פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סח א: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added yair hashulchan's seif.) |
מ (Updated article link) |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 6: | שורה 6: | ||
המתייחד עם ארוסתו: מדוע אינו נאמן מכח חזקת אין אדם טורח בסעודה ומפסידה? '''רש"י'''<ref>ט,ב ד"ה מאי לאו</ref> נימק שמכיוון שהתייחד עימה חוששים שמא בא עליה ושכח או שמא הערה בה ואינו יודע ששיבר בתוליה, ו'''התוס'''' כתבו פירוש נוסף, שחזקה שבא עליה ולא מוקי איניש אנפשיה. וכתב '''הב"ש''' שטעמו של התוס' שייך רק במקום שהמנהג לייחדם שאז מייחדים אותם בכוונה על מנת שיהא ליבו גס בה, אך טעמו של רש"י שייך גם במקום שאין זה מנהג, וכתב שה'''ש"ג''' פוסק כרש"י. | המתייחד עם ארוסתו: מדוע אינו נאמן מכח חזקת אין אדם טורח בסעודה ומפסידה? '''רש"י'''<ref>ט,ב ד"ה מאי לאו</ref> נימק שמכיוון שהתייחד עימה חוששים שמא בא עליה ושכח או שמא הערה בה ואינו יודע ששיבר בתוליה, ו'''התוס'''' כתבו פירוש נוסף, שחזקה שבא עליה ולא מוקי איניש אנפשיה. וכתב '''הב"ש''' שטעמו של התוס' שייך רק במקום שהמנהג לייחדם שאז מייחדים אותם בכוונה על מנת שיהא ליבו גס בה, אך טעמו של רש"י שייך גם במקום שאין זה מנהג, וכתב שה'''ש"ג''' פוסק כרש"י. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== |
גרסה אחרונה מ־12:53, 19 במאי 2019
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
כל בתולה שכתובתה ק"ק יש לה טענת בתולים. וכל שכתובתה מנה, או שלא תקנו לה כתובה, אין לה טענת בתולים (רמב"ם מהמשנה בכתובות י,ב). וכל המתייחד עם ארוסתו קודם נשואין, אין לה טענת בתולים (משנה יב,א).
המתייחד עם ארוסתו: מדוע אינו נאמן מכח חזקת אין אדם טורח בסעודה ומפסידה? רש"י[1] נימק שמכיוון שהתייחד עימה חוששים שמא בא עליה ושכח או שמא הערה בה ואינו יודע ששיבר בתוליה, והתוס' כתבו פירוש נוסף, שחזקה שבא עליה ולא מוקי איניש אנפשיה. וכתב הב"ש שטעמו של התוס' שייך רק במקום שהמנהג לייחדם שאז מייחדים אותם בכוונה על מנת שיהא ליבו גס בה, אך טעמו של רש"י שייך גם במקום שאין זה מנהג, וכתב שהש"ג פוסק כרש"י.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ט,ב ד"ה מאי לאו