פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ י: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (Try fix category tree) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ י|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|י}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ י|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|י}} | == סעיף י – אלו בגדים קורע == | ||
=== דין אפקרסותו === | |||
'''מסכת שמחות פ"ט ה"ו''' | |||
'''מסכת שמחות פ | |||
אפיקריסין אין מעכבין את הקריעה, רבי בנימין אומר משום רבי עקיבא: קורעין את אפיקריסין. | אפיקריסין אין מעכבין את הקריעה, רבי בנימין אומר משום רבי עקיבא: קורעין את אפיקריסין. | ||
'''מועד קטן כב ע | '''מועד קטן כב ע"ב''' | ||
על אביו ועל אמו קורע את כולן, ואפיקרסותו אינה מעכבת {לקורעה} אחד האיש ואחד אשה. | על אביו ועל אמו קורע את כולן, ואפיקרסותו אינה מעכבת {לקורעה} אחד האיש ואחד אשה. | ||
<ul> | |||
<li> מה הכוונה בדברי הגמרא: "אפיקרסותו", שאבל לא צריך לקרוע אותה: (ב"י, חזו"ע אבלות ח"א עמ' רל) | |||
</li></ul> | |||
==המנהג לקרוע רק את העניבה== | <ul> | ||
* כתב שו | <li><p>רש"י – סודר <span class="underline">שעל הראש</span>.</p></li> | ||
<li><p>רמב"ם, ערוך, רמב"ן ורא"ש – בגד <span class="underline">תחתון</span>, לספוג הזיעה הדבוקה לבשרו.</p></li> | |||
<li><p>מאירי, סמ"ג וסמ"ק – בגד <span class="underline">עליון</span>, שאין אדם הולך איתו בביתו, שאינו אלא לצניעות כשיוצא לרשות הרבים.</p> | |||
<ul> | |||
<li> '''הכרעה''': השו"ע הביא את שני ההסברים האחרונים: "אפרקסותו, <span class"underline">אינו</span> צריך לקרוע, יש מפרשין שהוא בגד הזיעה הדבוק לבשרו, ויש מפרשים דהיינו בגד העליון שקורין קאפ"ה". | |||
</li></ul> | |||
</li></ul> | |||
<ul> | |||
<li> האם צריך לקרוע את "אפיקרסותו": (ב"י) | |||
</li></ul> | |||
<ul> | |||
<li><p>ראב"ד – <span class="underline">לכתחילה</span> יקרע<ref><p>שהרי אמרו בגמרא "ואפיקרסותו <span class="underline">אינה מעכבת</span>" ולא אמרו שאינה צריכה קריעה.</p></ref>, ובדיעבד אם לא קרע אין זה מעכב.</p></li> | |||
<li><p>רש"י, רמב"ם, רמב"ן (ורא"ש (להבנת הטור))<ref><p>הב"י תמה על הטור מדוע כתב כן, שהרי הרא"ש לא הכריע בדבריו.</p></ref> – <span class="underline">לא צריך</span> לקרוע.</p> | |||
<ul> | |||
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כרוה"פ: "אפרקסותו, <span class"underline">אינו צריך</span> לקרוע". | |||
</li></ul> | |||
</li></ul> | |||
=== קריעת שאר הבגדים === | |||
<ul> | |||
<li> אלו בגדים צריכים קריעה: (ב"י) | |||
</li></ul> | |||
<ul> | |||
<li><p>רמב"ם וערוך (להבנת הכל-בו) – בגד עליון (גרנקא): <span class="underline">צריך</span> קריעה. בגד תחתון (קאמיזא): <span class="underline">לא</span> צריך קריעה.</p></li> | |||
<li><p>סמ"ג וסמ"ק (להבנת הכל-בו) – בגד עליון (גרנקא): <span class="underline">לא</span> צריך קריעה. בגד תחתון (קאמיזא): <span class="underline">צריך</span> קריעה.</p> | |||
<ul> | |||
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כפירוש הסמ"ג וסיעתו: "ופשט המנהג <span class"underline">שלא</span> לקרוע הקאפ"ה (בגד עליון) על שום מת, אפילו על אביו ואמו, <span class"underline">ולקרוע</span> על אביו ואמו גם החלוק שקורין קאמיז"ה (בגד תחתון)". | |||
</li> | |||
