הרב מרדכי עבאדי (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) (←הנצחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (22 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מרדכי עבאדי''' ([[1826]], ה'תקפ"ו, [[חאלב]] - [[1884]], [[כ"ז בסיוון]] [[ה'תרמ"ד]], [[ביירות]]) היה [[דיין (הלכה)|דיין]], [[מקובל]] ו[[פייטן]] שפעל ב[[סוריה]], ב[[טורקיה]] וב[[ארץ ישראל]]. כיהן כרב קהילת [[קיליס]]. נודע כבקי בשירה, וחיבר [[פיוט|פיוטים]] רבים שנכללו ב[[שירת הבקשות]]. | |||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד בשנת 1826 בחלב | נולד בשנת 1826 בחלב שב[[סוריה]] לרב יעקב, נצר למשפחת רבנים. בצעירותו התחנך ולמד אצל אביו ואצל סבו, הרב אברהם עבאדי. בהמשך למד אצל הרב [[משה סוויד]], שהיה הרב הראשי המקומי בחלב. | ||
שנים רבות כיהן כרב הקהילה היהודית בקיליס, שבדרום טורקיה. נודע בין השאר בחיבור פיוטים ופזמונים רבים כמו "אני אספר" (על [[ל"ט אבות מלאכות]]), "יודוך מלך", "[[יום זה שירו לאל]]", "מהללך ורוב גדלך" (על שבעת הרקיעים) "מי ימלל עזוז גבורות", "[[משמים שלום לעם]]", "מי לה' איתי עורך", "[[מקהלות עם]]", ועוד. שבעה מפזמוניו הכניס ל[[קאנון (מוזיקה)|קאנון]]{{הערה|january 2011 Mark Kligman A Song of Dawn:The Jerusalem Sephardic Bakkashot review, Asian Music}} שירת הבקשות של יהודי חלב, והם והתקבלו בהמשך גם ב[[יהדות בוכרה|עדה הבוכרית]] בירושלים. | שנים רבות כיהן כרב הקהילה היהודית בקיליס, שבדרום טורקיה. נודע בין השאר בחיבור פיוטים ופזמונים רבים כמו "אני אספר" (על [[ל"ט אבות מלאכות]]), "יודוך מלך", "[[יום זה שירו לאל]]", "מהללך ורוב גדלך" (על שבעת הרקיעים) "מי ימלל עזוז גבורות", "[[משמים שלום לעם]]", "מי לה' איתי עורך", "[[מקהלות עם]]", ועוד. שבעה מפזמוניו הכניס ל[[קאנון (מוזיקה)|קאנון]]{{הערה|january 2011 Mark Kligman A Song of Dawn:The Jerusalem Sephardic Bakkashot review, Asian Music}} שירת הבקשות של יהודי חלב, והם והתקבלו בהמשך גם ב[[יהדות בוכרה|עדה הבוכרית]] בירושלים. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בשנות השלושים לחייו, עלה לירושלים יחד עם קבוצת רבנים מחלב, ובה הקימו ישיבות ומוסדות תורה שהשפיעו והנהיגו את הקהילות הספרדיות בשכונת הבוכרים. | בשנות השלושים לחייו, עלה לירושלים יחד עם קבוצת רבנים מחלב, ובה הקימו ישיבות ומוסדות תורה שהשפיעו והנהיגו את הקהילות הספרדיות בשכונת הבוכרים. | ||
הלך לעולמו ב- | הלך לעולמו ב-20 ביוני 1884 בביירות, יש אומרים שהיה בדרך לירושלים, ונקבר בבית העלמין היהודי בביירות. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
