פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (Try fix category tree)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יח|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|יח}}
{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יח|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|יח}}
== סעיף יח – שמע אחר ל' יום, ומי שאין לו חלוק ==


על כל המתים אם לא שמע אלא לאחר ל' יום אינו קורע. ומי שאין לו חלוק, ונזדמן לו תוך שבעה, קורע. אחר ז', אינו קורע. על אביו ועל אמו קורע והולך לעולם (כל בגדיו) (מהרי"ו סימן י"ג).
==== מועד קטן כ ע"ב ====


==פירוש סעיף יח – שמע אחר ל' יום, ומי שאין לו חלוק==
שמועה... רחוקה {שמע אחר ל' יום שמת לו מת} אינו נוהג אלא יום <span class="underline">אחד</span>. קורע או אינו קורע {בשמועה רחוקה}? רבי מני אמר: אינו קורע, רבי חנינא: אמר קורע... {ומקשה הגמ' על ר' חנינא:} קריעה בלא שבעה מי איכא {הרי בשמועה רחוקה אינו יושב שבעה}?... {עונה הגמרא:} במה דברים אמורים {שאינו קורע ללא שבעה, דווקא}: בחמשה מתי מצוה, אבל על אביו ועל אמו קורע והולך.
'''מועד קטן כ ע"ב'''


שמועה... רחוקה {שמע אחר ל' יום שמת לו מת} אינו נוהג אלא יום אחד. קורע או אינו קורע {בשמועה רחוקה}? רבי מני אמר: אינו קורע, רבי חנינא: אמר קורע... {ומקשה הגמ' על ר' חנינא:} קריעה בלא שבעה מי איכא {הרי בשמועה רחוקה אינו יושב שבעה}?... {עונה הגמרא:} במה דברים אמורים {שאינו קורע ללא שבעה, דווקא}: בחמשה מתי מצוה, אבל על אביו ועל אמו קורע והולך.
=== אדם שלא קרע על אביו ואמו, עד מתי יכול לקרוע עליהם===
* רמב"ם – כל 30 יום.
* גאונים – עד 12 חודש.
* בה"ג, רמב"ן ומהר"י וייל – חייב לקרוע לעולם, שהרי לבגד יש דין שאינו מתאחה לעולם.
* *'''הכרעה:''': השו"ע פסק כבה"ג וסיעתו: "על כל המתים: אם לא שמע אלא לאחר ל' יום - אינו קורע. ומי שאין לו חלוק<ref>הראשונים הסבירו כיצד ייתכן שאין לאדם כלל חלוק: (הובא בש"ך ס"ק כו) רמב"ן הסבר א' - כגון שהיה פוחח, דהיינו שבגדיו כבר היו קרועים. רמב"ן הסבר ב' - שהיה לבוש בגדים שאולים. ב"ח - שהיה לבוש רק בבגד התחתון שאותו אין קורעים. </ref>  ונזדמן לו תוך ז' - קורע, אחר ז' - אינו קורע. על אביו ועל אמו: קורע והולך לעולם".
* והוסיף הרמ"א: "כל בגדיו"<ref>וביאר הש"ך (ס"ק כז) שקורע כל בגדיו שעליו בשעת השמועה, אך אם מחליף בגדיו - אינו צריך לקרוע את כולם, אלא רק את הבגד העליון.</ref>.




[[קובץ:Table.jpg|ממוזער|סיכום ההבדלים בין קריעה על הורים לקריעה על שאר קרובים]]
<ul>
<li> אדם שלא קרע על אביו ואמו, עד מתי יכול לקרוע עליהם: (ב&quot;י)
</li></ul>


<ul>
<li><p>רמב&quot;ם – כל <span class="underline">30 יום</span>.</p></li>
<li><p>גאונים – עד <span class="underline">12 חודש</span>.</p></li>
<li><p>בה&quot;ג, רמב&quot;ן ומהר&quot;י וייל – חייב לקרוע <span class="underline">לעולם</span>, שהרי לבגד יש דין שאינו מתאחה לעולם.</p>
<ul>
<li>==== '''הכרעה''': השו&quot;ע פסק כבה&quot;ג וסיעתו: &quot;על כל המתים: אם לא שמע אלא לאחר ל' יום - <span class="underline">אינו</span> קורע. ומי שאין לו חלוק<ref><p>הראשונים הסבירו כיצד ייתכן שאין לאדם כלל חלוק: (הובא בש&quot;ך ס&quot;ק כו)</p>
<p>'''רמב&quot;ן הסבר א'''' - כגון שהיה פוחח, דהיינו שבגדיו כבר היו קרועים.</p>
<p>'''רמב&quot;ן הסבר ב'''' - שהיה לבוש בגדים שאולים.</p>
<p>'''ב&quot;ח''' - שהיה לבוש רק בבגד התחתון שאותו אין קורעים.</p></ref> ונזדמן לו תוך ז' - קורע, אחר ז' - <span class="underline">אינו</span> קורע. על אביו ועל אמו: קורע והולך <span class="underline">לעולם</span>&quot;. ====
</li>
<li> והוסיף הרמ&quot;א: &quot;כל בגדיו&quot;.<ref><p>וביאר הש&quot;ך (ס&quot;ק כז) שקורע <span class"underline">כל בגדיו</span> שעליו בשעת השמועה, אך אם מחליף בגדיו - <span class"underline">אינו צריך</span> לקרוע את כולם, אלא רק את הבגד העליון.</p></ref>
</li></ul>
</li></ul>
=== סיכום ההבדלים בין קריעה על הורים לקריעה על שאר קרובים ===
{|
! '''סעיף'''
! '''נושא החילוק'''
! '''אבלות על הוריו'''
! '''אבלות על שאר קרובים'''
|-
| ט
| כמה קורע
| עד שמגלה <span class="underline">לבו</span>
| טפח
|-
| ט
| איזה בגד קורע
| כל בגדיו
| בגד העליון
|-
| יב
| מהיכן מתחיל את הקריעה
| קורע את שפת הבגד
|
רשאי לקרוע מהשפה ולמטה
(הרמ&quot;א כתב שלא נוהגים כן)
|-
| יב
| צד הקריעה (מהרש&quot;ל)
| קורע בצד שמאל כנגד ליבו
| קורע בצד ימין
|-
| יג
| אופן הקריעה
| קורע כשידיו בחוץ ובפני רבים
| מכניס ידו לפנים וקורע בצינעה
|-
| יד
| באמצעות מה קורע
| קורע ביד
| קורע בין ביד ובין בכלי
|-
| יד
| בגדים שהחליף בתוך השבעה
| צריך לקרוע אותם
| אינו קורע אותם
|-
| טו
| מתי מותר לשלול את הבגד שקרע
| רק אחר השלושים
| אחר השבעה
|-
| טו
| מתי מותר לאחות את הבגד שקרע
| אינו מאחה לעולם
| מאחה לאחר שלושים
|-
| טז
| חליצת כתף (הרמ&quot;א - לא נוהגים היום)
| חייב לחלוץ
| רצה – חולץ, לא רצה – אינו חולץ
|-
| יח
| שמע על המוות אחר 30 יום
| קורע לעולם
| אינו קורע
|-
| יח
| לא היה לו חלוק במשך השבעה
| קורע לעולם
| אינו קורע
|}
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]
==הערות שוליים==


