פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעה ב: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שעה ב

סעיף ב – מת שנקבר בעיר אחרת[עריכה]

מת שנקבר בעיר אחרת[עריכה]

מועד קטן כב ע"א[עריכה]

אמר להו רבא לבני מחוזא: אתון דלא אזליתו בתר ערסא {אחר מיטת המת, שקברוהו בארץ ישראל} מכי מהדריתו אפייכו מבבא דאבולא {פתח שער העיר} אתחילו מנו.

ירושלמי מסכת מועד קטן פרק ג הלכה ה[עריכה]

הרי שמוליכין אותו {את המת} ממקום למקום כגון אילין דקברין בבית שריי {כגון אותם שנקברים בבית שערים}. אית תניי תני {יש ששונים}: אלו שכאן מונין משיצא המת, ואלו ששם מונין משיסתם הגולל. אית תניי תני: אלו ואלו משיסתם הגולל.

• כתב השו"ע ע"פ הרמב"ם: "מי שדרכם לשלוח המת למדינה אחרת לקוברו, ואינם יודעים מתי יקבר, מעת שיחזרו פניהם מללוות מתחילין למנות שבעה ושלשים, ומתחילין להתאבל. וההולכים עמו - מונים משיקבר".

• כתב שו"ת יבי"א (ח"ד יו"ד סי' כח): "כל שידוע מתי הקבורה - אינו מונה אלא לאחר קבורה".

מת שנקבר סמוך לעירו[עריכה]

• מת שנקבר סמוך לעירו, ממתי האבלים שלא הולכים לקוברו מתחילים למנות אבלות: (ב"י, ש"ך ס"ק א)

• רמב"ם, רמב"ן (ורא"ש (להבנת הטור)) – משיסתם הגולל.

• (בה"ג)^[1] (ורא"ש (להבנת הב"י)) – משיחזירו פניהם מן המת.

  • הכרעה: הב"י כתב שיש לפסוק כרמב"ם וסיעתו, וכן דייק הש"ך בלשון השו"ע: שאם נקבר בבית קברות שסמוך לעירו, אף אלו שאינם באים לקוברו, מתאבלים מסתימת הגולל.

• כתב הגאון מליסא (הובא בפת"ש ס"ק א) ע"פ דברי הרמ"א (סע' א), אם הנשארים בעיר התחילו להתאבל לפני שקיעת החמה, ואח"כ נודע להם שהמת באמת נקבר לפני השקיעה, עולה להם למניין שבעה וכן לתחילת אבלות לפני הרגל. וכ"פ שו"ת יבי"א (ח"ד יו"ד סי' כח).

כשיש גדול הבית[עריכה]

ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ה[עריכה]

רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי: הכל הולך אחר גדול המשפחה.

רבי יעקב בר אחא בשם ר' אסי לחומרין! מהו חומרין? אם היה גדול המשפחה כאן – [אילו שכאן מונין משיצא המת, ואילו ששם מונין משיסתם הגולל (גרסתנו, וכן גרסו התוספות)] {והרא"ש גרס: "אילו ואילו מונין משיצא המת"}. אם היה גדול המשפחה שם - אילו ואילו מונין משיסתם הגולל.

• ממתי תחילת האבלות, בשעה שיש "גדול המשפחה": (ב"י, ש"ך ס"ק ב, ערוה"ש סע' י, רע"א סע' ב, פנ"ב עמ' פז)

• (הירושלמי (להבנת הרא"ש)) רא"ש וטור – כל האבלים מונים כגדול המשפחה: אם הוא הלך לקבר - משיסתם הגולל. ואם לא - משיחזיר פניו.

• (הירושלמי (להבנת התוספות)) והמהר"ם – כשגדול הבית הולך לקבור - מתאבלים משיסתם הגולל. וכשגדול הבית נשאר - הנשארים מתאבלים משיחזיר פניו, וההולכים לקבור מתחילים מיד, אך מונים מסתימת הגולל.^[2]

• (הירושלמי (להבנת הב"י)) – כשגדול הבית הולך לקבור - מתאבלים משיסתם הגולל. וכשגדול הבית נשאר - הנשארים מתאבלים משיחזיר פניו, וההולכים לקבור מונים מסתימת הגולל.

