יבום: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(←פרטי הדין: הדגשתי דין מסוים) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''היבם בא על יבמתו''' {{מקור| | '''היבם בא על יבמתו''' {{מקור|הוזכר בקידושין ב., סוגיית גדרי הביאה ביבמות נג:|כן}}'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעם היבום''' כתב הגר"ש שקאפ שהוא משום שגם עכשיו היא אשת המת, שאע"פ שמת היא עדיין אשתו, ולא משום שרק היתה אשת המת (קודם שמת) {{מקור| | '''בטעם היבום''' כתב הגר"ש שקאפ שהוא משום שגם עכשיו היא אשת המת, שאע"פ שמת היא עדיין אשתו, ולא משום שרק היתה אשת המת (קודם שמת) {{מקור|גר"ש שקאפ יבמות יט ד"ה ועוד נראה להקדים|כן}}<ref>בערך זיקה בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה במהותה) הבאנו חקירה האם זיקה היא אישות של הבעל המת או דין אחר.</ref>. | ||
'''בטעם שרק ביאה מועילה ביבום''', חקר האפיקי ים האם מעיקר הדין שום קניין לא היה צריך להועיל (משום שהיא ערווה), והחידוש הוא שביאה קונה, או שמעיקר הדין כל הקניינים (כסף שטר וביאה) היו צריכים להועיל (משום שאיסור אשת אח הותר), והחידוש הוא שכסף ושטר לא קונים {{מקור| | '''בטעם שרק ביאה מועילה ביבום''', חקר האפיקי ים האם מעיקר הדין שום קניין לא היה צריך להועיל (משום שהיא ערווה), והחידוש הוא שביאה קונה, או שמעיקר הדין כל הקניינים (כסף שטר וביאה) היו צריכים להועיל (משום שאיסור אשת אח הותר), והחידוש הוא שכסף ושטר לא קונים {{מקור|אפיקי ים ח"ב לה|כן}}. | ||
'''במהותו''' דנו האם הוא קניין (שהיבם קונה את היבמה), או מצווה {{מקור| | '''במהותו''' דנו האם הוא קניין (שהיבם קונה את היבמה), או מצווה {{מקור|גר"ש שקאפ יבמות כא ד"ה ולפ"ז יש לומר: מה שקונה אותה - קניין, מה שפוטר את האחים והצרות מזיקה - רק כשיש מצווה|כן}}. | ||
וכן חקר האפיקי ים האם הקניין תלוי במצווה (ואם אין מצווה לא קנאה), או שהוא נפרד ממנה (וגם אם אין מצווה, כגון שהיא מצווה הבאה בעבירה, קנאה) {{מקור| | וכן חקר האפיקי ים האם הקניין תלוי במצווה (ואם אין מצווה לא קנאה), או שהוא נפרד ממנה (וגם אם אין מצווה, כגון שהיא מצווה הבאה בעבירה, קנאה) {{מקור|אפיקי ים ח"א ז-יח: לא תלוי במצווה, חתם סופר המובא בו: תלוי במצווה|כן}}. | ||
'''במצוות יבום''' חקרו האם המצווה היא הביאה, או הקניין שקונה אותה לאשה (והמצווה תלויה בקניין) {{מקור| | '''במצוות יבום''' חקרו האם המצווה היא הביאה, או הקניין שקונה אותה לאשה (והמצווה תלויה בקניין) {{מקור|גר"ש שקאפ יבמות יב ד"ה ועוד יש לחקור, גרנ"ט א ד"ה והנה. וכן חקר אפיקי ים ח"א ז-יז האם המצווה תלויה בקניין, או שמקיימה גם אם אין קניין|כן}}. | ||
עוד הסתפקו האחרונים האם המצווה רק על היבם או גם על היבמה {{מקור| | עוד הסתפקו האחרונים האם המצווה רק על היבם או גם על היבמה {{מקור|עונג יום טוב קעז בתחילתו. מנחת חינוך א-א [טו] ד"ה ומצאתי: רמב"ם, חינוך, מהר"ם בן חביב - רק על היבם, פני יהושע - גם על היבמה|כן}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''בכח המחיל את הקניין''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה.</ref>) נחלקו ראשי הישיבות האם האדם מחיל בעצמו את החלות (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין), או שהוא רק עושה את המעשה והמעשה מחיל את החלות (כח המעשה, כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא) {{מקור| | '''בכח המחיל את הקניין''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה.