הרב נחום פרצוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: נולד בטרוק בשנת תרפ"ג (1923) לרבי אריה צבי פרצוביץ, שהיה נכדו של הרב ש...") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[הרב נחום פרצוביץ]] (מכונה ר' נחום; כ"ח באדר תרפ"ג, מרץ 1923 - י"ח בחשוון תשמ"ז, 20 בנובמבר 1986) היה ראש ישיבת מיר בירושלים. נולד בטרוק בשנת תרפ"ג (1923) לרבי אריה צבי פרצוביץ, שהיה נכדו של הרב שלמה הכהן מווילנה, בעל ה"חשק שלמה". למד תורה מפי רבותיו רבי ברוך בער לייבוביץ ורבי אלחנן וסרמן. בתקופת השואה שהה יחד עם תלמידי ישיבת מיר בשנחאי שבסין. היה מכונה בישיבה "נחום טרוקר" על שם מקום לידתו. נישא לעטל בתו של הרב חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר. משנת תשכ"ה החל לכהן כראש ישיבת מיר. במשך השנים העמיד תלמידים רבים, מהם רבנים וראשי ישיבות בארץ ובעולם. | |||
רבי נחום נכנס פעם להיכל הישיבה והבחין בשנים מן הבחורים שעסקו באותה עת בשיחת חולין וכשהבחינו שהוא עומד לחלוף על פניהם תיכף החלו מתנדנדים נוכח הסטנדרים ובהגיעו סמוך ונראה ממש למקום מושבם החלו מנגנים: תנו רבנן אי, אי, אי, תנו רבנן... רבי נחום סר אליהם ולחש באזניהם.. אי, אי, אי, בכל מסכת נדרים אין ולו פעם אחת "תנו רבנן" {{מקור|לתתך עליון – ישורון כרך מב}}. | |||
בשנותיו האחרונות התרופף מצבו הבריאותי, אך למרות זאת מסר את שיעוריו מדי יום ביומו. | בשנותיו האחרונות התרופף מצבו הבריאותי, אך למרות זאת מסר את שיעוריו מדי יום ביומו. | ||
נפטר בי"ח בחשוון תשמ"ז (1986) ונטמן בחלקת הרבנים בהר המנוחות.[1] ספריו יצאו לאור לאחר פטירתו בשם "חידושי רבי נחום" ו"שיעורי רבי נחום". דרך לימודו מתאפיינת בדקדוק בפשט המילים המופיעות בתלמוד ובראשונים. | נפטר בי"ח בחשוון תשמ"ז (1986) ונטמן בחלקת הרבנים בהר המנוחות.[1] ספריו יצאו לאור לאחר פטירתו בשם "חידושי רבי נחום" ו"שיעורי רבי נחום". דרך לימודו מתאפיינת בדקדוק בפשט המילים המופיעות בתלמוד ובראשונים. | ||
גרסה אחרונה מ־19:49, 16 במרץ 2020
|
|
הרב נחום פרצוביץ (מכונה ר' נחום; כ"ח באדר תרפ"ג, מרץ 1923 - י"ח בחשוון תשמ"ז, 20 בנובמבר 1986) היה ראש ישיבת מיר בירושלים. נולד בטרוק בשנת תרפ"ג (1923) לרבי אריה צבי פרצוביץ, שהיה נכדו של הרב שלמה הכהן מווילנה, בעל ה"חשק שלמה". למד תורה מפי רבותיו רבי ברוך בער לייבוביץ ורבי אלחנן וסרמן. בתקופת השואה שהה יחד עם תלמידי ישיבת מיר בשנחאי שבסין. היה מכונה בישיבה "נחום טרוקר" על שם מקום לידתו. נישא לעטל בתו של הרב חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר. משנת תשכ"ה החל לכהן כראש ישיבת מיר. במשך השנים העמיד תלמידים רבים, מהם רבנים וראשי ישיבות בארץ ובעולם.
רבי נחום נכנס פעם להיכל הישיבה והבחין בשנים מן הבחורים שעסקו באותה עת בשיחת חולין וכשהבחינו שהוא עומד לחלוף על פניהם תיכף החלו מתנדנדים נוכח הסטנדרים ובהגיעו סמוך ונראה ממש למקום מושבם החלו מנגנים: תנו רבנן אי, אי, אי, תנו רבנן... רבי נחום סר אליהם ולחש באזניהם.. אי, אי, אי, בכל מסכת נדרים אין ולו פעם אחת "תנו רבנן" לתתך עליון – ישורון כרך מב.
בשנותיו האחרונות התרופף מצבו הבריאותי, אך למרות זאת מסר את שיעוריו מדי יום ביומו.
נפטר בי"ח בחשוון תשמ"ז (1986) ונטמן בחלקת הרבנים בהר המנוחות.[1] ספריו יצאו לאור לאחר פטירתו בשם "חידושי רבי נחום" ו"שיעורי רבי נחום". דרך לימודו מתאפיינת בדקדוק בפשט המילים המופיעות בתלמוד ובראשונים.