פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמד ד: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמד ד

סעיף ד – הספד על קטן[עריכה]

מועד קטן כד ע"ב[עריכה]

רבי מאיר בשם רבי ישמעאל אומר: עניים בני שלש, עשירים בני חמש {שעניים מצטערים יותר על בניהם מעשירים, משום שאין להם דבר חוץ מבניהם}. רבי יהודה אומר משמו: עניים בני חמש, עשירים בני שש, ובני זקנים כבני עניים. אמר רב גידל בר מנשיא אמר רב: הלכה כרבי יהודה.

• וכ"פ השו"ע: "קטן בן כמה שנים יהיה כשמספידין עליו? עניים בני חמשה, עשירים בני ששה. בני זקנים כבני עניים".
• וביאר הט"ז (ס"ק ב): "דעניים מצטערים יותר מעשירים, דעשירים יש להם שמחה בממון שלהם".

צידוק הדין וקדיש לקטן[עריכה]

• מאיזה גיל אומרים על המת צידוק הדין: (ב"י, דר"מ ס"ק ג, ש"ך ס"ק ג)

• נימוק"י (מו"ק יז: בדפי הרי"ף ד"ה עניים) – כדין הספד, עניים מגיל 5, ועשירים מגיל 6.

• רב האי גאון, רא"ש ורמב"ן – מגיל 30 יום.

  • הכרעה: השו"ע פסק כרוה"פ: "אבל צדוק הדין וקדיש, אומרים על תינוק משעברו עליו ל' יום".
  • אך הרמ"א כתב: "ואין נוהגים כן, אלא עד שיהיה בן י"ב חדש שיוצא במטה".
  • והש"ך כתב, שבק"ק לובלין, נוהגים כשו"ע, שעל בן 30 יום אומרים צידוק הדין וקדיש.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים