פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד כז: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד כז

סעיף כז[עריכה]

ארוסה שנתעברה והיא בבית אביה, אם היא אומרת שמהארוס נתעברה, אם הוא מודה או שאינו בפנינו, הולד כשר^א (כתובות יג,ב). והוי בנו ליורשו. ואפי' אם הארוס אומר שאינו זוכר רק שאינו מכחישה (שם בהר"ן). ואם אינו מודה, אלא מכחישה שאינו ממנו, הולד ממזר ודאי^ב (רמב"ם,רא"ש,ר"ן). ואם אינה בפנינו לשאול אותה, או שאומרת: איני יודעת ממי הוא, הוי ספק ממזר^ג (משנה קידושין סט,א). והאשה אינה בחזקת זונה, אלא נאמנת לומר: לארוס נבעלתי, אפי' הוא מכחישה (רמב"ם). והני מילי לעלמא, שאם נשאת לכהן לא תצא^ד והולד ממנו כשר, אבל לארוס גופיה, אסורה, דהא שויה אנפשיה חתיכא דאיסורא (מ"מ).

א. היא אומרת מהארוס והוא מודה או אינו בפנינו:

כתובות יג,ב: ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרב יוסף. היא אמרה מיניה והוא אמר אין מינאי. אמר רב יוסף למאי ניחוש לה? חדא דהא קא מודה, ועוד הא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל. אמר ליה אביי, ובהא כי לא מודה מכשר רבן גמליאל, והאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא הלכה כר"ג ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרין אצלה והכא רוב פסולין אצלה? וליטעמיך תקשי לך היא גופא הלכה ואת לא תעביד עובדא, אלא מאי אית לך למימר – הא לכתחלה הא דיעבד, והא נמי כדיעבד דמי. הולד כשר בין אם הבעל מודה בין אם אינו מודה. ואפילו כשיש רוב פסולים, כי הפסול כאן מוגדר כדיעבד.

רמב"ם,רא"ש,ר"ן,שו"ע: אם הבעל מכחיש ואומר שאין הולד ממנו נאמן, שהרי האומר בני זה ממזר נאמן, ו'אינו מודה' כאן הכוונה שאינו לפנינו. ר"ן,רמ"א – או שהוא לפנינו אך אינו זוכר.

מדוע הפסול כאן מוגדר 'כדיעבד'? לגבי האשה הוי דיעבד ממש משום שמוציאה ולגבי הולד הוי לכתחילה שהרי אינו נשוי עדיין.

ר"ן א: משום שאם נפסול את הולד, ליבו של הארוס יהא נוקפו ויגרש את ארוסתו.

ר"ן ב: משום שהולד נפסל מלבוא בקהל ולא רק מכהונה.

ראב"ד: מדובר לגבי האשה, ומכיוון שאינה נשואה אלא רק ארוסה הוי רק "כדיעבד" ולא דיעבד ממש, אמנם לגבי הולד אכן הוי לכתחילה ופסול^[1].

שו"ע: פסק כר"ן שהולד כשר.

היתר האשה לכהן: ב"ח,ב"ש: במקרה שהבעל הודה יכולה להינשא לכתחילה לכהן (אחר שמת בעלה), אך כשלא היה לפנינו, הואיל ומותרת רק מטעם ר"ג ופוסקים כמותו רק בדיעבד, לכתחילה לא תינשא ואם נישאת לא תצא.

ח"מ: הואיל ולא מחשיבים את בנה כממזר ומתירים לו לבוא בקהל משום שנחשב כדיעבד, אי אפשר לחלק אלא הכל נחשב כדיעבד ורשאית לכתחילה להינשא לכהן (גם כשלא היה לפנינו). הב"ש סקמ"ז דוחה שבסוף הסעיף במקרה שהארוס מכחיש נפסק שאם נישאת לכהן לא תצא למרות שבנה מהראשון נחשב ממזר, וא"כ מוכח שאפשר לחלק בין דין הולד לדין אימו, ודוקא בין דיני הולד עצמו לא מחלקים, כמבואר בסעיפנו לגבי זכייתו בירושה.

ליורשו: ר"ן,רמ"א: נחשב בנו אף לענין ירושה. הח"מ מנמק שאע"פ שהוא ספק והיה לומר המע"ה, תיקנו שיירש כדי שלא יהא עליו לעז ממזר. והב"ש מנמק שאי אפשר לחלק בולד עצמו ולומר שהוא בנו לענין כשרות ואינו בנו לענין ירושה.

ב. אם מכחישה והאם אינה בפנינו – עיין בסיכום לסעיף כט.

ג. כשהאם אינה יודעת:

משנה קידושין סט,א: אלו הם שתוקי כל שהוא מכיר את אמו ואינו מכיר את אביו... אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי.

גמ' עד,א: מאי בדוקי? שבודקין את אימו ואם אמרה לכשר נבעלתי נאמנת^[2]. אמר רבא הלכה כאבא שאול.

אם אינה יודעת הולד ספק ממזר.

ד. לא תצא: ב"ש – אך לכתחילה לא תינשא, שהרי הולד מהראשון ממזר^[3].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]