השאיר אחריו ארבעה ילדים: שאול. יעקב. אברהם, שבנו, הרב [[שאול מטלוב עבאדי]], שימש כרבה של קהילת יהודי חלב ב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.hyomi.org.il/view.asp?id=373 חכם שאול מטלוב עבאדי]}}. ושרה (נפטרה ב[[ה'תרל"ה]] ([[1875]]) ונקברה ב[[צפת]]), שהתחתנה עם הרב [[שלמה סוכרי]] (נפטר ב[[י"ב בסיוון]] [[ה'תרמ"ו]] ([[1886]] ונטמן ב[[טבריה]]), שהיה אב בית הדין | השאיר אחריו ארבעה ילדים: שאול. יעקב (על שם אביו). אברהם (על שם סבו), שבנו, הרב [[שאול מטלוב עבאדי]], שימש כרבה של קהילת יהודי חלב ב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.hyomi.org.il/view.asp?id=373 חכם שאול מטלוב עבאדי]}}. ושרה (נפטרה ב[[ה'תרל"ה]] ([[1875]]) ונקברה ב[[צפת]]), שהתחתנה עם הרב [[שלמה סוכרי]] (נפטר ב[[י"ב בסיוון]] [[ה'תרמ"ו]] ([[1886]] ונטמן ב[[טבריה]]), שהיה אב בית הדין ב[[דמשק]] לצד הרב יצחק אבולעפיה{{הערה|1=[http://www.hyomi.org.il/view.asp?id=547 חכם שלמה סוכרי] באתר החכם היומי}}, ונולדו להם בת בשם רבקה, ובן, הרב [[יעקב סוכרי]] מרבני דמשק (חיבר את "ויקרא יעקב", דרשות על התורה (ליוורנו ה'תרל"ט, "ויורו משפטיך ליעקב", כלכתא ה'תרמ"ב, ועוד. בסוף ימיו עלה לארץ ונפטר בירושלים ב[[ה'תרס"ח]]){{הערה|[http://moreshet-auctions.com/ספר-כליל-תפארתזאלקוא-תרכח-עם-חתימת-הגאון-רבי-יעקב-סוכרי-מרבני-דמשק ראו באתר מורשת מכירות פומביות]}}. | ||
== תלמידיו == | == תלמידיו == | ||
* הרב [[יעקב חיים ישראל רפאל אלפייה]] (1923-1862) | * הרב [[יעקב חיים ישראל רפאל אלפייה]] (1923-1862) | ||
* הרב ישעיה דיין | * הרב ישעיה דיין | ||
* | * [[רבי שאול חיים דוויק הכהן]] הנקרא '''הרב השד"ה''' | ||
* הרב יעקב שאול דוויק, שירש ממנו את תפקיד רבה של קיליס, ולימים כיהן כאב"ד ורבה הראשי של חלב | * הרב יעקב שאול דוויק, שירש ממנו את תפקיד רבה של קיליס, ולימים כיהן כאב"ד ורבה הראשי של חלב | ||
* הרב [[אליהו חמווי]], אב"ד בחלב | * הרב [[אליהו חמווי]], אב"ד בחלב | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
==הנצחתו== | ==הנצחתו== | ||
על שמו ולכבוד תורתו וספרו מעין גנים הוקם כולל וישיבה בשם '''מעין גנים''' על שם הפסוק (שיר השירים ד, טו): '''מַעְיַ֣ן גַּנִּ֔ים''' בְּאֵ֖ר מַ֣יִם חַיִּ֑ים וְנֹזְלִ֖ים מִן־לְבָנֽוֹן | על שמו ולכבוד תורתו וספרו מעין גנים הוקם כולל וישיבה בשם '''מעין גנים''' על שם הפסוק (שיר השירים ד, טו): '''מַעְיַ֣ן גַּנִּ֔ים''' בְּאֵ֖ר מַ֣יִם חַיִּ֑ים וְנֹזְלִ֖ים מִן־לְבָנֽוֹן וכן רמז את שמו מ'רדכי ע'באדי י'איר נ'רו. הכולל נמצא ב[[שכונת בית ישראל]] ב[[ירושלים]] ברחוב [[האדמו"ר מזוויעהל]] 3 על ידי תלמידו המובהק של [[רבי בן ציון אבא שאול]] ומחבר הספר [[נופת צופים]] על הש"ס [[הרב מרדכי עבאדי (השני)]], הגם שאינו מצאצאיו הואיל ונקרא בשמו הקים לכבודו את הישיבה והכולל הנזכרים. | ||
==[[הרב מרדכי עבאדי (השני)]]== | |||