'''מתוך הספר שירת הים'''- [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]
[[קטגוריה:שירת הים]]
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

גרסה אחרונה מ־16:03, 20 בינואר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמ יח

סעיף יח – שמע אחר ל' יום, ומי שאין לו חלוק[עריכה]

מועד קטן כ ע"ב[עריכה]

שמועה... רחוקה {שמע אחר ל' יום שמת לו מת} אינו נוהג אלא יום אחד. קורע או אינו קורע {בשמועה רחוקה}? רבי מני אמר: אינו קורע, רבי חנינא: אמר קורע... {ומקשה הגמ' על ר' חנינא:} קריעה בלא שבעה מי איכא {הרי בשמועה רחוקה אינו יושב שבעה}?... {עונה הגמרא:} במה דברים אמורים {שאינו קורע ללא שבעה, דווקא}: בחמשה מתי מצוה, אבל על אביו ועל אמו קורע והולך.


  • אדם שלא קרע על אביו ואמו, עד מתי יכול לקרוע עליהם: (ב"י)
  • רמב"ם – כל 30 יום.

  • גאונים – עד 12 חודש.

  • בה"ג, רמב"ן ומהר"י וייל – חייב לקרוע לעולם, שהרי לבגד יש דין שאינו מתאחה לעולם.

    • ==== הכרעה: השו"ע פסק כבה"ג וסיעתו: "על כל המתים: אם לא שמע אלא לאחר ל' יום - אינו קורע. ומי שאין לו חלוק[1] ונזדמן לו תוך ז' - קורע, אחר ז' - אינו קורע. על אביו ועל אמו: קורע והולך לעולם". ====
    • והוסיף הרמ"א: "כל בגדיו".[2]

סיכום ההבדלים בין קריעה על הורים לקריעה על שאר קרובים[עריכה]

סעיף נושא החילוק אבלות על הוריו אבלות על שאר קרובים
ט כמה קורע עד שמגלה לבו טפח
ט איזה בגד קורע כל בגדיו בגד העליון
יב מהיכן מתחיל את הקריעה קורע את שפת הבגד

רשאי לקרוע מהשפה ולמטה

(הרמ"א כתב שלא נוהגים כן)

יב צד הקריעה (מהרש"ל) קורע בצד שמאל כנגד ליבו קורע בצד ימין
יג אופן הקריעה קורע כשידיו בחוץ ובפני רבים מכניס ידו לפנים וקורע בצינעה
יד באמצעות מה קורע קורע ביד קורע בין ביד ובין בכלי
יד בגדים שהחליף בתוך השבעה צריך לקרוע אותם אינו קורע אותם
טו מתי מותר לשלול את הבגד שקרע רק אחר השלושים אחר השבעה
טו מתי מותר לאחות את הבגד שקרע אינו מאחה לעולם מאחה לאחר שלושים
טז חליצת כתף (הרמ"א - לא נוהגים היום) חייב לחלוץ רצה – חולץ, לא רצה – אינו חולץ
יח שמע על המוות אחר 30 יום קורע לעולם אינו קורע
יח לא היה לו חלוק במשך השבעה קורע לעולם אינו קורע

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]

  1. הראשונים הסבירו כיצד ייתכן שאין לאדם כלל חלוק: (הובא בש"ך ס"ק כו)

    רמב"ן הסבר א' - כגון שהיה פוחח, דהיינו שבגדיו כבר היו קרועים.

    רמב"ן הסבר ב' - שהיה לבוש בגדים שאולים.

    ב"ח - שהיה לבוש רק בבגד התחתון שאותו אין קורעים.

  2. וביאר הש"ך (ס"ק כז) שקורע כל בגדיו שעליו בשעת השמועה, אך אם מחליף בגדיו - אינו צריך לקרוע את כולם, אלא רק את הבגד העליון.