פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה תא ו: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:22, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו – צידוק הדין[עריכה]
- האם אומרים צידוק הדין בחוה"מ, ר"ח, חנוכה ופורים: (תוה"א שער הסוף - ענין ההוצאה סע' כה, טור, ב"י, דר"מ ס"ק א)
רש"י (על פי עדות תלמידיו) והרמב"ן – בחוה"מ אומרים צידוק הדין וקדיש, משום שאין זה הספד אלא הודאה וקבלת הדין. והוסיף הרמב"ן, שה"ה ביו"ט שני, אבל ביו"ט ראשון כיון שאין מתעסקין במת - אין אומרים בו כלום.
חכמי גרמיזא – אומרים צידוק הדין דרך הילוך.
חכמי מגנצא ור' משולם בן רבינו משה – אין אומרים צידוק הדין אלא על ת"ח, לפי שבימים אלה אומרים הלל.
רי"ץ גיאת (הל' אבל עמ' נט) – "מנהגינו אנו מימות זקנים הראשונים שלא לומר צידוק הדין אחר המת בר"ח ובחנוכה ובפורים... אבל שבת כיון דעונג כתיב ביה שמחה לא כתיב ביה - אומר צידוק הדין".
או"ז – לא אומרים צידוק הדין כל חודש ניסן, אלא דרך הליכה, וכן בסיון עד אסרו חג (ראבי"ה: עד ז' ימים).[1]
ר' אייזק טירנא – כל יום שאין אומרים תחנון, אין אומרים צידוק הדין.
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ן ורש"י: "אומרים על המת צדוק הדין וקדיש, כדרכן. וכן ביום טוב שני; אבל ביום טוב ראשון, כיון שאין מתעסקים במת – אין אומרים אותו", וכ"פ החיד"א.
- ==== אך הרמ"א פסק כר' אייזק טירנא: "ויש חולקין שלא לומר צדוק הדין במועד, וכן המנהג פשוט במדינות אלו שלא לומר צדוק הדין בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון. ולכן אין אומרים ג"כ כשקוברין אחר חצות בער"ש[2]. ====
קדיש וצידוק הדין כשנקבר בלילה[עריכה]
כתב הרמ"א על פי הכל-בו (סי' קיד, הובא בדר"מ ס"ק א, ובב"י סי' שעו): "י"א שאם קוברים המת בלילה, שאין אומרים קדיש, ולא צדוק הדין". וכן פסק הש"ך (סי' שעו ס"ק ג). וכן נכתב בתקנות חברא קדישא של קרקא (הובא במאמר מאת הרב פריג'א זוארץ, בכתב העת "לדור ודור", עמ' קס). וכ"פ הפני ברוך (סי' ה סע' יח, עמ' סג) ולפי שמידת הדין שורה בלילה.
אך החזו"ע (אבלות ח"א דיני צידוק הדין הע' א, עמ' צג) כתב ע"פ השלמי צבור (דף שיח ע"א) והרב יפה ללב (ח"ג סי' שדמ ס"ק ג) והשדי חמד (אבלות סי' ריב): "אומרים צידוק הדין אף בלילה". וכ"כ הילקו"י (קיצוש"ע יו"ד סי' כט סע' יח, עמ' תתקלד).
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
והגהת אשרי כתב שגם מיו"כ עד ר"ח חשון, לא אומרים צידוק הדין, אלא דרך הליכה.
- ↑
וכתב הש"ך (ס"ק ג), שגם בערב יו"ט אין אומרים צידוק הדין. אך בערב חנוכה ור"ח – אומרים אפילו אחר חצות היום.
וכתב הפת"ש (ס"ק א) שבערב תשעה באב – אומרים צידוק הדין, למרות שהוא נקרא מועד, (בניגוד לדעת התשב"ץ (הובא בב"י) שכתב שאין אומרים).