פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צד א: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Updated article link) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
תבעה כתובה: '''ב"ש''' – כמו במזונות כך גם לענין דיור, אם תבעה או מכרה כתובתה הפסידה הכל, וכן משמע ב'''שו"ת הרא"ש'''. והעיר המחצית השקל שלכאורה ב'''שו"ת הרשב"א''' המובא בב"י<ref>עמ' רכ במהדורת שירת דבורה</ref> לא משמע כך, והבית מאיר דן בכך. | תבעה כתובה: '''ב"ש''' – כמו במזונות כך גם לענין דיור, אם תבעה או מכרה כתובתה הפסידה הכל, וכן משמע ב'''שו"ת הרא"ש'''. והעיר המחצית השקל שלכאורה ב'''שו"ת הרשב"א''' המובא בב"י<ref>עמ' רכ במהדורת שירת דבורה</ref> לא משמע כך, והבית מאיר דן בכך. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־12:59, 19 במאי 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
כדרך שניזונת אלמנתו מנכסיו, כך נותנין לה כסות וכלי תשמיש ומדור, או יושבת במדור שהיתה בו בחיי בעלה. הגה: ואינה משמשת בכל הבית עם היורשים, רק נותנין לה מדור מיוחד לפי כבודה, בבית (הר"ן פ' נערה בשם הרשב"א והמ"מ פי"ח). וי"א דיכולין ליתן לה מדור הראוי לה בבית אחרא (כן משמע במרדכי פרק הנושא ובפרק נערה שנתפתתה). ואין האלמנה יכולה להשכיר מדור שלה לאחריםב (תשובת הרשב"א ובהר"ן פרק הנושא). ומשתמשת בכרים ובכסתות, בעבדים ושפחות שנשתמשה בהם בחיי בעלה (כתובות קג,א) (כשהיה בעלה במדינת היםג) (בהר"ן פרק נערה).
א. מדור בבית אחר: ירושלמי,ר"ן[1],ב"ש: חייבים לתת לה בבית בעלה. ב"ש – וכן סוברים התוס', הרשב"א והרא"ש, וכך גם דעת השו"ע. וביאר שאע"פ שמלשונו משמע שהבחירה ביד היתומים, כוונתו שיכולים לבחור אם לתת לה את אותו מדור שהיתה בו או לתת לה חדר אחר באותו בית, אך בבית אחר אינם רשאים, ואף את הדיוק מדברי ר' צמח גאון, שממנו דייקו שחולק, יש לדחות.
מרדכי: יכולים בבית אחר. ח"מ – מבואר במרדכי שרשאים דוקא כשיש רק בית אחד, שאז אינם חייבים לדור עימה אף אם הבית גדול, אך כשיש שני בתים חייבים לתת לה באחד מהם.
רמ"א: הביא שתי הדעות.
ב. להשכיר לאחרים: שו"ת רשב"א – אע"פ שבד"כ השוכר בית רשאי להשכיר, אלמנה שמקבלת רק בגלל תנאי בי"ד כדי שלא תתבזה, תנאי בי"ד הוא רק עבור שהיא עצמה תדור.
ג. במדינת הים: כלומר, כשאינה עם בעלה אינה משתמשת בכל הבית כפי שעושה כאשר נמצאת עם בעלה (ח"מ).
תבעה כתובה: ב"ש – כמו במזונות כך גם לענין דיור, אם תבעה או מכרה כתובתה הפסידה הכל, וכן משמע בשו"ת הרא"ש. והעיר המחצית השקל שלכאורה בשו"ת הרשב"א המובא בב"י[2] לא משמע כך, והבית מאיר דן בכך.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.