פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ כ: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{פרשני}} {{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ כ|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|כ}} הקורע מתוך המלל ומתו...") |
מ (Try fix category tree) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ כ|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|כ}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ כ|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|כ}} | == סעיף כ – החלק בבגד שקורע == | ||
== | ==== מועד קטן כו ע"ב ==== | ||
ת | ת"ר: הקורע {בגד שתיקנו אותו באחד מהאופנים הללו} מתוך השלל {תפירה רחבה}, מתוך המלל {מולל שני ראשי הקרע וכורכן יחד}, מתוך הלקט {אוגד כל הקרע בתחילתו ובסופו, ותופר פעמיים או שלוש}, מתוך הסולמות {תופר שתי תפירות ומפסיק} - לא יצא. מתוך האיחוי - יצא. אמר רב חסדא ובאיחוי אלכסנדרי. | ||
'''מתוך הספר שירת הים'''- [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים] | <ul> | ||
<li> מהו איחוי אלכסנדרי שמותר ממנו לקרוע: (ב"י, ב"ח סע' כ, ש"ך ס"ק כט) | |||
</li></ul> | |||
<ul> | |||
<li><p>רמב"ן, ראבי"ה, ריב"א הלוי, הערוך, הריטב"א (מו"ק כו. ד"ה אבל לא) ונימוק"י – רק תפירה יפה, שהיא <span class="underline">שווה</span> מלמעלה ומלמטה, כעין אריגה (דהיינו שאין בליטה בחלק החיצוני ובחלק הפנימי של הבגד).</p></li> | |||
<li><p>ראב"ד ורא"ש – אפילו תפירה שאינה כ"כ יפה, דהיינו שהיא שווה מלמעלה, <span class="underline">ובולטת</span> מלמטה.</p></li> | |||
<li><p>תוספות (הובאו ברבנו ירוחם) – "שתפור <span class="underline">היטב</span> ונראה כאילו הוא <span class="underline">שלם</span>".</p> | |||
<ul> | |||
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כראב"ד וסיעתו: "הקורע מתוך המלל ומתוך השלל ומתוך הליקוט ומתוך הסולמות - <span class"underline">לא יצא</span>. אבל מתוך איחוי אלכסנדרי, דהיינו תפירה שהיא שוה למעלה <span class"underline">ובולטת</span> מלמטה - <span class"underline">יצא</span>". | |||
</li> | |||
<li> אך הב"ח פסק: "נראה דהמחמיר כהרמב"ן, וכראבי"ה, וריב"א הלוי, והערוך <span class"underline">תבוא עליו ברכה</span>". | |||
</li></ul> | |||
</li></ul> | |||
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים] | |||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:03, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כ – החלק בבגד שקורע[עריכה]
מועד קטן כו ע"ב[עריכה]
ת"ר: הקורע {בגד שתיקנו אותו באחד מהאופנים הללו} מתוך השלל {תפירה רחבה}, מתוך המלל {מולל שני ראשי הקרע וכורכן יחד}, מתוך הלקט {אוגד כל הקרע בתחילתו ובסופו, ותופר פעמיים או שלוש}, מתוך הסולמות {תופר שתי תפירות ומפסיק} - לא יצא. מתוך האיחוי - יצא. אמר רב חסדא ובאיחוי אלכסנדרי.
- מהו איחוי אלכסנדרי שמותר ממנו לקרוע: (ב"י, ב"ח סע' כ, ש"ך ס"ק כט)
רמב"ן, ראבי"ה, ריב"א הלוי, הערוך, הריטב"א (מו"ק כו. ד"ה אבל לא) ונימוק"י – רק תפירה יפה, שהיא שווה מלמעלה ומלמטה, כעין אריגה (דהיינו שאין בליטה בחלק החיצוני ובחלק הפנימי של הבגד).
ראב"ד ורא"ש – אפילו תפירה שאינה כ"כ יפה, דהיינו שהיא שווה מלמעלה, ובולטת מלמטה.
תוספות (הובאו ברבנו ירוחם) – "שתפור היטב ונראה כאילו הוא שלם".
- הכרעה: השו"ע פסק כראב"ד וסיעתו: "הקורע מתוך המלל ומתוך השלל ומתוך הליקוט ומתוך הסולמות - לא יצא. אבל מתוך איחוי אלכסנדרי, דהיינו תפירה שהיא שוה למעלה ובולטת מלמטה - יצא".
- אך הב"ח פסק: "נראה דהמחמיר כהרמב"ן, וכראבי"ה, וריב"א הלוי, והערוך תבוא עליו ברכה".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים