פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפ ו: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:15, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו – מכירת סחורה באבלות[עריכה]
כתב השו"ע ע"פ הרא"ש: "פרקמטיא שלו, בדבר האבד, שאם לא ימכור יפסיד מהקרן – נמכרת על ידי אחרים; אבל אם לא יפסיד מהקרן, אלא שאם ימכרנה עתה ירויח בה יותר משאם ימכרנה אח"כ – אסור".
כתב בספר חמודי דניאל (הובא בפת"ש ס"ק ב) שהוא הדין אם יש דבר האבד לקונה אחר אם לא יקנה כעת מהאבל - מותר לאבל למכור לו ע"י אחר, ואפשר שמותר אפילו ע"י האבל עצמו.
- האם מותר לאבל לקנות סחורה ע"י אחרים, משיירות או ספינות, כשהמחיר שם זול יותר מהמחיר הרגיל: (ב"י)
רמב"ן – אם רוצה להרויח מכך כסף - אסור. אך אם רוצה לקנות לעצמו - מותר.
רא"ש – בכל מקרה מותר.
- ==== הכרעה: השו"ע פסק כרא"ש: "ומכל מקום אם שיירות או ספינות באו, או שהם מבקשים לצאת, ומוכרים בזול או לוקחים ביוקר – מותר למכור ולקנות ע"י אחרים, אפילו שלא לצורך תשמישו, אלא לעשות סחורה להשתכר".[1] ====
וכתב החמודי דניאל (הובא בפת"ש ס"ק ג) שכל ההיתר של השו"ע הוא דווקא במשא ומתן, אך לא להשתכר בעשיית מלאכה. אך ביום השביעי אפשר להתיר שיש אומרים שמקצת היום ככולו.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
נחלקו האחרונים מדוע השו"ע פסק להתיר כדעת הרא"ש ולא החמיר כדעת הרמב"ן:
הלבוש (בעטרת זהב) – משום שזה נחשב הפסד מרובה.
הש"ך (ס"ק ז) ע"פ הטור והשו"ע (או"ח סי' תקלט סע' ה) – משום שזה דבר שאינו מצוי תמיד שמגיעות ספינות, שזה דבר האבד.