פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פה א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added yair hashulchan's seif.)
 
מ (Updated article link)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 8: שורה 8:
בעל שעזב באשמתו את הבית: '''פד&quot;ר'''<ref>ח&quot;ב עמ' 276. וכעי&quot;ז כתב הצי&quot;א חט&quot;ז,מה לגבי בעל שעזב את הבית וחי עם אשה אחרת, שודאי אין ליבו להיטיב לה ואין כאן רווח ביתא.</ref> – יתכן שלא תיקנו לו פירות כיוון שאין זה לרווח ביתא (ראה סיכום לסע' יז, שהפירות משועבדים לרווח ביתא).
בעל שעזב באשמתו את הבית: '''פד&quot;ר'''<ref>ח&quot;ב עמ' 276. וכעי&quot;ז כתב הצי&quot;א חט&quot;ז,מה לגבי בעל שעזב את הבית וחי עם אשה אחרת, שודאי אין ליבו להיטיב לה ואין כאן רווח ביתא.</ref> – יתכן שלא תיקנו לו פירות כיוון שאין זה לרווח ביתא (ראה סיכום לסע' יז, שהפירות משועבדים לרווח ביתא).


'''מתוך הספר יאיר השולחן'''
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־12:56, 19 במאי 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר פה א

סעיף א[עריכה]

פירותיה כיצד, תקנו שיאכל פירות נכסי אשתו (משנה כתובות מו,ב) תחת פדיונה שחייבוהו לפדותה (מז,ב). ואם אמר: איני חפץ בפירותיה ולא אפדה, אין שומעין לו (תוס'). וכן אם אמרה היא: איני חפצה בתקנה זו, אין שומעין להא (תוס',רמב"ם).

א. איני חפצה בפדיון ולא אתן פירות: התוס' כתבו שלושה נימוקים לכך שאין שומעין לה: א. הפירות של כל ימיה הם תחת פרקונה ואם תאמר איני נפדית ואיני נותנת פירות הרי מפקעת לגמרי תקנת פירות. ב. שלא תטמע בין עובדי הכוכבים. ג. בפירות ידו כידה וזוכה בגוף הקרקע, שלא כמו במעשה ידיה שאינם בעין ולא שייך לומר שיזכה בגוף הידיים. וכדברי התוס' כתבו גם הרמב"ם, הרמב"ן והרשב"א, וכתבו שאף בעודה ארוסה לא מועיל להתנות, ובכך הרשב"ם[1] חולק.

בעל שעזב באשמתו את הבית: פד"ר[2] – יתכן שלא תיקנו לו פירות כיוון שאין זה לרווח ביתא (ראה סיכום לסע' יז, שהפירות משועבדים לרווח ביתא).

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ב"ב מט,ב ד"ה כדרב הונא
  2. ח"ב עמ' 276. וכעי"ז כתב הצי"א חט"ז,מה לגבי בעל שעזב את הבית וחי עם אשה אחרת, שודאי אין ליבו להיטיב לה ואין כאן רווח ביתא.