פרד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=בעל חי|אחר=מושג בצמחים|עע=[[פרד (צומח)]]}} | |||
'''פרד''' הוא בהמה הנוצרת מהכלאה של [[סוס]] וחמורה או סוסה וחמור. הפרד הוא בהמה שאינה מולידה. | |||
==בהלכות כלאיים== | |||
אף על פי שהפרד דומה במראהו לחמור ולסוס אסור בהם משום כלאי בהמה <ref>משנה כלאים פרק א וכן פוסק הרמב"ם הלכות כלאים פרק ט</ref> | |||
==הפרד כבהמת רכיבה== | |||
הפרד שימש כבהמת רכיבה כך לדוגמא אנו מוצאים שאבשלום רכב על פרד <ref>{{מקור|שמואל ב יח,ט}}</ref> ושלמה רכב על פרדה <ref>{{מקור|מלכים א א,לח}}</ref>. לפי המובא בירושלמי <ref>ירושלי כלאים פ"ח ה"ב</ref> הפרד אסור ברכיבה. שם מובא שלדעת איסי בן עקביה אסור (לומד ק"ו מבגדים ומה אם בבגדים שמותר ללבוש זה על זה אסור בתערובתן. בהמה שאסור להנהיג בה בזו עם זו לא כל שכן ק"ו שאסור לרכוב עליה) ופרדות שהוזכר לגביהם רכיבה במקרא הוזכרו או במלכות או פרדת שלמה שהייתה בריה בפני עצמה ולא הכלאה (לשון הירושלמי: "בריה מששת ימי בראשית היתה") ולכן אין בה האיסור הנלמד מק"ו. מאידך מצינו בירושלמי שאין איסור למשוך את הפרד ולהנהיגו <ref>ירושלמי שבת פ"ה ה"א</ref> | |||
==איזכורים במקרא== | |||
הפרד הוזכר במקרא מספר פעמים, ביניהם: | |||
[[קטגוריה: | *אבשלום רכב על פרד (שמואל ב יח,ט) | ||
*שלמה רכב על פרדה (מלכים א א,לח) | |||
*אחאב גידל פרדים (מלכים א יח,ה) | |||
*בנבואת זכריה מנבא על מגפת חיות ביניהם הפרד (זכריה יד,טו) | |||
*דוד המלך מלמדנו "אל תהיו כסוס כ'''פרד''' אין הבין (תהלים לב,ט) | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:בהמות]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:16, 14 באוגוסט 2012
|
|
- ערך זה עוסק בבעל חי. אם התכוונתם למושג בצמחים, עיינו בערך פרד (צומח).
פרד הוא בהמה הנוצרת מהכלאה של סוס וחמורה או סוסה וחמור. הפרד הוא בהמה שאינה מולידה.
בהלכות כלאיים[עריכה]
אף על פי שהפרד דומה במראהו לחמור ולסוס אסור בהם משום כלאי בהמה [1]
הפרד כבהמת רכיבה[עריכה]
הפרד שימש כבהמת רכיבה כך לדוגמא אנו מוצאים שאבשלום רכב על פרד [2] ושלמה רכב על פרדה [3]. לפי המובא בירושלמי [4] הפרד אסור ברכיבה. שם מובא שלדעת איסי בן עקביה אסור (לומד ק"ו מבגדים ומה אם בבגדים שמותר ללבוש זה על זה אסור בתערובתן. בהמה שאסור להנהיג בה בזו עם זו לא כל שכן ק"ו שאסור לרכוב עליה) ופרדות שהוזכר לגביהם רכיבה במקרא הוזכרו או במלכות או פרדת שלמה שהייתה בריה בפני עצמה ולא הכלאה (לשון הירושלמי: "בריה מששת ימי בראשית היתה") ולכן אין בה האיסור הנלמד מק"ו. מאידך מצינו בירושלמי שאין איסור למשוך את הפרד ולהנהיגו [5]
איזכורים במקרא[עריכה]
הפרד הוזכר במקרא מספר פעמים, ביניהם:
- אבשלום רכב על פרד (שמואל ב יח,ט)
- שלמה רכב על פרדה (מלכים א א,לח)
- אחאב גידל פרדים (מלכים א יח,ה)
- בנבואת זכריה מנבא על מגפת חיות ביניהם הפרד (זכריה יד,טו)
- דוד המלך מלמדנו "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין (תהלים לב,ט)
הערות שוליים
- ↑ משנה כלאים פרק א וכן פוסק הרמב"ם הלכות כלאים פרק ט
- ↑ שמואל ב יח,ט
- ↑ מלכים א א,לח
- ↑ ירושלי כלאים פ"ח ה"ב
- ↑ ירושלמי שבת פ"ה ה"א