[[הרב מרדכי עבאדי (השני)]] מתגורר ברחוב [[יוחנן יוסף מזרחי]] 2 ב[[שכונת בית ישראל]] ב[[ירושלים]], למד ב[[ישיבת פורת יוסף]] תלמידו המובהק של [[הרב בן ציון אבא שאול]] וממנו למד עיון עמוק בגמרא [[רש"י]] [[תוספות]]. הקים ב[[שכונת בית ישראל]] רחוב [[האדמו"ר מזוועיהל]] 3 כולל ללימוד [[תלמוד]] ו[[הלכה]] בשם [[מעין גנים]] על שם [[הרב מרדכי עבאדי (הראשון)]] מחבר הספרים, [[מעין חיים]], [[מעין גנים]], [[מליץ נעים]], ועוד חיבורים, ומאות פיוטים. חיבר ספר [[נופת צופים (השני)]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה אחרונה מ־12:40, 6 ביוני 2022
|
|
הרב מרדכי עבאדי (1826, ה'תקפ"ו, חאלב - 1884, כ"ז בסיוון ה'תרמ"ד, ביירות) היה דיין, מקובל ופייטן שפעל בסוריה, בטורקיה ובארץ ישראל. כיהן כרב קהילת קיליס. נודע כבקי בשירה, וחיבר פיוטים רבים שנכללו בשירת הבקשות.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בשנת 1826 בחלב שבסוריה לרב יעקב, נצר למשפחת רבנים. בצעירותו התחנך ולמד אצל אביו ואצל סבו, הרב אברהם עבאדי. בהמשך למד אצל הרב משה סוויד, שהיה הרב הראשי המקומי בחלב.
שנים רבות כיהן כרב הקהילה היהודית בקיליס, שבדרום טורקיה. נודע בין השאר בחיבור פיוטים ופזמונים רבים כמו "אני אספר" (על ל"ט אבות מלאכות), "יודוך מלך", "יום זה שירו לאל", "מהללך ורוב גדלך" (על שבעת הרקיעים) "מי ימלל עזוז גבורות", "משמים שלום לעם", "מי לה' איתי עורך", "מקהלות עם", ועוד. שבעה מפזמוניו הכניס לקאנון[1] שירת הבקשות של יהודי חלב, והם והתקבלו בהמשך גם בעדה הבוכרית בירושלים.
עסק גם בחכמת הקבלה, ונודע כבקי בכל ענפי חכמת ישראל,
בשנות השלושים לחייו, עלה לירושלים יחד עם קבוצת רבנים מחלב, ובה הקימו ישיבות ומוסדות תורה שהשפיעו והנהיגו את הקהילות הספרדיות בשכונת הבוכרים.
הלך לעולמו ב-20 ביוני 1884 בביירות, יש אומרים שהיה בדרך לירושלים, ונקבר בבית העלמין היהודי בביירות.
משפחתו[עריכה]
השאיר אחריו ארבעה ילדים: שאול. יעקב (על שם אביו). אברהם (על שם סבו), שבנו, הרב שאול מטלוב עבאדי, שימש כרבה של קהילת יהודי חלב בניו יורק[2]. ושרה (נפטרה בה'תרל"ה (1875) ונקברה בצפת), שהתחתנה עם הרב שלמה סוכרי (נפטר בי"ב בסיוון ה'תרמ"ו (1886 ונטמן בטבריה), שהיה אב בית הדין בדמשק לצד הרב יצחק אבולעפיה[3], ונולדו להם בת בשם רבקה, ובן, הרב יעקב סוכרי מרבני דמשק (חיבר את "ויקרא יעקב", דרשות על התורה (ליוורנו ה'תרל"ט, "ויורו משפטיך ליעקב", כלכתא ה'תרמ"ב, ועוד. בסוף ימיו עלה לארץ ונפטר בירושלים בה'תרס"ח)[4].
תלמידיו[עריכה]
- הרב יעקב חיים ישראל רפאל אלפייה (1923-1862)
- הרב ישעיה דיין
- רבי שאול חיים דוויק הכהן הנקרא הרב השד"ה
- הרב יעקב שאול דוויק, שירש ממנו את תפקיד רבה של קיליס, ולימים כיהן כאב"ד ורבה הראשי של חלב
- הרב אליהו חמווי, אב"ד בחלב
- הרב עזרא הררי רפול
- הרב שאול סתהון, רבה הראשי של בואנוס איירס
- הרב אלתר נח הכהן מיכלנסקי (קייזר), מחסידי הרב יצחק נשכיז, מקובל ובעל שם.[5]
חיבוריו[עריכה]
חיבר ספרי שו"ת, פירושים ודרשות, וכן פיוטים ופזמונים.
