פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{פרשני}} {{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יב|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|יב}} ==פירוש סעיף יב – מ...") |
מ (Try fix category tree) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יב|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|יב}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יב|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|יב}} | == סעיף יב – מהיכן מתחיל לקרוע == | ||
== | |||
==== מועד קטן כב ע"ב ==== | |||
== | |||
על כל המתים כולן רצה - מבדיל קמי שפה שלו {קורע גם את שפת הבגד באופן שקצוות מקום הקריעה מתפרדים זה מזה}, רצה - אינו מבדיל {קורע אחר שפת הבגד וקצוות הקריעה אינם מתפרדים}. על אביו ועל אמו - מבדיל. רבי יהודה אומר: כל קריעה שאינו מבדיל קמי שפה שלו - אינו אלא קרע של תיפלות. | |||
אמר רבי אבהו: מאי טעמא דרבי יהודה? - דכתיב (מלכים ב', ב'): "ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים", ממשמע שנאמר "ויקרעם" איני יודע שהן לשנים? אלא: שנראין קרועים כשנים. | |||
'''מתוך הספר שירת הים'''- [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים] | |||
<ul> | |||
<li> מהיכן צריך להתחיל את הקריעה: (ב"י, דר"מ ס"ק ו, ב"ח סע' יב, ט"ז ס"ק ו) | |||
</li></ul> | |||
<ul> | |||
<li><p>רמב"ם ונימוק"י – על <span class="underline">הורים</span> - יש לקרוע <span class="underline">משפת</span> הבגד. על <span class="underline">שאר</span> קרובים - ניתן לקרוע <span class="underline">אחר</span> שפת הבגד (כת"ק).</p></li> | |||
<li><p>מרדכי ומהר"י וייל – <span class="underline">כל אבל</span> צריך לקרוע <span class="underline">מתחילת</span> שפת הבגד (כר' יהודה).</p> | |||
<ul> | |||
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כרמב"ם וסיעתו: "על כל המתים, אם רצה מניח שפת הבגד שלימה, וקורע <span class"underline">מהשפה ולמטה</span>. ועל אביו ואמו - צריך לקרוע כל השפה". | |||
</li> | |||
<li> והרמ"א כתב כמרדכי וסיעתו: "וי"א אף על <span class"underline">שאר מתים</span> צריך לקרוע השפה, וכן נוהגין". | |||
</li></ul> | |||
</li></ul> | |||
=== קריעה בצד שמאל על אביו ואמו === | |||
* כתב המהרש"ל (הובא בט"ז ס"ק ו ובש"ך ס"ק יט): "נוהגין דעל אביו ואמו מקרעין מצד <span class="underline">שמאל</span>, ועל שאר קרובים כגון בניו ואחיו מצד <span class="underline">ימין</span>". וביאר הב"ח (הובא בט"ז שם) שכשקורע על אביו ועל אמו צריך שיגלה את ליבו, והלב <span class="underline">משמאלו</span>. | |||
* וכתבו ברכי יוסף (שיורי ברכה סי' שמ אות יא) ושו"ת כתונת יוסף (יו"ד סי' ו) שמכל מקום אם קרע גם בצד ימין <span class="underline">יצא</span> ידי חובה, שדי שהקריעה תהיה מלפניו, שכל מלפניו נחשב כנגד ליבו. | |||
=== קריעה בחולצות עם צווארון === | |||
* כתב שו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' קסז): "אשה קרעה על אביה בחלק הצוארון של הבגד שהוא רחב ולא הגיע לבגד עצמו, מכל מקום הצוארון הזה תפור לבגד לגמרי בקביעות והוא חלק בלתי נפרד מהבגד, נראה <span class="underline">דיצאה</span> לידי קריעה". | |||
* ובספר תשובות והנהגות<ref>כתבו הרב משה שטרנבוך. נולד בלונדון בשנת ה'תרפ"ו (1926) למשפחה של רבנים. מצאצאי הגאון מווילנא. למד בלונדון אצל הרב משה שניידר, ואח"כ בישיבת 'חברון' בירושלים. מאוחר יותר עבר לבני ברק, ושימש כראש כולל בראש העין. אחר כך הוזמן ע"י הקהילה החרדית ביוהנסבורג שבדרום אפריקה לשמש כרבה. בשנת ה'תשנ"ג (1993) שב לירושלים, והקים בשכונת הר נוף מרכז תורני על שם הגר"א, שהוא עומד בראשו עד היום. בשנת ה'תשנ"ה (1995) מונה כחבר בד"ץ העדה החרדית, ובהמשך מונה לסגן נשיאה.</ref> (קונטרס בדיני קריעה, אנינות, קבורה - ח"ד סי' רעד, פרק א אות ב) כתב: "יש שקורעין בחליפה במקום שהבגד כפול (צוארון - קאלנער) בכפל העליון בלבד. ונראה שאינם עושים כדין וצריך לקרוע לגמרי <span class="underline">כל עובי הבגד עצמו</span> דוקא ולא סגי במקצת כפליו". | |||
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים] | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:03, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יב – מהיכן מתחיל לקרוע[עריכה]
מועד קטן כב ע"ב[עריכה]
על כל המתים כולן רצה - מבדיל קמי שפה שלו {קורע גם את שפת הבגד באופן שקצוות מקום הקריעה מתפרדים זה מזה}, רצה - אינו מבדיל {קורע אחר שפת הבגד וקצוות הקריעה אינם מתפרדים}. על אביו ועל אמו - מבדיל. רבי יהודה אומר: כל קריעה שאינו מבדיל קמי שפה שלו - אינו אלא קרע של תיפלות.
