פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכד א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכד א

סעיף א[עריכה]

גט שכתבו על איסורי הנאה, כשר (גיטין כ,א). (מיהו בדבר שצריך ביעור מן העולם וצריך שריפה, אם כתב עליו הגט, בטל) (הר"ן פ"ב דגיטין).

איסורי הנאה לכתחילה: רמב"ם,טור: כותבים על איסורי הנאה. משמע שמותר לכתחילה.

תוס',שו"ע: אסור לכתחילה כיוון שנהנה מאיסורי הנאה. כך משמע מהשו"ע שכתב בלשון דיעבדית.

ח"מ,פר"ח: לא נחלקו וגם לרמב"ם ולטור אסור לכתחילה, ומה שכתבו לשון לכתחילה זה מצד דיני גט, אך איסור הנאה ודאי יש, שהרי עשה צרכיו באיסורי הנאה ועוד הרויח ממון שהיה עליו להוציא עבור קניית קלף וכן נהנה שמגרש אשה רעה מביתו. ונראה שכן גם דעת השו"ע שלא הזכיר דעת הרמב"ם.

ב"ח,ב"ש,חש"ל: לרמב"ם ולטור מותר לכתחילה משום שגירוש אשתו אינו נחשב הנאה.

דבר הצריך ביעור: ר"ן: למ"ד כל העומד לישרף כשרוף דמי הגט בטל.

רמ"א,ב"ש: פסקו דברי הר"ן להלכה.

ח"מ,פר"ח: הוכיחו שהרמב"ם פסק כמ"ד לאו כשרוף דמי, ותמהו על הרמ"א. הב"ש דחה הוכחות הח"מ והוכיח שפסק שכשרוף דמי, והפר"ח כתב שעיין במקורות שהביא הב"ש ולא מצא הוכחותיו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.