פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יז לו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Added credit)
מ (Try fix category tree)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 32: שורה 32:
'''ח"מ,ב"ש''': תצא. בספינה שטבעה לא שהה כדי שתצא נפשו ולכן לא דומה למים שאין להם סוף.
'''ח"מ,ב"ש''': תצא. בספינה שטבעה לא שהה כדי שתצא נפשו ולכן לא דומה למים שאין להם סוף.


'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].


[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
[[קטגוריה:אבן העזר]]

גרסה אחרונה מ־12:11, 5 בפברואר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר יז לו

סעיף לו[עריכה]

עיר שהקיפוה כרקום, וספינה המטורפת בים, והיוצא לידון, הרי הן בחזקת חיים. לפיכך אין מעידין על אחד מאלו שמת להתיר את אשתו. ואפילו מי שהוא בעיר שכבשה כרקום וספינה שטבעה בים והיוצא ליהרג, אין מעידין, שהן בספק חיים ונותנים עליהן חומרי מתים וחומרי חיים (משנה גיטין כח,ב).

משנה גיטין כח,ב: שלשה דברים אמר רבי אלעזר בן פרטא לפני חכמים וקיימו את דבריו: על עיר שהקיפה כרקום, ועל הספינה המוטרפת בים, ועל היוצא לידון - שהן בחזקת קיימין; אבל עיר שכבשה כרקום, וספינה שאבדה בים, והיוצא ליהרג - נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים, בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל - לא תאכל בתרומה.

יוצא ליהרג: גמרא: לל"ק המשנה עוסקת בבי"ד ישראל אך בשל גויים אם חתם פורסי שמנג (=דיין גדול שלהם) חשוב כמת. ולל"ב עוסקת בשל גויים שיתכן שקיבלו שוחד ואילו בשל ישראל חשוב כמת.

רא"ש: פסק כל"ק שבגויים חשוב כמת.

רמב"ם: פסק כל"ב שבישראל חשוב כמת.

רשב"א: החמיר כשתי הלישנות, ולכן גם בישראל וגם בגויים הוי ספק ולא חשוב כמת.

רי"ף,טור,שו"ע: הביאו המשנה כצורתה בלי דברי הגמ' המחלקת בין ישראל לגויים.

ב"ש ברי"ף: פסק כרשב"א להחמיר כשתי הלישנות.

ב"י ברי"ף: פסק כרמב"ם, ובעוונותינו אין היום ענישה בבי"ד של ישראל, ולכן לא סייג. מסתבר שכן דעתו בשו"ע.

ב"ש: כיוון שיש מחלוקת הפוסקים יש לומר שהולכים לקולא.

להשיא אשתו: ב"י,ב"ש: מדובר כאן גם לענין להשיא אשתו. נפק"מ לשו"ע בבי"ד ישראל ולב"ש גם בבי"ד של גויים.

ח"מ: מדובר רק לענין אכילת תרומה וגט אך ודאי לא משיאין את אשתו. לא עדיף מנפל לגוב אריות, צלוב ומגויד שלא משיאין.

נישאת במקרי הספק: כבשה כרקום, ספינה שטבעה, יוצא ליהרג לשו"ע בבי"ד גויים.

ב"ח: לא תצא.

ח"מ,ב"ש: תצא. בספינה שטבעה לא שהה כדי שתצא נפשו ולכן לא דומה למים שאין להם סוף.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.