פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צב א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added yair hashulchan's seif.)
 
מ (Updated article link)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 30: שורה 30:
ה. סילוק אחר שידוכין: '''ישועות יעקב''' – תמה על מנהגנו לכתוב שטרי סילוק לפני החופה, שהרי למנהגנו האירוסין סמוכים לנישואין ונמצא שמסתלק לפני האירוסין, ויישב קצת המנהג וסיים שנכון לעשות פשר דבר.
ה. סילוק אחר שידוכין: '''ישועות יעקב''' – תמה על מנהגנו לכתוב שטרי סילוק לפני החופה, שהרי למנהגנו האירוסין סמוכים לנישואין ונמצא שמסתלק לפני האירוסין, ויישב קצת המנהג וסיים שנכון לעשות פשר דבר.


'''מתוך הספר יאיר השולחן'''
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־12:58, 19 במאי 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר צב א

סעיף א[עריכה]

הכותב או האומר לאשתו בעודה ארוסה: דין ודברים אין לי בנכסיך, אם מכרה או נתנה, קייםא. (ואין לו במעות המקח כללב) (הגהות אלפסי). וכל זמן שלא מכרה ולא נתנה, הבעל אוכל הפירות, ואם מתה יורשהג (משנה וגמ' כתובות פג,א). ואם כתב לה כן אחר הנשואין, צריך לקנות מידו ואז יהיה מכרה ומתנתה קייםד (ר"י,רמב"ם, דלא כרא"ש). הגה: ולא מהני סלוקו אלא לאחר אירוסין, אבל קודם אירוסין לא מהני סילוקה (ר"ן ריש פ' הכותב ורשב"א סימן תתק"ס).

א. סילוק לפני הנישואין:

כתובות פג,א: משנה: הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך הרי זה אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה. אם כן למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך? שאם מכרה ונתנה קיים. גמרא: וכי כתב לה הכי מאי הוי, והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום? אמרי דבי רבי ינאי: בכותב לה ועודה ארוסה... איבעיא להו: קנו מידו מהו? אמר רב יוסף מדין ודברים קנו מידו. רב נחמן אמר מגופה של קרקע קנו מידו... הלכתא מגופה של קרקע קנו מידו.

לכתחילה: ב"ש – מועיל רק בדיעבד שאם מכרה המכר קיים אך לכתחילה הבעל יכול לעכב.

למכור לאחר הנישואין: ח"מ,ב"ש – מועיל שתוכל למוכרם אפילו לאחר הנישואין (מדובר על נכסים שנפלו לה באירוסין. בנכסים שנפלו לאחר הנישואין עוסק הסעיף הבא).

ב. אין לו במעות: ש"ג,ח"מ,ב"ש – אמנם אם קנתה בהן קרקע, הבעל אוכל פירותיה.

ג. אוכל פירות ויורשה: ב"ש – הגמרא שואלת מדוע לא אומרים שהתכוון להסתלק גם מפירות ומירושה. אביי מתרץ שמספק יד בעל השטר על התחתונה, ורב אשי מתרץ שכך משמע מהלשון "אין לי בנכסייך". נפק"מ בין התירוצים אם כתב בשטר שתהיה ידה על העליונה או אם כתב בשטר לשונות אחרים[1].

ד. סילוק לאחר הנישואין:

ר"י,רמב"ם,ר"ן ברש"י,שו"ע: מועיל אם עושים קנין. ר"י פירש כך את האיבעיא "קנו מידו מאי?", שהשאלה היא אם באומר דין ודברים אין לי על שדה זו בתוספת קנין מועיל אף לאחר הנישואין, והמסקנה היא שמועיל. רש"י פירש שאינו מוסב על נשואה אלא על האומר כן לשותפו, ומ"מ דייק הר"ן שכ"ש שיועיל לאשתו, והרמב"ם פירש את האיבעיא כמובא בסעיף ג, שהאומר דין ודברים וקנו מידו סילק עצמו אף מהפירות, ומ"מ פסק גם את הדין שבסעיפנו, וביארו המ"מ שמקורו מב"ב מג,א. שם נאמר שבאומר לשותפו וקנו מידו מועיל, וא"כ כ"ש שיועיל לאשתו.

מ"מ: כיוון שעשו קנין הוא מסתלק גם מהפירות. כמו שבאירוסין כשקנו מידו מוסיף שיסתלק אף מהפירות כך לאחר הנישואין.

טור,בה"ב: אינו מסתלק מהפירות. דוקא באירוסין שלא זקוקים לקנין, אם קנו מידו בא להוסיף שיסתלק אף מהפירות, משא"כ בנישואין שזקוקים לקנין עבור ההסתלקות מגוף הקרקע. הב"ש כתב שיתכן שלא נחלקו הטור והמ"מ, אלא הטור עוסק בהזכיר "דין ודברים אין לי בנכסייך" והמ"מ בלא הזכיר "בנכסייך"[2].

טור ברא"ש: לא מועיל אפילו בקנין. הרא"ש הביא את פירוש רש"י ואת פירוש ר"י ובסוף כתב שהעיקר כרש"י ודייק מכך הטור שאינו סובר כר"י, והב"י כתב שאין ראיה מהרא"ש כיוון שלא דחה את פירוש ר"י. כאמור למעלה, הר"ן ודאי לא סובר כטור, שהרי סובר שאם פוסקים את הדין של רש"י כ"ש שנכון דינו של הרמב"ם.

נכסים שיפלו: רא"ש,ב"ש – סילוק לאחר הנישואין מועיל רק לנכסים הקיימים כבר ולא לנכסים שעדיין אינם ברשותה. הרא"ש מיישב בכך את הרמב"ן מירושלמי (ע"י שמחלק בין תנאי שלפני הנישואין המועיל גם לנכסים שיפלו אח"כ לתנאי שלאחר הנישואין). נראה שלפי הטור כאן, הרא"ש כתב כן רק לשיטת הרמב"ן, שהרי הוא עצמו סובר שלא מועיל כלל. בח"מ משמע שהרא"ש הסתפק בחילוק זה[3].

ה. סילוק אחר שידוכין: ישועות יעקב – תמה על מנהגנו לכתוב שטרי סילוק לפני החופה, שהרי למנהגנו האירוסין סמוכים לנישואין ונמצא שמסתלק לפני האירוסין, ויישב קצת המנהג וסיים שנכון לעשות פשר דבר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. איני מבין כוונתו, שכן בלשונות אחרים שאין בהן ספק גם אביי יודה.
  2. במהדורה קמא מבואר שהזכיר "אין לי בשדה זו".
  3. לשון הרא"ש: "וקצת יש לדחות" (את הקושיא מהירושלמי).