ישמח ישראל (אלכסנדר): הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר אדמו"ר מחסידות אלכסנדר. ספרו על התורה ומועדים "ישמח...") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי [[ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר]] [[אדמו"ר]] | מתוך הויקיפדיה העברית: רבי [[ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר]] [[אדמו"ר]] מ[[חסידות אלכסנדר]]. ספרו על התורה ומועדים "ישמח ישראל" נחשב כספר יסוד בתורת החסידות, ובפרט בחסידות אלכסנדר. מצד אחד מובאת בו עמקות ביסודות החסידות ומבוסס על אדני תורת הקבלה, מהם מאמרים מכתב ידו של האדמו"ר הכתובים בדרך כלל בקיצור, ומהם מאמרים שנכתבו על ידי הרב מנשה פריימן שהיה מאוחר יותר ממנהלי ישיבת בית ישראל, ומצד שני הוא נכתב בשפה פשוטה ומותאמת להמון העם, ויש בו גם מאמרים רבים של חיזוק ומבוססים על מדרשי חז"ל, והם המאמרים שנאמרו בליל שבת. | ||
עם זאת הוא שונה מספרי בית פשיסחה בכך שהוא מתמקד בחסידות מעשית ולא בחסידות עיונית, בשל כך, רבים ממנהיגי החסידות בדורות הקודמים כמו גם בדורות האחרונים, הורו לחסידיהם ללמוד בספר זה, בין המנהיגים הבולטים שהורו לחסידיהם ללמוד בספר זה היו אדמור"י בעלזא לדורותיהם. כך מסופר כי רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מויז'ניץ, התבטא כי אינו מסוגל להיכנס לשבת בלא לימוד בספר זה. | עם זאת הוא שונה מספרי בית פשיסחה בכך שהוא מתמקד בחסידות מעשית ולא בחסידות עיונית, בשל כך, רבים ממנהיגי החסידות בדורות הקודמים כמו גם בדורות האחרונים, הורו לחסידיהם ללמוד בספר זה, בין המנהיגים הבולטים שהורו לחסידיהם ללמוד בספר זה היו אדמור"י בעלזא לדורותיהם. כך מסופר כי רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מויז'ניץ, התבטא כי אינו מסוגל להיכנס לשבת בלא לימוד בספר זה. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
נספח לספר ומאוחר יותר הודפס בסופו נקרא בשם 'מאורן של ישראל' נכתב על ידי הרב יהודה משה טיברג האדמו"ר החמישי בשושלת החסידות, והם מאמרים ששמע בעצמו מפי האדמו"ר. | נספח לספר ומאוחר יותר הודפס בסופו נקרא בשם 'מאורן של ישראל' נכתב על ידי הרב יהודה משה טיברג האדמו"ר החמישי בשושלת החסידות, והם מאמרים ששמע בעצמו מפי האדמו"ר. | ||
בשנת תשמ"ג יצא הספר אורות הישמח ישראל - הספר 'ישמח ישראל', מסודר לפי נושאים, על ידי משה חיים טיברג, תל אביב. | בשנת תשמ"ג יצא הספר אורות הישמח ישראל - הספר 'ישמח ישראל', מסודר לפי נושאים, על ידי משה חיים טיברג, [[תל אביב]]. | ||
==[[ישמח ישראל (השני)]]== | |||
קיים ספר שני נוסף בשם [[ישמח ישראל (השני)]] על התורה ב' חלקים מאת [[רבי יעקב חיים סופר (הראשון)]]. | |||
גרסה אחרונה מ־05:17, 15 בינואר 2019
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית: רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר אדמו"ר מחסידות אלכסנדר. ספרו על התורה ומועדים "ישמח ישראל" נחשב כספר יסוד בתורת החסידות, ובפרט בחסידות אלכסנדר. מצד אחד מובאת בו עמקות ביסודות החסידות ומבוסס על אדני תורת הקבלה, מהם מאמרים מכתב ידו של האדמו"ר הכתובים בדרך כלל בקיצור, ומהם מאמרים שנכתבו על ידי הרב מנשה פריימן שהיה מאוחר יותר ממנהלי ישיבת בית ישראל, ומצד שני הוא נכתב בשפה פשוטה ומותאמת להמון העם, ויש בו גם מאמרים רבים של חיזוק ומבוססים על מדרשי חז"ל, והם המאמרים שנאמרו בליל שבת.
עם זאת הוא שונה מספרי בית פשיסחה בכך שהוא מתמקד בחסידות מעשית ולא בחסידות עיונית, בשל כך, רבים ממנהיגי החסידות בדורות הקודמים כמו גם בדורות האחרונים, הורו לחסידיהם ללמוד בספר זה, בין המנהיגים הבולטים שהורו לחסידיהם ללמוד בספר זה היו אדמור"י בעלזא לדורותיהם. כך מסופר כי רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מויז'ניץ, התבטא כי אינו מסוגל להיכנס לשבת בלא לימוד בספר זה.
הספר "ישמח ישראל" נדפס כשנה לאחר פטירתו על ידי אחיו בעל ה"תפארת שמואל", כאשר לצורך הדפסת הספר הקים מעריצו אליעזר גוטשטאדט לראשונה בית דפוס עברי בלודז'.
נספח לספר ומאוחר יותר הודפס בסופו נקרא בשם 'מאורן של ישראל' נכתב על ידי הרב יהודה משה טיברג האדמו"ר החמישי בשושלת החסידות, והם מאמרים ששמע בעצמו מפי האדמו"ר.
בשנת תשמ"ג יצא הספר אורות הישמח ישראל - הספר 'ישמח ישראל', מסודר לפי נושאים, על ידי משה חיים טיברג, תל אביב.
ישמח ישראל (השני)[עריכה]
קיים ספר שני נוסף בשם ישמח ישראל (השני) על התורה ב' חלקים מאת רבי יעקב חיים סופר (הראשון).