פרשני:תנ"ך:שיר השירים ח י: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{פרשני}} {{#makor-new:תנ"ך:שיר השירים ח י|תנ"ך-שיר-השירים|ח|י}} '''{י}''' אֲנִ֣י חוֹמָ֔ה וְשָׁדַ֖...") |
מ (comment: Link the page into it's book) |
||
שורה 32: | שורה 32: | ||
[[קטגוריה:תנ"ך]][[קטגוריה:שיר_השירים_פרק_ח]] | [[קטגוריה:תנ"ך]][[קטגוריה:שיר_השירים_פרק_ח]] | ||
[[קטגוריה:מבעד_לצמתך]] |
גרסה אחרונה מ־12:43, 1 בנובמבר 2018
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
{י} אֲנִ֣י חוֹמָ֔ה וְשָׁדַ֖י כַּמִּגְדָּל֑וֹת אָ֛ז הָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כְּמוֹצְאֵ֥ת שָׁלֽוֹם:
אני חומה. חזקה באהבת דודי. ושדי כמגדלות. אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות המניקים את ישראל בדברי תורה. אז. באמרי זאת. הייתי בעיניו כמוצאת שלום. ככלה הנמצאת שלימה ומוצאת שלום בבית בעלה (רש"י).
כתוב במדרש רבה:
"רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַר קְרָא בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ,
אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ, וְאִחָה אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא...
וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּא לִכְלַל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵינוּ בַּיּוֹם שֶׁיְדֻבַּר בָּהּ, בַּיּוֹם שֶׁגָּזַר נִמְרוֹד הָרָשָׁע וְאָמַר לֵירֵד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ.
אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף, אִם חוֹמָה הִיא, זֶה אַבְרָהָם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם מַעֲמִיד הוּא דְּבָרִים כַּחוֹמָה, נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף, נַצִּילֶנּוּ וְנִבְנֶה אוֹתוֹ בָּעוֹלָם.
וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז, אִם דַּל הוּא מִמִּצְווֹת וּמְטַלְטֵל מַעֲשָׂיו כְּדֶלֶת, נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז, מַה צּוּרָה זוֹ אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא לְשָׁעָה אַחַת, כָּךְ אֵינִי מִתְקַיֵּם עָלָיו אֶלָּא לְשָׁעָה אַחַת.
אֲנִי חוֹמָה, אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי חוֹמָה, וְאַעֲמִיד מַעֲשִׂים טוֹבִים כַּחוֹמָה,
וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת, שֶׁאֲנִי עֲתִידָה לְהַעֲמִיד כִּתִּים כִּתִּים וַחֲבוּרוֹת שֶׁל צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בִּי בְּעוֹלָמֶךָ.
אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֵׁם שֶׁיָּרַדְתָּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ כָּךְ אֲנִי מוֹצִיאֲךָ בְּשָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית טו, ז): "אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים".
עד כאן לשון המדרש.
אולי יש לומר שבא המדרש לפני סיום שיר השירים ללמדנו מנין כוחם של ישראל לכזאת אהבת ה' - מהאבות הקדושים.