</ref>) נחלקו ראשי הישיבות האם האדם מחיל בעצמו את החלות (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין), או שהוא רק עושה את המעשה והמעשה מחיל את החלות (כח המעשה, כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא) {{מקור|קובץ הערות עו: כח המעשה, אך נשאר בצ"ע על ראשונים שהצריכו עדי קיום, שהרי לשיטתו צריך עדי קיום רק בחלויות מכח האדם|כן}}<ref>הובא בערך חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה בסעיף "החילוק" ד"ה נפק"מ אות ו.</ref>{{מקור|(. ר' חיים מטעלז בבא קמא טו (עמוד פה) ד"ה ונראה דיש לחלק: כח האדם)}}. | ||
'''בדעת''' לקניין מפורש במשנה ובגמרא {{מקור| | '''בדעת''' לקניין מפורש במשנה ובגמרא {{מקור|בבלי:יבמות נג:|כן}} שקנאה גם בלי דעת. והוסיף המנחת חינוך {{מקור|תקצח-א [ו] ד"ה ולא|כן}} שאעפ"כ לא קיים את המצווה, ככל המצוות שאם כיוון שלא לצאת לא יצא, וצריך לבוא עליה שוב לשם מצווה. | ||
'''בעל כורחו''' של היבם או של היבמה, וכן כשהם שוגגים - הקניין חל {{מקור| | '''בעל כורחו''' של היבם או של היבמה, וכן כשהם שוגגים - הקניין חל {{מקור|בבלי:יבמות נג:|כן}}. | ||
'''עדי קיום''' - לרוב הראשונים והאחרונים יבום צריך עדי קיום {{מקור| | "'לשם נוי לשם אישות או לשם דבר אחר'" נחלקו על כך רבנן ואבא שאול(מקור בבלי יבמות לט:) לדעת רבנן קנאה ולומדים זאת מהפסוק "יבמה יבא עליה" (דברים כה ה ) ולומדים מכך שאפילו לשם נוי וכדומה קנאה. לדעת אבא שאול אינו קונה וקרוב בעיניו להיות הוולד ממזר. | ||
'''עדי קיום''' - לרוב הראשונים והאחרונים יבום צריך עדי קיום {{מקור|ריטב"א קידושין יב: ד"ה דרב, תוס' הרא"ש שם ד"ה ועל, מאירי קידושין ב., ריא"ז שהובא במשנה למלך יבום ב-ד, שער המלך שם|כן}}, ויש חולקים {{מקור|שו"ת הרשב"א ח"ד שכח. דנו בשאלה זו המשנה למלך שם, מנחת חינוך תקצח-א [ה] ותקצט-א [ד], קובץ הערות עו-ד בסופו, קהילות יעקב יבמות ח|כן}}. והוסיף המנחת חינוך {{מקור|תקצח שם|כן}} שגם אם צריך עדי קיום ולא נקנית לו בלעדיהם - אעפ"כ לא עבר איסור בביאה, מפני שאיסור אשת אח פקע. | |||
'''אין מברכין על מצווה זו''' משום שמטרתה אינה המצווה, אלא מטרתה לפריה ורביה {{מקור| | '''אין מברכין על מצווה זו''' משום שמטרתה אינה המצווה, אלא מטרתה לפריה ורביה {{מקור|שו"ת הרשב"א ח"א יח|כן}}. | ||
'''באיסור אשת אח''' דנו האם הוא נדחה או הותר {{מקור| | '''באיסור אשת אח''' דנו האם הוא נדחה או הותר {{מקור|קובץ הערות ט-א|כן}}. | ||
'''היבם יורש את אחיו'''. וחקרו האם הירושה היא רק מדין יבם, או גם מדין אח {{מקור| | '''היבם יורש את אחיו'''. וחקרו האם הירושה היא רק מדין יבם, או גם מדין אח {{מקור|חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד קלו|כן}}. | ||
'''בית אחד הוא בונה ואינו בונה שני בתים''' {{מקור| | '''בית אחד הוא בונה ואינו בונה שני בתים''' {{מקור|בבלי:יבמות מד.|כן}}, דהיינו שגם כשיש שתי יבמות מייבם רק אחת. וחקר הגרנ"ט האם הזיקה וחיוב היבום חלים רק על יבמה אחת, או שהם חלים על שתיהן, אלא שאחת נפטרת בחליצתה של חברתה {{מקור|ה ד"ה והנה, ותלה במחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש יבמות י:|כן}}. | ||