<li> והרמ"א פסק: "ובמדינות אלו אין נוהגין כן, אלא <span class"underline">אין קורעין</span> החלוק של פשתן שהוא בגד הזיעה, <span class"underline">ולא</span> הסרבל העליון<ref><p>וכתב המשאת בנימין, שהסרבל העליון שנקרא שו"ל מנטי"ל (בגד שמקיף את הצוואר ומשתלשל על גופו, ונהגו הזקנים בקרקא ללכת איתו בבית הכנסת משום צניעות) אין צריך לקורעו, אך את הרא"ק (סרבל עליון רגיל) <span class"underline">צריך</span> לקרוע בין על אביו ואמו ובין על שאר קרובים. אך הט"ז (ס"ק ה) חלק וכתב, שגם את הרא"ק <span class"underline">אין</span> צריך לקרוע. והש"ך בנקה"כ <span class"underline">דחה</span> דברי הט"ז, וסבר <span class"underline">שצריך</span> לקרוע את הרא"ק.</p></ref>; אבל שאר בגדיו קורע באביו ואמו; ובשאר מתים, המלבוש העליון תחת הסרבל". | |||
</li></ul> | |||
</li></ul> | |||
* בחזו"ע (הל' אבלות ח"א "דיני קריעה" סע' ח, עמ' רל) פסק: "על אביו או על אמו קורע כל בגדיו חוץ מן המעיל העליון... וכן אם הוא לבוש סוודר להגן עליו בחורף מפני הצנה – <span class="underline">אין</span> חיוב לקורעו... והגופיה שהיא בגד הזיעה שעל בשרו – <span class="underline">אין</span> צריך לקרוע אותם". וכ"פ הפני ברוך (סי' א סע' יז, עמ' טו). | |||
* והרב מרדכי אליהו (שו"ת צרור החיים פ"ו שאלה סד) כתב: "על אב ואם <span class="underline">קורע</span> חולצתו וגם הגופייה והבגדים הפנימיים, ואף אם לובש כמה גופיות קורע את כולן עד שיראה לבו... חליפה או סוודר מנהג הספרדים <span class="underline">שאין</span> קורעים, ומנהג האשכנזים <span class="underline">שקורעים</span>. | |||
=== קריעת הטלית קטן === | |||
<ul> | |||
<li> האם צריך לקרוע טלית קטן: (פני ברוך עמוד טז הערה נד-נה, חזו"ע ח"א "דיני קריעה" סע' ח עמ' רל-רלג) | |||
</li></ul> | |||
* בנין יהושע, כרם שלמה, הרב בן ציון אבא שאול וציץ אליעזר (ברמת רחל) – <span class="underline">צריך</span> לקורעה. | |||
* הר צבי, חיים וחסד, שבילי דוד, משיב דבר, גשר החיים וחזו"ע – <span class="underline">לא צריך</span> לקרוע את הטלית, משום שאינו לובשה אלא לצורך מצווה. | |||
=== המנהג לקרוע רק את העניבה === | |||
* כתב שו"ת שרידי אש<ref>כתבו רבי יחיאל יעקב וינברג נולד ברוסיה בשנת ה'תרמ"ה (1885), נפטר במונטרה, שבשוויץ בשנת ה'תשכ"ו (1966), ונקבר בירושלים. למד בישיבות ליטא, וספג בהן את שיטת הלמדנות ואת תורת המוסר של הרב ישראל סלנטר. בימי מלחמת העולם הראשונה היגר לגרמניה ולימים נתמנה כראש בית המדרש לרבנים על שם רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין, עד לסגירתו על ידי הנאצים ימ"ש בליל הבדולח, בשנת ה'תרצ"ט (1938). בימי מלחמת העולם השניה נעצר על ידי הנאצים במחנות, ונותר בחיים שבור בגופו, אך איתן ברוחו. לאחר המלחמה התיישב בשוייץ.</ref> (ח"ב סי' צו עמ' תרי): "אם לא ישמעו, טוב יותר <span class="underline">להניח להם</span> לקרוע את העניבה כדי שלא תשתכח תורת קריעה, ורק לומר בנחת <span class="underline">שאינם יוצאים</span> ידי קריעה ומחויבים הם לקרוע את בגדיהם, ויוכלו ללבוש בגדים ישנים ולמוסרם אח"כ לעניי ארץ ישראל". | |||
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים] | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:02, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י – אלו בגדים קורע
דין אפקרסותו
מסכת שמחות פ"ט ה"ו
אפיקריסין אין מעכבין את הקריעה, רבי בנימין אומר משום רבי עקיבא: קורעין את אפיקריסין.
מועד קטן כב ע"ב
על אביו ועל אמו קורע את כולן, ואפיקרסותו אינה מעכבת {לקורעה} אחד האיש ואחד אשה.
- מה הכוונה בדברי הגמרא: "אפיקרסותו", שאבל לא צריך לקרוע אותה: (ב"י, חזו"ע אבלות ח"א עמ' רל)
רש"י – סודר שעל הראש.
רמב"ם, ערוך, רמב"ן ורא"ש – בגד תחתון, לספוג הזיעה הדבוקה לבשרו.
מאירי, סמ"ג וסמ"ק – בגד עליון, שאין אדם הולך איתו בביתו, שאינו אלא לצניעות כשיוצא לרשות הרבים.
- הכרעה: השו"ע הביא את שני ההסברים האחרונים: "אפרקסותו, אינו צריך לקרוע, יש מפרשין שהוא בגד הזיעה הדבוק לבשרו, ויש מפרשים דהיינו בגד העליון שקורין קאפ"ה".
- האם צריך לקרוע את "אפיקרסותו": (ב"י)
ראב"ד – לכתחילה יקרע[1], ובדיעבד אם לא קרע אין זה מעכב.