• המנהג שהביאו תוספות (מו"ק כב ע"א ד"ה ומהדריתו) וכן משמע מהרמב"ם – הנשארים בבית - מתאבלים משיחזירו פניהם מהמת, והיוצאים לקבור - מונים מסתימת הגולל (ללא קשר לגדול הבית).^[3]

  • הכרעה: השו"ע כתב: "אם גדול המשפחה הולך עמו, אף אלו שבכאן אינם מונים אלא משיקבר".
  • וביאר ערוך השלחן (סע' י) שהשו"ע פסק כהבנתו בב"י את הירושלמי, שאם גדול הבית נשאר בבית, הנשארים - מונים מרגע שהחזיר פניו, וההולכים לקבור - מונים מסתימת הגולל^[4] (ואף שהש"ך כתב שהשו"ע פסק כהבנת התוס' את הירושלמי, נראה שכוונתו לאפוקי מהבנת הרא"ש בירושלמי).

  
  

• סיכום הדעות בטבלה:

	גדול הבית יצא עם המת	גדול הבית נשאר
דין הנשארים	רא"ש, טור, מהר"ם ושו"ע - משיקבר; רמב"ם ומנהג התוספות - משהחזירו פניהם	משהחזירו פניהם מהמת
דין היוצאים לקבור	משיסתם הגולל	רא"ש וטור - משעה שהחזיר גדול הבית פניו; מהר"ם - מתחילים מיד ומונים משיסתם הגולל; רמב"ם, תוספות ושו"ע - משיסתם הגולל

• כתב הש"ך (ס"ק ג) ע"פ הראב"ן, שאם גדול הבית יקבור מתו רק אחר ג' ימים – הנשארים יתאבלו מיד.

• וכתב רע"א (ד"ה ואם גדול) ע"פ הש"ך (ס"ק יב), שאם גדול הבית יחזור לבית האבלים תוך ז' – גם הוא מונה עמהם. ועיין לקמן סע' ח.

הגדרת גדול המשפחה[עריכה]

• מיהו "גדול המשפחה": (ב"י, דר"מ ס"ק ב)

• רי"ץ גיאת, רמב"ן ורא"ש – גדול המשפחה שעיקר הבית תלוי בו.

• סמ"ק – גדול המשפחה שעיקר הבית תלוי בו, ושהוא לפחות בגיל 13.

• רשב"א – שמוטל עליו צרכי קבורה וצרכי המת.

  • הכרעה: השו"ע סתם כרוה"פ: "וגדול משפחה היינו דביתא סמוך עליה וגרירי כולהו בתריה, לא שנא אח לא שנא בן קטן. ויש מי שאומר {הסמ"ק} והוא שיהא בן י"ג".

• כתב הש"ך (ס"ק ד וס"ק יב) ע"פ הרשב"א, שכאשר אישה נשואה נפטרה - בעלה נחשב כגדול הבית.

אישה כגדול הבית[עריכה]

• כתב הרשב"א (שו"ת ח"א סי' תקלב): "ואם האם עיקר הבית היא תקרא גדול הבית אפילו אצל הבן". וכ"פ שבולי הלקט (הל' שמחות סי' יז) ע"פ הגאונים.
• אך הריטב"א (מו"ק כא:) נשאר בדין בצ"ע: "צ"ע עוד: אשה כגון האם או אחות הגדולה אם היא חשובה גדול הבית".
• ולמעשה, דרך החיים (אות ט) והקיצוש"ע (סי' רד סע' ד, הובאו בפנ"ב סי' ח הע' טז, עמ' פז-פח ) פסקו שאישה יכולה לשמש כגדול הבית.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]