פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סב א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סב א סעיף א - ברכת חתנים

הגמרא בכתובות (ז, ב) אומרת שמברכים ברכת חתנים בבית חתנים (רש"י: כשנכנסת לחופה). בהמשך הגמרא שואלת מה הנוסח, ומביאה את הנוסח של ששת הברכות: 

(1) שהכל ברא לכבודו, (2) יוצר האדם, (3) אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד, ברוך אתה ה' יוצר האדם. (4) שוש תשיש ותגל העקרה בקבוץ בניה לתוכה בשמחה, ברוך אתה ה' משמח ציון בבניה. (5) שמח תשמח ריעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם, ברוך אתה ה' משמח חתן וכלה. (6) ברוך אתה ה' אמ"ה אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רינה דיצה חדוה אהבה ואחוה ושלום וריעות, מהרה ה' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם, בא"י משמח חתן עם הכלה.

⦿ מתי מברכים את הברכות?

◄ רמב"ם וטור: מברכים לפני הכניסה לחופה, כדי שהברכות יהיו עובר לעשייתן.

◄ רמב"ן: מברכים לפני הכניסה לחופה, אך לא בגלל עובר לעשייתן, אלא מכיוון שחופה צריכה להיות ייחוד הראוי לביאה, וכלה ללא ברכה אסורה על בעלה.

◄ בה"ג ור"ן: אלו ברכות שבח ותפילה ולכן אין צורך שהן יהיו עובר לעשייתן. נהגו לברך אחרי הכניסה לחופה, בחופה עצמה.

☜ כך פסק הרמ"א.

◄ ב"ח וב"ש: מברכים בחופה עצמה, כי עיקר החופה היא בחדר הייחוד.

◄ ספר המקנה: מברכים בחופה עצמה, כי הקידושין עצמן נעשים בחופה, ואין אפשרות לברך לפני הקידושין.

◄ דעת הרא"ש והטור: לפי הטעמים שהוזכרו, בדעת הרא"ש נראה שיש לברך אחרי הכניסה לחופה, משום שהרא"ש לא מצריך חופה הראויה לביאה (כמו שראינו בדין חופת נידה), ובזמן הזה חופה היא לא ייחוד (דרכי משה).

אך הב"ח כתב שהטור והרא"ש חוששים שמא החתן יבוא עליה בייחוד של החופה, ולכן יש לברך לפני החופה. (אמנם בחופת נידה לא חוששים שיבוא עליה בחופה, אך זאת משום שאין חשש שיבוא על אשה נידה). בנוסף, גם בדעת הרא"ש אפשר לומר שמצווה מן המובחר שהחופה תהיה ראויה לביאה, אך זה לא מעכב.

⦿ ברכה על היין באירוסין ובנישואין

◄ רמב"ם: בברכת האירוסין והנישואין, מברכים על היין לפני הברכות, וכשאין יין לוקחים שכר. כשאין גם שכר יברכו בלי כוס.

◄ ר"ן ורא"ש: בברכת הנישואין הכוס היא חובה ואין לברך בלי כוס. אם אין יין, ייקח מיץ ענבים ואם אין אז כוס שכר, אך לא יברך בלי כוס. בברכת האירוסין כשאין יין, מברכים בלי כוס .

֎ דרכי משה: הראבי"ה סובר שמברכים על היין בסוף שבע הברכות, אך נהגו כדברי הרמב"ם שמברך על היין לפני שאר הברכות. בשבע ברכות בסוף הסעודה נוהגים כדעת הראבי"ה.

סעיף א[עריכה]

צריך לברך ברכת חתנים בבית החתן קודם נשואין^א, והן שש ברכות. ואם יש שם יין, מביא כוס יין ומברך על היין תחלה^ב, ומסדר את כולם על הכוס, ונמצא מברך ז' ברכות (רמב"ם); ואם אין יין מצוי, מברך על השכר^ג (ר' ניסים).

א. לברך קודם נישואין: רמב"ם,רמב"ן,טור,שו"ע: צריך לברך קודם הנישואין.

ר"ן^[1],ד"מ: טעם הרמב"ם הוא שמצריך חופה הראויה לביאה. וביאר הב"ש שאע"פ שסובר שהברכות אינן מעכבות מ"מ לכתחילה צריך שלא יחסר שום דבר. וכתב הד"מ שלכן אנו נוהגים לברך תחת החופה, כיוון שאנו פוסקים כרא"ש שלא צריך חופה הראויה לביאה. והפרישה יישב את הטור, שאע"פ שפוסק שחופה שאינה ראויה לביאה קונה מ"מ אינה קונה לענין תוספת ולצורך כך יש לברך לפני החופה, ומנהגנו לברך תחת החופה הוא משום שאנו סוברים שעיקר החופה הוא הליכתם אח"כ לאכול יחד. והב"ש יישבו שכיוון שאפשר בקלות לחשוש לרמב"ם יש לברך קודם, משא"כ בחופת נידה שאין לדחות עד שתיטהר כדי לחשוש לרמב"ם. ועוד יישב ע"פ טעם הר"ן, וכתב כפרישה שטעם מנהגנו משום שעיקר החופה הוא בהליכתם אח"כ לאכול יחד (ולכן אין בעיה מצד עובר לעשייתן).

ב"י: טעמו משום שאלו ברכות המצוות ויש לברך עובר לעשייתן.

בה"ג,ר"ן: מברכים לאחר הנישואין ואין צריך להקדים משום שאלו ברכות השבח ולא ברכות המצוות.

ד"מ,ב"ש: מנהגנו לברך תחת החופה. הד"מ נימק שאנו פוסקים כרא"ש שלא צריך חופה הראויה לביאה, וכ"ש לפי מנהגנו שהחופה אינה ייחוד^[2], וצ"ע מדוע ברמ"א לא השיג, ונראה שסובר כדברי הב"ח והב"ש שעיקר החופה הוא האכילה במקום צנוע, וא"כ גם למנהגנו נמצא שהברכות קודמות לנישואין. המקנה חולק וכותב שעיקר החופה הוא העמידה תחת היריעה שע"ג הכלונסאות, אחרת ההליכה מהחופה לבית החתנות היא הפסק בין הברכות לנישואין, אלא הטעם שאנו מברכים תחת החופה הוא שאנו נוהגים לקדש תחת החופה, וא"כ אי אפשר לברך לפני החופה כי אז ברכת הקידושין תגרום להפסק בין הברכות לנישואין.

עיין עוד בסיכום לסימן נה,א לגבי חלות חופה לפני הברכות.

ב. סדר הברכות: רמב"ם,שו"ע: מברך על היין תחילה ואח"כ שש הברכות הנוספות.

ראבי"ה: קודם שש ברכות ולבסוף על היין.

ד"מ,ב"ש: בסעודה לאחר בהמ"ז נוהגים כראבי"ה. ונימקו הבית הלל והב"ש, כדי שיראה שברכת הגפן היא חלק משבע הברכות ואינה רק לצורך ברהמ"ז. לכאורה כן משמע גם מהשו"ע בסע' ט.

טעה בסדר: אגרות הרמב"ם,באר היטב – בדיעבד אין סדר לשבע ברכות ומי שחיסר אחת יכול להשלימה כשנזכר.

ג. יין: רמב"ם: בדיעבד כוס אינה מעכבת.

ר' ניסים,רא"ש: כשאין יין יברך על שכר ואם אין הרי זה מעכב.

עמידה בברכות: כנה"ג,באר היטב – בזמן הברכות מחוייבים כל הקהל לעמוד על רגליהם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]