אמר רבי אבהו: מאי טעמא דרבי יהודה? - דכתיב (מלכים ב', ב'): "ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים", ממשמע שנאמר "ויקרעם" איני יודע שהן לשנים? אלא: שנראין קרועים כשנים.
- מהיכן צריך להתחיל את הקריעה: (ב"י, דר"מ ס"ק ו, ב"ח סע' יב, ט"ז ס"ק ו)
רמב"ם ונימוק"י – על הורים - יש לקרוע משפת הבגד. על שאר קרובים - ניתן לקרוע אחר שפת הבגד (כת"ק).
מרדכי ומהר"י וייל – כל אבל צריך לקרוע מתחילת שפת הבגד (כר' יהודה).
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם וסיעתו: "על כל המתים, אם רצה מניח שפת הבגד שלימה, וקורע מהשפה ולמטה. ועל אביו ואמו - צריך לקרוע כל השפה".
- והרמ"א כתב כמרדכי וסיעתו: "וי"א אף על שאר מתים צריך לקרוע השפה, וכן נוהגין".
קריעה בצד שמאל על אביו ואמו[עריכה]
- כתב המהרש"ל (הובא בט"ז ס"ק ו ובש"ך ס"ק יט): "נוהגין דעל אביו ואמו מקרעין מצד שמאל, ועל שאר קרובים כגון בניו ואחיו מצד ימין". וביאר הב"ח (הובא בט"ז שם) שכשקורע על אביו ועל אמו צריך שיגלה את ליבו, והלב משמאלו.
- וכתבו ברכי יוסף (שיורי ברכה סי' שמ אות יא) ושו"ת כתונת יוסף (יו"ד סי' ו) שמכל מקום אם קרע גם בצד ימין יצא ידי חובה, שדי שהקריעה תהיה מלפניו, שכל מלפניו נחשב כנגד ליבו.
קריעה בחולצות עם צווארון[עריכה]
- כתב שו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' קסז): "אשה קרעה על אביה בחלק הצוארון של הבגד שהוא רחב ולא הגיע לבגד עצמו, מכל מקום הצוארון הזה תפור לבגד לגמרי בקביעות והוא חלק בלתי נפרד מהבגד, נראה דיצאה לידי קריעה".
- ובספר תשובות והנהגות[1] (קונטרס בדיני קריעה, אנינות, קבורה - ח"ד סי' רעד, פרק א אות ב) כתב: "יש שקורעין בחליפה במקום שהבגד כפול (צוארון - קאלנער) בכפל העליון בלבד. ונראה שאינם עושים כדין וצריך לקרוע לגמרי כל עובי הבגד עצמו דוקא ולא סגי במקצת כפליו".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כתבו הרב משה שטרנבוך. נולד בלונדון בשנת ה'תרפ"ו (1926) למשפחה של רבנים. מצאצאי הגאון מווילנא. למד בלונדון אצל הרב משה שניידר, ואח"כ בישיבת 'חברון' בירושלים. מאוחר יותר עבר לבני ברק, ושימש כראש כולל בראש העין. אחר כך הוזמן ע"י הקהילה החרדית ביוהנסבורג שבדרום אפריקה לשמש כרבה. בשנת ה'תשנ"ג (1993) שב לירושלים, והקים בשכונת הר נוף מרכז תורני על שם הגר"א, שהוא עומד בראשו עד היום. בשנת ה'תשנ"ה (1995) מונה כחבר בד"ץ העדה החרדית, ובהמשך מונה לסגן נשיאה.