רש"י, רמב"ם, רמב"ן (ורא"ש (להבנת הטור))[2] – לא צריך לקרוע.
- הכרעה: השו"ע פסק כרוה"פ: "אפרקסותו, אינו צריך לקרוע".
קריעת שאר הבגדים
- אלו בגדים צריכים קריעה: (ב"י)
רמב"ם וערוך (להבנת הכל-בו) – בגד עליון (גרנקא): צריך קריעה. בגד תחתון (קאמיזא): לא צריך קריעה.
סמ"ג וסמ"ק (להבנת הכל-בו) – בגד עליון (גרנקא): לא צריך קריעה. בגד תחתון (קאמיזא): צריך קריעה.
- הכרעה: השו"ע פסק כפירוש הסמ"ג וסיעתו: "ופשט המנהג שלא לקרוע הקאפ"ה (בגד עליון) על שום מת, אפילו על אביו ואמו, ולקרוע על אביו ואמו גם החלוק שקורין קאמיז"ה (בגד תחתון)".
- והרמ"א פסק: "ובמדינות אלו אין נוהגין כן, אלא אין קורעין החלוק של פשתן שהוא בגד הזיעה, ולא הסרבל העליון[3]; אבל שאר בגדיו קורע באביו ואמו; ובשאר מתים, המלבוש העליון תחת הסרבל".
- בחזו"ע (הל' אבלות ח"א "דיני קריעה" סע' ח, עמ' רל) פסק: "על אביו או על אמו קורע כל בגדיו חוץ מן המעיל העליון... וכן אם הוא לבוש סוודר להגן עליו בחורף מפני הצנה – אין חיוב לקורעו... והגופיה שהיא בגד הזיעה שעל בשרו – אין צריך לקרוע אותם". וכ"פ הפני ברוך (סי' א סע' יז, עמ' טו).
- והרב מרדכי אליהו (שו"ת צרור החיים פ"ו שאלה סד) כתב: "על אב ואם קורע חולצתו וגם הגופייה והבגדים הפנימיים, ואף אם לובש כמה גופיות קורע את כולן עד שיראה לבו... חליפה או סוודר מנהג הספרדים שאין קורעים, ומנהג האשכנזים שקורעים.
קריעת הטלית קטן
- האם צריך לקרוע טלית קטן: (פני ברוך עמוד טז הערה נד-נה, חזו"ע ח"א "דיני קריעה" סע' ח עמ' רל-רלג)
- בנין יהושע, כרם שלמה, הרב בן ציון אבא שאול וציץ אליעזר (ברמת רחל) – צריך לקורעה.
- הר צבי, חיים וחסד, שבילי דוד, משיב דבר, גשר החיים וחזו"ע – לא צריך לקרוע את הטלית, משום שאינו לובשה אלא לצורך מצווה.
המנהג לקרוע רק את העניבה
- כתב שו"ת שרידי אש[4] (ח"ב סי' צו עמ' תרי): "אם לא ישמעו, טוב יותר להניח להם לקרוע את העניבה כדי שלא תשתכח תורת קריעה, ורק לומר בנחת שאינם יוצאים ידי קריעה ומחויבים הם לקרוע את בגדיהם, ויוכלו ללבוש בגדים ישנים ולמוסרם אח"כ לעניי ארץ ישראל".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים
- ↑
שהרי אמרו בגמרא "ואפיקרסותו אינה מעכבת" ולא אמרו שאינה צריכה קריעה.
- ↑
הב"י תמה על הטור מדוע כתב כן, שהרי הרא"ש לא הכריע בדבריו.
- ↑
וכתב המשאת בנימין, שהסרבל העליון שנקרא שו"ל מנטי"ל (בגד שמקיף את הצוואר ומשתלשל על גופו, ונהגו הזקנים בקרקא ללכת איתו בבית הכנסת משום צניעות) אין צריך לקורעו, אך את הרא"ק (סרבל עליון רגיל) צריך לקרוע בין על אביו ואמו ובין על שאר קרובים. אך הט"ז (ס"ק ה) חלק וכתב, שגם את הרא"ק אין צריך לקרוע. והש"ך בנקה"כ דחה דברי הט"ז, וסבר שצריך לקרוע את הרא"ק.
- ↑ כתבו רבי יחיאל יעקב וינברג נולד ברוסיה בשנת ה'תרמ"ה (1885), נפטר במונטרה, שבשוויץ בשנת ה'תשכ"ו (1966), ונקבר בירושלים. למד בישיבות ליטא, וספג בהן את שיטת הלמדנות ואת תורת המוסר של הרב ישראל סלנטר. בימי מלחמת העולם הראשונה היגר לגרמניה ולימים נתמנה כראש בית המדרש לרבנים על שם רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין, עד לסגירתו על ידי הנאצים ימ"ש בליל הבדולח, בשנת ה'תרצ"ט (1938). בימי מלחמת העולם השניה נעצר על ידי הנאצים במחנות, ונותר בחיים שבור בגופו, אך איתן ברוחו. לאחר המלחמה התיישב בשוייץ.