מתנות לאביונים: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
(9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מתנות לאביונים''' היא ממצוות [[פורים]] ועניינה נתינת שתי מתנות לשני אביונים - מתנה אחת לכל אביון. | |||
== מקור המצוה וחשיבותה == | |||
מצוה לתת מתנות לאביונים בפורים, שנאמר {{מקור| | מצוה לתת מתנות לאביונים בפורים, שנאמר {{מקור|אסתר ט, כב|כן}}: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". | ||
ברמב"ם {{מקור|הלכות מגילה פ"ב הי"ז|כן}} מובא: "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשִׁלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים". | |||
== דיני המצוה == | |||
נאמר במגילה שיש חיוב לתת "מתנות לאביונים". "מתנות" - לשון רבים, ו"לאביונים" - לשון רבים; אם כן יש להעניק לפחות שתי מתנות לשני אביונים - מתנה אחת לכל אביון. שיעורה הוא לפחות כשווה [[פרוטה]] (ויש סוברים שיש לתת סכום שניתן לקנות בו כשיעור של שלוש [[כביצה|ביצים]]). המתנות ניתנות במאכל או בכסף שיכול העני להנות ממנו בפורים. בשעת הדחק אפשר לתת צ'ק ובתנאי שהעני יכול לקנות בו אוכל בפורים (כגון שבעל המכולת יכבד את הצ'ק). | |||
זמן קיום מצות מתנות לאביונים הוא בשעות היום ויש סבורים שאפשר לקיימה גם בלילה. במקום שאין עניים אפשר לתת מראש לשליח שיתן לעניים בפורים, או לעכב את המעות ולתת אותם אחר כך, כאשר ימצאו עניים. | |||
אמרו חז"ל: "אין מדקדקין במעות פורים, אלא כל הפושט יד – נותנים לו", ומקיים בזה את המצווה מכיוון שמטרת המצווה היא שמחה ולא רק צדקה. | |||
אף העני חייב במתנות לאביונים, וה"פרי חדש" ז"ל פוטרו [בן איש חי ש"ר פרשת תצוה]. | |||
[[קטגוריה:פורים]] | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה אחרונה מ־12:51, 5 בספטמבר 2012
|
מתנות לאביונים היא ממצוות פורים ועניינה נתינת שתי מתנות לשני אביונים - מתנה אחת לכל אביון.
מקור המצוה וחשיבותה[עריכה]
מצוה לתת מתנות לאביונים בפורים, שנאמר (אסתר ט, כב): "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".
ברמב"ם (הלכות מגילה פ"ב הי"ז) מובא: "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשִׁלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".
דיני המצוה[עריכה]
נאמר במגילה שיש חיוב לתת "מתנות לאביונים". "מתנות" - לשון רבים, ו"לאביונים" - לשון רבים; אם כן יש להעניק לפחות שתי מתנות לשני אביונים - מתנה אחת לכל אביון. שיעורה הוא לפחות כשווה פרוטה (ויש סוברים שיש לתת סכום שניתן לקנות בו כשיעור של שלוש ביצים). המתנות ניתנות במאכל או בכסף שיכול העני להנות ממנו בפורים. בשעת הדחק אפשר לתת צ'ק ובתנאי שהעני יכול לקנות בו אוכל בפורים (כגון שבעל המכולת יכבד את הצ'ק).
זמן קיום מצות מתנות לאביונים הוא בשעות היום ויש סבורים שאפשר לקיימה גם בלילה. במקום שאין עניים אפשר לתת מראש לשליח שיתן לעניים בפורים, או לעכב את המעות ולתת אותם אחר כך, כאשר ימצאו עניים.
אמרו חז"ל: "אין מדקדקין במעות פורים, אלא כל הפושט יד – נותנים לו", ומקיים בזה את המצווה מכיוון שמטרת המצווה היא שמחה ולא רק צדקה.
אף העני חייב במתנות לאביונים, וה"פרי חדש" ז"ל פוטרו [בן איש חי ש"ר פרשת תצוה].