'''אין יבום בעריות'''. וחקר הגר"ש שקאפ האם רק אסורות להתייבם אך אינן פטורות מיבום, או שהאיסור גורם שגם יהיו פטורות מיבום (כמו שצרות פטורות) {{מקור| | '''אין יבום בעריות'''. וחקר הגר"ש שקאפ האם רק אסורות להתייבם אך אינן פטורות מיבום, או שהאיסור גורם שגם יהיו פטורות מיבום (כמו שצרות פטורות) {{מקור|גר"ש שקאפ יבמות טו ד"ה והנה יש לדון|כן}}. והמידות לחקר ההלכה חקר בדין זה חקירה אחרת - האם טעמו בגלל שלא תופסים בהן קידושין, או בגלל שאין להן זיקה {{מקור|המידות לחקר ההלכה א-כב|כן}}. | ||
'''באיסור יבמה לשוק''' נחלקו המפרשים האם הוא דבר שבערווה {{מקור|(נודע ביהודה מהדורא קמא אה"ע נד ד"ה והנה ראיתי במרדכי: למרדכי ולתוס' (סוטה יח: ד"ה אמרי) הוא דבר שבערווה, והרבה חולקים. נתיבות המשפט לו ביאורים תחילת י: דבר שבערווה)}}. | '''באיסור יבמה לשוק''' נחלקו המפרשים האם הוא דבר שבערווה {{מקור|(נודע ביהודה מהדורא קמא אה"ע נד ד"ה והנה ראיתי במרדכי: למרדכי ולתוס' (סוטה יח: ד"ה אמרי) הוא דבר שבערווה, והרבה חולקים. נתיבות המשפט לו ביאורים תחילת י: דבר שבערווה)}}. | ||
"כל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה" (מקור בבלי יבמות כ.) נלמד "מאם לא יחפוץ האיש לקחת"(דברים כה ז ) משמע דווקא בכה"ג דיש לו אפשרות לייבם . בחייבי לאוין וחייבי עשין ועריות מדברי סופרים ישנה חליצה על אף שאין יבום (מקור משניות יבמות ב ג ) הגמרא לומדת את זה מ"יבמתו" (מקור דברים כה ז ) מייתור הפסוק משמע שיש יבמה שאינה עולה ליבום אבל כן עולה לחליצה | |||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
| שורה 45: | שורה 49: | ||
* [[קידושין]] | * [[קידושין]] | ||
*[[גלגול נשמות]] | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| שורה 50: | שורה 55: | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:יבום וחליצה|*]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:53, 31 במרץ 2018
|
|
הגדרה[עריכה]
היבם בא על יבמתו (הוזכר בקידושין ב., סוגיית גדרי הביאה ביבמות נג:).
מקור וטעם[עריכה]
בטעם היבום כתב הגר"ש שקאפ שהוא משום שגם עכשיו היא אשת המת, שאע"פ שמת היא עדיין אשתו, ולא משום שרק היתה אשת המת (קודם שמת) (גר"ש שקאפ יבמות יט ד"ה ועוד נראה להקדים)[1].
בטעם שרק ביאה מועילה ביבום, חקר האפיקי ים האם מעיקר הדין שום קניין לא היה צריך להועיל (משום שהיא ערווה), והחידוש הוא שביאה קונה, או שמעיקר הדין כל הקניינים (כסף שטר וביאה) היו צריכים להועיל (משום שאיסור אשת אח הותר), והחידוש הוא שכסף ושטר לא קונים (אפיקי ים ח"ב לה).
במהותו דנו האם הוא קניין (שהיבם קונה את היבמה), או מצווה (גר"ש שקאפ יבמות כא ד"ה ולפ"ז יש לומר: מה שקונה אותה - קניין, מה שפוטר את האחים והצרות מזיקה - רק כשיש מצווה).
וכן חקר האפיקי ים האם הקניין תלוי במצווה (ואם אין מצווה לא קנאה), או שהוא נפרד ממנה (וגם אם אין מצווה, כגון שהיא מצווה הבאה בעבירה, קנאה) (אפיקי ים ח"א ז-יח: לא תלוי במצווה, חתם סופר המובא בו: תלוי במצווה).
במצוות יבום חקרו האם המצווה היא הביאה, או הקניין שקונה אותה לאשה (והמצווה תלויה בקניין) (גר"ש שקאפ יבמות יב ד"ה ועוד יש לחקור, גרנ"ט א ד"ה והנה. וכן חקר אפיקי ים ח"א ז-יז האם המצווה תלויה בקניין, או שמקיימה גם אם אין קניין).
עוד הסתפקו האחרונים האם המצווה רק על היבם או גם על היבמה (עונג יום טוב קעז בתחילתו. מנחת חינוך א-א [טו] ד"ה ומצאתי: רמב"ם, חינוך, מהר"ם בן חביב - רק על היבם, פני יהושע - גם על היבמה).
