פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר מו א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר מו א

סעיף א[עריכה]

פנויה שיצא עליה קול שנתקדשה היום לפלוני בעיר זו, חוששין לה (משנה גיטין פח,ב) והרי היא ספק מקודשת (רמב"ם), אע"פ שאין שם ראיה ברורה (משנה). וכל קול שלא הוחזק בב"ד, אין חוששין לו. וכיצד הוא הקול שתוחזק זו בו שהיא מקודשת, כגון שבאו ב' עדים והעידו שראו הנרות דולקות, ומטות מוצעות, ובני אדם נכנסים ויוצאים, ונשים שמחות לה ואומרות: נתקדשה פלונית היום. אבל אם שמעו אותן אומרות: פלונית תתקדש היום, אין חוששין לה, שמא נזדמנו לקדש ולא נתקדשה (פט,א). הגה: וכן אם אמרו נתקדשה, סתם, ולא אמרו: לפלוני, או שאמרו: נתקדשה בעיר אחרת, לא מקרי קול (פט,א,טור).

תנאי הקול:

ח"מ,ב"ש: צריך ד' תנאים בקול: א. נתקדשה בלש' עבר. ב. הקידושין היו היום. ג. נתקדשה לפלוני. ד. נתקדשה בעיר זו.

ב"ח,ח"מ: תנאים אלו הם דוקא בקול, אך הנשים מספיק שיאמרו שנתקדשה. דברי הרמ"א מוסבים על הקול ולא על אמירת הנשים.

טור,ריב"ש: צריכות לומר לפלוני. אך כאן והיום לא צריך משום שנשמע מכלל דבריהן שנתקדשה היום במקום הנרות. ולכך נוטה הב"ש, ולדעתו דברי הרמ"א מוסבים על אמירת הנשים ודייק לכתוב שאם אמרו נתקדשה בעיר אחרת אינו קול, אך אם לא פירטו העיר בסתם תולים שכוונתם למקום הנרות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.