פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הופעלה הגנה על הדף "פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ז" ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מ...) |
מ (Try fix category tree) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ז|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|ז}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ז|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|ז}} | == סעיף ז – קריעה על ת"ח שמת == | ||
=== זמן הקריעה על תלמיד חכם === | |||
== | ==== ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ז, דף פט טור ב ==== | ||
כשם שקורעין על החכמים, כך קורעין על תלמידיהן. | |||
כשם שקורעין על החכמים, כך קורעין על תלמידיהן | |||
' | <ul> | ||
<li><blockquote><p>וכ"פ השו"ע: "על חכם ועל תלמיד חכם... קורעין עליו אפילו <span class="underline">לאחר קבורה</span>, ביום שמועה, אם הוא תוך ל' יום. וקורע עליו בשעת הספדו".</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>והוסיף הרמ"א ע"פ הטור והב"י: "לא קרע ביום שמועה, וכבר עבר זמן הספדו, ולא קרע, שוב <span class="underline">אינו קורע</span>".</p></blockquote></li></ul> | |||
=== שיעור הקריעה על תלמיד חכם === | |||
'''ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ז | <ul> | ||
<li><blockquote><p>כתב השו"ע ע"פ הרמב"ם (הל' אבל פ"ט הי"א): "וקורעין עליו עד <span class="underline">שמגלין את לבם</span>. וכבר נהגו תלמידי חכמים בכל מקום לקרוע זה על זה <span class="underline">טפח</span>, אע"פ שהם שוים ואין אחד מהם מלמד את חבירו".</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>וכתב הב"י שיש לדייק מדברי הרמב"ם שת"ח גדול <span class="underline">לא קורע</span> על ת"ח קטן שלא למד ממנו משהו. והוסיף שכן משמע מהרמב"ן והר"ן.</p></blockquote></li></ul> | |||
=== סוג החכם שקורעים עליו === | |||
'''שבת קיד ע"א''' | |||
אמר ר' יוחנן איזהו ת"ח? כל ששואלין אותו דבר הלכה ואומר אפילו במסכת כלה. | |||
'''מועד קטן כה ע"א''' | |||
כי נח נפשיה דרב ספרא לא קרעו רבנן עליה. אמרי: לא גמרינן מיניה. - אמר להו אביי: מי תניא הרב שמת? חכם שמת תניא. ועוד: כל יומא שמעתתיה בפומין בבי מדרשא. | |||
==== ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ז ==== | |||
אי זהו תלמיד חכם? חזקיה אמר כל ששנה הלכות ועד תורה... רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל שהוא מבטל עסקיו מפני משנתו. תני: כל ששואלין אותו והוא משיב. | אי זהו תלמיד חכם? חזקיה אמר כל ששנה הלכות ועד תורה... רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל שהוא מבטל עסקיו מפני משנתו. תני: כל ששואלין אותו והוא משיב. | ||
<ul> | |||
<li> על איזה חכם שמת חייבים לקרוע: (ב"י, ש"ך ס"ק יז, ילקו"י הלכות אבלות עמ' סג) | |||
</li></ul> | |||
<ul> | |||
<li><p>רמב"ם ורא"ש – כל ת"ח ששואלים אותו דבר הלכה - ואומר, ואפילו <span class="underline">במסכת כלה</span> (מחמירים יותר).</p></li> | |||
<li><p>מהר"ם – דווקא חכם <span class="underline">שיודעים</span> הציבור את חידושיו, כדברי אביי (מיקל יותר).</p> | |||
<ul> | |||
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כרמב"ם והרא"ש: "על חכם ועל תלמיד חכם ששואלין אותו דבר הלכה <span class"underline">בכל מקום</span> ואומרה, קורעין עליו אפילו לאחר קבורה, ביום שמועה, אם הוא <span class"underline">תוך</span> ל' יום". | |||
</li> | |||
<li> אך הרמ"א פסק כמהר"ם וסיעתו: "וי"א שאין קורעין על חכם אלא אם כן הוא רבו, או שיודעין <span class"underline">משמועותיו</span> שחידש דהיינו רבו. וכן נהגו <span class"underline">להקל</span> במדינות אלו". | |||
</li> | |||
<li> ותמה הש"ך, מדוע העולם לא נהגו לקרוע כלל על תלמידי חכמים, ואפילו לא על ת"ח שיודעים משמועותיו. ויישב, שאולי סומכים על הגמרא, שת"ח נחשב רק כשבקיא בכל התורה ואפילו במסכת כלה, וכבר כתב האגודה שהיום (בזמנו) <span class"underline">אין</span> כזה ת"ח, וכל שכן בדורנו שאין כזה ת"ח. | |||
</li> | |||
<li> וכתב הילקוט יוסף, <span class"underline">שלא נוהגים</span> לקרוע על חכם כי אין לדבר סוף, אלא אם כן הוא רבו המובהק. | |||
</li></ul> | |||
</li></ul> | |||
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים] | |||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:59, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז – קריעה על ת"ח שמת
זמן הקריעה על תלמיד חכם
ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ז, דף פט טור ב
כשם שקורעין על החכמים, כך קורעין על תלמידיהן.
