פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ז ה: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added yair hashulchan's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
שורה 18: | שורה 18: | ||
<blockquote>'''ח"מ''': תמה מדוע, הרי גרע מסתם אשה האומרת נטמאתי שחוששים שמא עיניה נתנה באחר ואינה נאמנת אע"פ שאין עד שמכחישה. הב"ש מיישב שכיוון שנשבית קרוב לודאי שנבעלה ולא גרע מכשיש רגלים לדבר שנאמנת כמבואר בסי' קטו. | <blockquote>'''ח"מ''': תמה מדוע, הרי גרע מסתם אשה האומרת נטמאתי שחוששים שמא עיניה נתנה באחר ואינה נאמנת אע"פ שאין עד שמכחישה. הב"ש מיישב שכיוון שנשבית קרוב לודאי שנבעלה ולא גרע מכשיש רגלים לדבר שנאמנת כמבואר בסי' קטו. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | ||
[[קטגוריה:אבן העזר]] |
גרסה אחרונה מ־12:02, 5 בפברואר 2020
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
היו שם ב' עדים שנשבית, ועד א' מעיד שנטמאה, וא' מכחיש ומעיד לה שהיא טהורה ולא נתייחד עמה עובד כוכבים, עד שנפדית, אפי' זה שמעיד שהיא טהורה עבד או שפחה, הרי זה מותרת (רמב"ם). הגה: וי"א שאם היא אומרת: נטמאתי, נאמנת נגד עד א' שאומר: טהורהא, אבל לא נגד ב' עדים (הגהות אלפסי פ' האשה שנתארמלה).
עד בהכחשה:
כתובות כג,ב: ת"ר אני טמאה וחברתי טהורה נאמנת. אני טהורה וחברתי טמאה אינה נאמנת... רב פפא אמר כולה דאיכא עדים (שנשבתה) ואיכא עד אחד דקא אפיך.
ר"ן א: עד אחד בהכחשה אינו נאמן (אפי' אם מוכחש ע"י עד פסול). לכן החברה טהורה רק אם קודם העד טיהר ואח"כ האישה טימאה, ואז כיוון שהותרה שוב לא אוסרים אותה, אך אם קודם נאסרה ע"י חברתה שוב אין העד מתירה. כלומר, בסיפא צריך להעמיד שקודם בא העד והכשיר ואח"כ האישה טימאה.
ר"ן ב: הקלו בשבויה שעד בהכחשה של עד פסול נאמן להכשיר. לכן החברה טהורה אף אם קודם האישה טימאה, אמנם אם העד טימא שוב לא נאמן עד אחר וכ"ש אישה לטהר כיוון שהוי בהכחשת עד כשר. כפשט הברייתא שבסיפא מדובר אף כשקודם האישה טימאה, וברישא מדובר דוקא כשקודם החברה טיהרה ואח"כ העד טימא.
רמב"ם,ר"ן ג,שו"ע: הקלו בשבויה שעד (אפי' פסול) בהכחשה נאמן להכשיר ואפילו כשמוכחש ע"י עד כשר. לכן גם אם עד טימא יכולה אח"כ אשה לטהר. למד זאת מהרישא שהאישה נאמנת, והבין שמדובר אף אם באה לאחר העד שטימא. הב"ש מנמק שאע"פ שבעדות שמת בעלה לא מתירים אלא אומרים שכל מקום שע"א נאמן הריהו כשניים, בשבויה הקלו לענין זה, אע"פ שלענין גוי מסל"ת ועד מפי עד החמירו כאן יותר משם.
א. אומרת נטמאתי נגד ע"א: ש"ג,רמ"א,ב"ש: נאמנת.
ח"מ: תמה מדוע, הרי גרע מסתם אשה האומרת נטמאתי שחוששים שמא עיניה נתנה באחר ואינה נאמנת אע"פ שאין עד שמכחישה. הב"ש מיישב שכיוון שנשבית קרוב לודאי שנבעלה ולא גרע מכשיש רגלים לדבר שנאמנת כמבואר בסי' קטו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.