פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צג יג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Updated article link) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
'''רמב"ם,רא"ש,ראב"ד,שו"ע''': ביארו שמוכרת כמה שצריכה אלא שמשיירת כדי כתובתה. אם רוצה יכולה למכור הכל למזונות אלא שבא ללמדנו שאינה יכולה למכור הכל למזונות ושוב לחזור ולטרוף מהלקוחות עבור כתובתה. היתרון בלמכור הכל למזונות הוא שאינה צריכה להישבע בניגוד לגובה כתובה, והחיסרון הוא שיכולה למכור כל פעם רק עבור שישה חודשים ואילו המוכרת לכתובה מוכרת הכל בפעם אחת. | '''רמב"ם,רא"ש,ראב"ד,שו"ע''': ביארו שמוכרת כמה שצריכה אלא שמשיירת כדי כתובתה. אם רוצה יכולה למכור הכל למזונות אלא שבא ללמדנו שאינה יכולה למכור הכל למזונות ושוב לחזור ולטרוף מהלקוחות עבור כתובתה. היתרון בלמכור הכל למזונות הוא שאינה צריכה להישבע בניגוד לגובה כתובה, והחיסרון הוא שיכולה למכור כל פעם רק עבור שישה חודשים ואילו המוכרת לכתובה מוכרת הכל בפעם אחת. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:59, 19 במאי 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יג[עריכה]
יש מי שכתב שאם אין בפירות נכסי המת כדי מזונותיה, אין לה מזונות אלא עד כדי כתובתה (רי"ף מכתובות צז,א); וחלקו עליו, דלעולם היא ניזונת והולכת עד שלא ישאר בנכסים אלא כדי כתובתה, ואז נוטלתן בכתובתה (רמב"ם,רא"ש,ראב"ד).
כתובות צז,א: מוכרת [למזונות] והולכת עד כדי כתובתה וסמך לה שתגבה כתובתה מן השאר.
רי"ף: ביאר שרשאית למכור רק עד כדי כתובתה, והקשה מדף קז,ב ששם מבואר שדוקא בחוזרת ממדינת הים ואומרת גרשני בעלי ניזונת עד כדי כתובתה אך אמרה מת בעלי ניזונת לעולם, ויישב שאם יש בפירות כדי מזונותיה ניזונת לעולם ואם אין אלא צריך למכור מהקרקע יש לה רק עד כדי כתובתה.
רמב"ם,רא"ש,ראב"ד,שו"ע: ביארו שמוכרת כמה שצריכה אלא שמשיירת כדי כתובתה. אם רוצה יכולה למכור הכל למזונות אלא שבא ללמדנו שאינה יכולה למכור הכל למזונות ושוב לחזור ולטרוף מהלקוחות עבור כתובתה. היתרון בלמכור הכל למזונות הוא שאינה צריכה להישבע בניגוד לגובה כתובה, והחיסרון הוא שיכולה למכור כל פעם רק עבור שישה חודשים ואילו המוכרת לכתובה מוכרת הכל בפעם אחת.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.