וכ"פ השו"ע: "על חכם ועל תלמיד חכם... קורעין עליו אפילו לאחר קבורה, ביום שמועה, אם הוא תוך ל' יום. וקורע עליו בשעת הספדו".
והוסיף הרמ"א ע"פ הטור והב"י: "לא קרע ביום שמועה, וכבר עבר זמן הספדו, ולא קרע, שוב אינו קורע".
שיעור הקריעה על תלמיד חכם
כתב השו"ע ע"פ הרמב"ם (הל' אבל פ"ט הי"א): "וקורעין עליו עד שמגלין את לבם. וכבר נהגו תלמידי חכמים בכל מקום לקרוע זה על זה טפח, אע"פ שהם שוים ואין אחד מהם מלמד את חבירו".
וכתב הב"י שיש לדייק מדברי הרמב"ם שת"ח גדול לא קורע על ת"ח קטן שלא למד ממנו משהו. והוסיף שכן משמע מהרמב"ן והר"ן.
סוג החכם שקורעים עליו
שבת קיד ע"א
אמר ר' יוחנן איזהו ת"ח? כל ששואלין אותו דבר הלכה ואומר אפילו במסכת כלה.
מועד קטן כה ע"א
כי נח נפשיה דרב ספרא לא קרעו רבנן עליה. אמרי: לא גמרינן מיניה. - אמר להו אביי: מי תניא הרב שמת? חכם שמת תניא. ועוד: כל יומא שמעתתיה בפומין בבי מדרשא.
ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ז
אי זהו תלמיד חכם? חזקיה אמר כל ששנה הלכות ועד תורה... רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל שהוא מבטל עסקיו מפני משנתו. תני: כל ששואלין אותו והוא משיב.
- על איזה חכם שמת חייבים לקרוע: (ב"י, ש"ך ס"ק יז, ילקו"י הלכות אבלות עמ' סג)
רמב"ם ורא"ש – כל ת"ח ששואלים אותו דבר הלכה - ואומר, ואפילו במסכת כלה (מחמירים יותר).
מהר"ם – דווקא חכם שיודעים הציבור את חידושיו, כדברי אביי (מיקל יותר).
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם והרא"ש: "על חכם ועל תלמיד חכם ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה, קורעין עליו אפילו לאחר קבורה, ביום שמועה, אם הוא תוך ל' יום".
- אך הרמ"א פסק כמהר"ם וסיעתו: "וי"א שאין קורעין על חכם אלא אם כן הוא רבו, או שיודעין משמועותיו שחידש דהיינו רבו. וכן נהגו להקל במדינות אלו".
- ותמה הש"ך, מדוע העולם לא נהגו לקרוע כלל על תלמידי חכמים, ואפילו לא על ת"ח שיודעים משמועותיו. ויישב, שאולי סומכים על הגמרא, שת"ח נחשב רק כשבקיא בכל התורה ואפילו במסכת כלה, וכבר כתב האגודה שהיום (בזמנו) אין כזה ת"ח, וכל שכן בדורנו שאין כזה ת"ח.
- וכתב הילקוט יוסף, שלא נוהגים לקרוע על חכם כי אין לדבר סוף, אלא אם כן הוא רבו המובהק.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים