פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כא ו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Try fix category tree) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
'''עזר מקודש''' – נוהגים לברך נשים והן משיבות, ויתכן שהקפידו בש"ס רק על לשון "שלום" שיש בכך בחינת אהבה ביותר. ואפשר לומר "מזל טוב" שזוהי בקשת תפילה ולא שאילת שלום, וכן אפשר לדרוש בבריאותן ובהצלחתן שאין בכך דעת חיבה, ומותר להתפלל עליהן אף בפניהן כפי שמצאנו באליהו ובאלישע. ניתן לכתוב במכתב "מזוגתי לזוגתך שלום", ואף אם אשתו לא ביקשה זכין לאדם שלא בפניו שכן דרישת שלום לעם בני ישראל בפרטות היא מצוה. דין שאילת שלום קל יותר מיחוד ולכן כל שמותר ביחוד כגון עם ביתו ונכדתו מותר אף בכך. | '''עזר מקודש''' – נוהגים לברך נשים והן משיבות, ויתכן שהקפידו בש"ס רק על לשון "שלום" שיש בכך בחינת אהבה ביותר. ואפשר לומר "מזל טוב" שזוהי בקשת תפילה ולא שאילת שלום, וכן אפשר לדרוש בבריאותן ובהצלחתן שאין בכך דעת חיבה, ומותר להתפלל עליהן אף בפניהן כפי שמצאנו באליהו ובאלישע. ניתן לכתוב במכתב "מזוגתי לזוגתך שלום", ואף אם אשתו לא ביקשה זכין לאדם שלא בפניו שכן דרישת שלום לעם בני ישראל בפרטות היא מצוה. דין שאילת שלום קל יותר מיחוד ולכן כל שמותר ביחוד כגון עם ביתו ונכדתו מותר אף בכך. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | ||
[[קטגוריה:אבן העזר]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:13, 5 בפברואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
אין שואלים בשלום אשה כלל, אפילו ע"י שליח, ואפי' ע"י בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים (קידושין ע,ב). אבל מותר לשאול לבעלה איך שלומה (תוס').
לשאול מה שלומה: ב"ח: מותר לשאול אפילו אחרים, ודוקא למסור שלום אסור (אף דרך בעלה). אין חילוק בין בעלה לאחרים, ודברי התוס' "לשאול לבעלה" הם לאו בדוקא.
ח"מ,ב"ש: מותר לשאול רק את בעלה ולא אחרים, לפי שיש לחשוש שיאמרו לה ששאל בשלומה ויבואו לידי חיבה. ולמסור שלום אסור אפילו דרך בעלה. נאמר בגמ': "לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו. והאמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה כלל? על ידי בעלה שאני". מוכח שיש חילוק בין בעלה לאחרים.
ט"ז: דוקא כשמראה אהבה בדרישת שלום, אך אם יש צורך כגון שלא היתה בקו הבריאות מותר לכתוב "תודיעני משלום אשתך"[1].
עזר מקודש – נוהגים לברך נשים והן משיבות, ויתכן שהקפידו בש"ס רק על לשון "שלום" שיש בכך בחינת אהבה ביותר. ואפשר לומר "מזל טוב" שזוהי בקשת תפילה ולא שאילת שלום, וכן אפשר לדרוש בבריאותן ובהצלחתן שאין בכך דעת חיבה, ומותר להתפלל עליהן אף בפניהן כפי שמצאנו באליהו ובאלישע. ניתן לכתוב במכתב "מזוגתי לזוגתך שלום", ואף אם אשתו לא ביקשה זכין לאדם שלא בפניו שכן דרישת שלום לעם בני ישראל בפרטות היא מצוה. דין שאילת שלום קל יותר מיחוד ולכן כל שמותר ביחוד כגון עם ביתו ונכדתו מותר אף בכך.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ צ"ע, הרי נוסח זה מותר דרך בעלה בכל מקרה.