פרטי הדין[עריכה]
בכח המחיל את הקניין (כח האדם או כח המעשה[2]) נחלקו ראשי הישיבות האם האדם מחיל בעצמו את החלות (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין), או שהוא רק עושה את המעשה והמעשה מחיל את החלות (כח המעשה, כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא) (קובץ הערות עו: כח המעשה, אך נשאר בצ"ע על ראשונים שהצריכו עדי קיום, שהרי לשיטתו צריך עדי קיום רק בחלויות מכח האדם)[3](. ר' חיים מטעלז בבא קמא טו (עמוד פה) ד"ה ונראה דיש לחלק: כח האדם).
בדעת לקניין מפורש במשנה ובגמרא (יבמות נג:) שקנאה גם בלי דעת. והוסיף המנחת חינוך (תקצח-א [ו] ד"ה ולא) שאעפ"כ לא קיים את המצווה, ככל המצוות שאם כיוון שלא לצאת לא יצא, וצריך לבוא עליה שוב לשם מצווה.
בעל כורחו של היבם או של היבמה, וכן כשהם שוגגים - הקניין חל (יבמות נג:).
"'לשם נוי לשם אישות או לשם דבר אחר'" נחלקו על כך רבנן ואבא שאול(מקור בבלי יבמות לט:) לדעת רבנן קנאה ולומדים זאת מהפסוק "יבמה יבא עליה" (דברים כה ה ) ולומדים מכך שאפילו לשם נוי וכדומה קנאה. לדעת אבא שאול אינו קונה וקרוב בעיניו להיות הוולד ממזר.
עדי קיום - לרוב הראשונים והאחרונים יבום צריך עדי קיום (ריטב"א קידושין יב: ד"ה דרב, תוס' הרא"ש שם ד"ה ועל, מאירי קידושין ב., ריא"ז שהובא במשנה למלך יבום ב-ד, שער המלך שם), ויש חולקים (שו"ת הרשב"א ח"ד שכח. דנו בשאלה זו המשנה למלך שם, מנחת חינוך תקצח-א [ה] ותקצט-א [ד], קובץ הערות עו-ד בסופו, קהילות יעקב יבמות ח). והוסיף המנחת חינוך (תקצח שם) שגם אם צריך עדי קיום ולא נקנית לו בלעדיהם - אעפ"כ לא עבר איסור בביאה, מפני שאיסור אשת אח פקע.
אין מברכין על מצווה זו משום שמטרתה אינה המצווה, אלא מטרתה לפריה ורביה (שו"ת הרשב"א ח"א יח).
באיסור אשת אח דנו האם הוא נדחה או הותר (קובץ הערות ט-א).
היבם יורש את אחיו. וחקרו האם הירושה היא רק מדין יבם, או גם מדין אח (חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד קלו).
בית אחד הוא בונה ואינו בונה שני בתים (יבמות מד.), דהיינו שגם כשיש שתי יבמות מייבם רק אחת. וחקר הגרנ"ט האם הזיקה וחיוב היבום חלים רק על יבמה אחת, או שהם חלים על שתיהן, אלא שאחת נפטרת בחליצתה של חברתה (ה ד"ה והנה, ותלה במחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש יבמות י:).
אין יבום בעריות. וחקר הגר"ש שקאפ האם רק אסורות להתייבם אך אינן פטורות מיבום, או שהאיסור גורם שגם יהיו פטורות מיבום (כמו שצרות פטורות) (גר"ש שקאפ יבמות טו ד"ה והנה יש לדון). והמידות לחקר ההלכה חקר בדין זה חקירה אחרת - האם טעמו בגלל שלא תופסים בהן קידושין, או בגלל שאין להן זיקה (המידות לחקר ההלכה א-כב).
באיסור יבמה לשוק נחלקו המפרשים האם הוא דבר שבערווה (נודע ביהודה מהדורא קמא אה"ע נד ד"ה והנה ראיתי במרדכי: למרדכי ולתוס' (סוטה יח: ד"ה אמרי) הוא דבר שבערווה, והרבה חולקים. נתיבות המשפט לו ביאורים תחילת י: דבר שבערווה).
"כל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה" (מקור בבלי יבמות כ.) נלמד "מאם לא יחפוץ האיש לקחת"(דברים כה ז ) משמע דווקא בכה"ג דיש לו אפשרות לייבם . בחייבי לאוין וחייבי עשין ועריות מדברי סופרים ישנה חליצה על אף שאין יבום (מקור משניות יבמות ב ג ) הגמרא לומדת את זה מ"יבמתו" (מקור דברים כה ז ) מייתור הפסוק משמע שיש יבמה שאינה עולה ליבום אבל כן עולה לחליצה