ספרות הלכתית[עריכה]
- מעיין מים - ספר שו"ת, חידושים ודרשות ברוח הקבלה - מוקדש לבנו, משה
- מעיין גנים - שו"ת, שני חלקים, ירושלים ה'תשי״ח
- מעין חיים - דרשות בלשון הזוהר
- חן מרדכי - סוגיות בתורת הקבלה, הודפס בספר ״דרכי חן״ של הרב אלתר נח הכהן מיכלנסקי, פשמיסל 1879
- נעים זמירות - פירוש על תהילים
- מליץ נעים
- ויכוח נעים
- אשרי הע"ם
פיוטים ופזמונים[עריכה]
- קובץ מקרא קודש
- דברי מרדכי - כולל פזמונים, חלב 1873
כמו כן נותרו עוד כתבי יד שלו שלא נדפסו.
הנצחתו[עריכה]
על שמו ולכבוד תורתו וספרו מעין גנים הוקם כולל וישיבה בשם מעין גנים על שם הפסוק (שיר השירים ד, טו): מַעְיַ֣ן גַּנִּ֔ים בְּאֵ֖ר מַ֣יִם חַיִּ֑ים וְנֹזְלִ֖ים מִן־לְבָנֽוֹן וכן רמז את שמו מ'רדכי ע'באדי י'איר נ'רו. הכולל נמצא בשכונת בית ישראל בירושלים ברחוב האדמו"ר מזוויעהל 3 על ידי תלמידו המובהק של רבי בן ציון אבא שאול ומחבר הספר נופת צופים על הש"ס הרב מרדכי עבאדי (השני), הגם שאינו מצאצאיו הואיל ונקרא בשמו הקים לכבודו את הישיבה והכולל הנזכרים.
הרב מרדכי עבאדי (השני)[עריכה]
הרב מרדכי עבאדי (השני) מתגורר ברחוב יוחנן יוסף מזרחי 2 בשכונת בית ישראל בירושלים, למד בישיבת פורת יוסף תלמידו המובהק של הרב בן ציון אבא שאול וממנו למד עיון עמוק בגמרא רש"י תוספות. הקים בשכונת בית ישראל רחוב האדמו"ר מזוועיהל 3 כולל ללימוד תלמוד והלכה בשם מעין גנים על שם הרב מרדכי עבאדי (הראשון) מחבר הספרים, מעין חיים, מעין גנים, מליץ נעים, ועוד חיבורים, ומאות פיוטים. חיבר ספר נופת צופים (השני).
לקריאה נוספת[עריכה]
- David Sutton, Shmuel Blitz -A Treasury of Sefardic Bedtime Stories, Shaarey Torah Educational Project, Mesora Publications, Brooklyn 2006
- 1995 Amnon Shiloah Les Traditions Musicales juives, Maisonneuve @ Larose, Paris
קישורים חיצוניים[עריכה]
- Leon Sakkal -A look into the life of Hagaon Hacham Mordechai Abadi, Community, Sefardic monthly
- חכם מרדכי עבאדי, באתר החכם היומי
- הקדשת הרבנים מרדכי עבאדי ואברהם דיין, באתר בית המכירות הפומביות "קדם"
- על מרדכי עבאדי באתר "פזמונים" במיזם הפזמונים הספרדים ברשת
- מקהלות עם, פזמון המושר בשבת חתן באתר "הזמנה לפיוט"
- ↑ january 2011 Mark Kligman A Song of Dawn:The Jerusalem Sephardic Bakkashot review, Asian Music
- ↑ חכם שאול מטלוב עבאדי
- ↑ חכם שלמה סוכרי באתר החכם היומי
- ↑ ראו באתר מורשת מכירות פומביות
- ↑ Brill Leiden Boston 2016 Jonathan Meir Kabbalistic Circles in Jerusalem הערה 50, עמוד 40