם בכל פעם שמברכין בהמ"ז נעשה להם כטופס ברכה ואין בזה משום שאלת צרכיו בשבת:
- ↑ ספר שאגת אריה - סימן טז סמיכת גאולה לתפילה בשבת ויו"ט:שאלה. אי צריך לסמוך גאולה לתפלה בשבת ויום טוב כמו בחול, או אינו צריך לסמוך בהן גאולה לתפלה מטעמא שיתברר לפנינו:תשובה, בהגהות אשר"י בפ"ק דברכות (סי' י ד"ה בשבת) כתב בשם אור זרוע, בשבת אין צריך לסמוך גאולה לתפלה הואיל ונפקא לן מיענך ה' ביום צרה, דכתיב בתריה יהיו לרצון אמרי פי, ושבת לאו יום צרה הוא ע"כ. ומפשט דבריו משמע דהוא הדין ביום טוב נמי אינו צריך לסמוך, דהא יו"ט נמי לאו יום צרה הוא.
- ↑ ערוך השולחן, סימן רפז סעיף בתנו רבנן: הנכנס לבקר את החולה - אומר 'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא בזכות השבת', וירחיב דעתם בתנחומים (רש"י). ומיירי בחולה שאין בו סכנת היום, דא(י)לו יש בו סכנת היום - מותר לזעוק ולהתחנן בשבת, כמ"ש בסימן תקע"וורבי מאיר אומר שיאמר המבקר: 'יכולה היא שבת (רי"ף) שתרחם', אם תכבדוהו מלהצטער בה. (רש"י) רבי יהודה אומר שיאמר: 'המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל', דזכות הרבים גדול. רבי יוסי אומר שיאמר: 'המקום ירחם עליך בכלל חולי ישראל', דכשכוללו עם האחרים - עדיף טפי. שבנא איש ירושלים בכניסתו להחולה אומר 'שלום', וביציאתו אומר: 'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא, ורחמיו מרובין ושבתו בשלום'.והרמב"ם פרק כ"ד כתב כלשון התנא קמא, והטור והש"ע כתבו כלשון שבנא, דלא לחלוק בא אלא להוסיף קצת, ומנהג[י]נו כהרמב"ם.וכן כשעושין 'מי שבירך לחולה' בבית הכנסת, לא יאמר כמו בחול: 'המקום ישלח רפואה', אלא 'שבת היא מלזעוק וכו' (הגר"ז). אבל אצל[י]נו מברכים 'וישלח לו רפואה שלימה... שבת היא מלזעוק וכו', וכן נדפס בסידורים. ולא ידעתי מי התיר להם זה, אם לא בחולה מסוכן גדול, שיש בו סכנת היום כמ"ש.