פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ט: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הופעלה הגנה על הדף "פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ט" ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מ...) |
מ (Try fix category tree) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ט|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|ט}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ט|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|ט}} | == סעיף ט – כמה קורע == | ||
== | ==== מועד קטן כב ע"ב ==== | ||
על כל המתים כולן - קורע טפח. על אביו ועל אמו - עד שיגלה את לבו... | על כל המתים כולן - קורע טפח. על אביו ועל אמו - עד שיגלה את לבו... | ||
על כל המתים כולן אפילו לבוש עשרה חלוקין - אינו קורע אלא עליון. על אביו ועל אמו - קורע את כולן. | על כל המתים כולן אפילו לבוש עשרה חלוקין - אינו קורע אלא עליון. על אביו ועל אמו - קורע את כולן. | ||
==== ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ח ==== | |||
על כל המתים אינו מגלה את לבו, אלא על אביו ועל אמו דברי רבי מאיר. רבי שמואל בשם רבי אבודמי בר תנחום: מפני שבטלה ממנו מצות כבוד. | על כל המתים אינו מגלה את לבו, אלא על אביו ועל אמו דברי רבי מאיר. רבי שמואל בשם רבי אבודמי בר תנחום: מפני שבטלה ממנו מצות כבוד. | ||
באיזה מקום בבגד צריך לקרוע - עיין לקמן סעיף יב-יג. | <ul> | ||
<li><blockquote><p>וכ"פ השו"ע: "על כל המתים: קורע עליו <span class="underline">טפח</span> בבגד <span class="underline">העליון</span>, ודיו. ועל אביו ואמו: קורע <span class="underline">כל</span> בגדיו, אפילו הוא לבוש י', עד שמגלה <span class="underline">לבו</span>. ואם לא קרע כל בגדיו - לא יצא, וגוערים בו, וכל זמן שאותו הבגד עליו, אומרים לו: קרע, אפילו לאחר ל'".</p></blockquote></li></ul> | |||
<ul> | |||
<li> מי שבשאר מתים קרע רק את הבגד התחתון, ולא את העליון, האם יצא י"ח: (פת"ש ס"ק ח, חידושי רע"א על הסעיף) | |||
</li></ul> | |||
<ul> | |||
<li><p>תורת חסד – <span class="underline">לא יצא ידי חובתו</span>, וצריך לקרוע שוב.</p></li> | |||
<li><p>גינת ורדים ופרח מטה אהרון – <span class="underline">יצא</span> ידי חובתו.</p> | |||
<ul> | |||
<li> '''הכרעה''': מהפת"ש משמע <span class"underline">שיצא</span> ידי חובה, ולא יקרע שוב. | |||
</li></ul> | |||
</li></ul> | |||
=== החלפת הבגד לפני הקריעה === | |||
<ul> | |||
<li><blockquote><p>כתב גליון מהרש"א בשם כנה"ג, שאם חס לקרוע את הבגד שעליו, רשאי <span class="underline">להחליף בגד</span> ולקרוע אותו, וכ"כ החיד"א.</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>וכ"פ בחזו"ע (אבלות ח"א "דיני קריעה" סע' טז, עמ' רנב): "מי שהיה לבוש בגדי חמודות, ומת עליו מת בפתע פתאום... וחס לקרוע הבגד החשוב שעליו – <span class="underline">מותר</span> לו להחליף הבגד שעליו בבגד פשוט, ואז יקרענו". והוסיף (עמ' רנג הע' יז): "ובכל זה אין הבדל אם היה המת אביו ואמו או שאר קרובים".</p></blockquote></li></ul> | |||
=== באיזה מקום בבגד צריך לקרוע - '''עיין לקמן סעיף יב-יג.''' === | |||
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים] | |||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:02, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט – כמה קורע
מועד קטן כב ע"ב
על כל המתים כולן - קורע טפח. על אביו ועל אמו - עד שיגלה את לבו...
על כל המתים כולן אפילו לבוש עשרה חלוקין - אינו קורע אלא עליון. על אביו ועל אמו - קורע את כולן.
ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ח
על כל המתים אינו מגלה את לבו, אלא על אביו ועל אמו דברי רבי מאיר. רבי שמואל בשם רבי אבודמי בר תנחום: מפני שבטלה ממנו מצות כבוד.
וכ"פ השו"ע: "על כל המתים: קורע עליו טפח בבגד העליון, ודיו. ועל אביו ואמו: קורע כל בגדיו, אפילו הוא לבוש י', עד שמגלה לבו. ואם לא קרע כל בגדיו - לא יצא, וגוערים בו, וכל זמן שאותו הבגד עליו, אומרים לו: קרע, אפילו לאחר ל'".
- מי שבשאר מתים קרע רק את הבגד התחתון, ולא את העליון, האם יצא י"ח: (פת"ש ס"ק ח, חידושי רע"א על הסעיף)
תורת חסד – לא יצא ידי חובתו, וצריך לקרוע שוב.
גינת ורדים ופרח מטה אהרון – יצא ידי חובתו.
- הכרעה: מהפת"ש משמע שיצא ידי חובה, ולא יקרע שוב.
החלפת הבגד לפני הקריעה
כתב גליון מהרש"א בשם כנה"ג, שאם חס לקרוע את הבגד שעליו, רשאי להחליף בגד ולקרוע אותו, וכ"כ החיד"א.
וכ"פ בחזו"ע (אבלות ח"א "דיני קריעה" סע' טז, עמ' רנב): "מי שהיה לבוש בגדי חמודות, ומת עליו מת בפתע פתאום... וחס לקרוע הבגד החשוב שעליו – מותר לו להחליף הבגד שעליו בבגד פשוט, ואז יקרענו". והוסיף (עמ' רנג הע' יז): "ובכל זה אין הבדל אם היה המת אביו ואמו או שאר קרובים".
באיזה מקום בבגד צריך לקרוע - עיין לקמן סעיף יב-יג.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים