הרב אברהם אבן מוסא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (Wikiboss העביר את הדף אברהם אבן מוסא לשם הרב אברהם אבן מוסא) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== קורות חיים == | == קורות חיים == | ||
הרב אברהם בן שלמה למשפחת אבן מוסה, נולד ככל הנראה בעיר [[תטואן]] שב[[מרוקו]]. בתטואן הוא למד אצל הרב [[יעקב מראג'י]].{{הערה|על הרב מראג'י ויצירותיו ועל קשריו עם תלמידו ראו מבוא לספר '''מנחת סוטה''' עמודים 20 - 23.}} נדד לעיר [[סלא|סאלי]] שבמרוקו ונהיה שם מחכמי המקום.{{הערה|ראו: '''משפט וצדקה ביעקב''' א ט; '''מלכי רבנן''' דף י עמודה ג ודף יח עמודה ב (ירושלים תרצ"א); מבוא ל'''מנחת סוטה''' עמ' 23 - 24.}} בסוף ימיו נסע לעיר [[תוניס]] ושימש שם [[אב בית דין|אב בית הדין]] ו[[ראש ישיבה]].{{הערה|ראו: מבוא ל'''מנחת סוטה''' עמ' 24 - 26, 30 }} נפטר ביום [[כ"א באדר]] שנת [[ה'תצ"ג]] - [[8 באוגוסט]] [[1733]]{{הערה|כך לפי החקוק על מצבתו. ראו מבוא ל'''מנחת סוטה''' עמ' 30}} | הרב אברהם בן שלמה למשפחת אבן מוסה [[מוסא - מרוקאי]], נולד ככל הנראה בעיר [[תטואן]] שב[[מרוקו]]. בתטואן הוא למד אצל הרב [[יעקב מראג'י]].{{הערה|על הרב מראג'י ויצירותיו ועל קשריו עם תלמידו ראו מבוא לספר '''מנחת סוטה''' עמודים 20 - 23.}} נדד לעיר [[סלא|סאלי]] שבמרוקו ונהיה שם מחכמי המקום.{{הערה|ראו: '''משפט וצדקה ביעקב''' א ט; '''מלכי רבנן''' דף י עמודה ג ודף יח עמודה ב (ירושלים תרצ"א); מבוא ל'''מנחת סוטה''' עמ' 23 - 24.}} בסוף ימיו נסע לעיר [[תוניס]] ושימש שם [[אב בית דין|אב בית הדין]] ו[[ראש ישיבה]].{{הערה|ראו: מבוא ל'''מנחת סוטה''' עמ' 24 - 26, 30 }} נפטר ביום [[כ"א באדר]] שנת [[ה'תצ"ג]] - [[8 באוגוסט]] [[1733]]{{הערה|כך לפי החקוק על מצבתו. ראו מבוא ל'''מנחת סוטה''' עמ' 30}} | ||
לדברי ה[[חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]], הרב אבן מוסה היה [[בר פלוגתא]] של הרב [[אברהם אזולאי (מרקש)|אברהם אזולאי ממרקש]] מגדולי ה[[מקובל]]ים במרוקו על פירושים והגהות בתורתו של [[האר"י]].{{הערה|'''[[שם הגדולים]]''' בערך הרב אברהם אבן מוסא גדולים א פ ירושלים תשנ"ב. מחלוקותיו של הרב אבן מוסה עם הרב אברהם אברהם אזולאי תועדו בספרים "מקום בינה" ו"שערי בינה", סלוניקי תקע"ג.}} | לדברי ה[[חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]], הרב אבן מוסה היה [[בר פלוגתא]] של הרב [[אברהם אזולאי (מרקש)|אברהם אזולאי (הראשון) ממרקש]] מגדולי ה[[מקובל]]ים במרוקו על פירושים והגהות בתורתו של [[האר"י]].{{הערה|'''[[שם הגדולים]]''' בערך הרב אברהם אבן מוסא גדולים א פ ירושלים תשנ"ב. מחלוקותיו של הרב אבן מוסה עם הרב אברהם אברהם אזולאי תועדו בספרים "מקום בינה" ו"שערי בינה", סלוניקי תקע"ג.}} | ||
הרב אבן מוסה חיבר את השיר המפורסם "נרדי נתן ריחו" המתאר את [[מעמד הר סיני|מתן תורה]] ומושר בקרב רבים מן העדה המרוקאית. | הרב אבן מוסה חיבר את השיר המפורסם "נרדי נתן ריחו" המתאר את [[מעמד הר סיני|מתן תורה]] ומושר בקרב רבים מן העדה המרוקאית. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
* ליקוטים על מסכת מגילה - נדפסו ב"מקבציאל" ל תשס"ה עמ' סט - עג, מכון אהבת שלום - יד שמואל פרנקו | * ליקוטים על מסכת מגילה - נדפסו ב"מקבציאל" ל תשס"ה עמ' סט - עג, מכון אהבת שלום - יד שמואל פרנקו | ||
* הגהות לספרי הרב [[חיים ויטאל]] - נדפסו בספרים: "מקום בינה ו"שערי בינה", סלוניקי תקע"ג | * הגהות לספרי הרב [[חיים ויטאל]] - נדפסו בספרים: "מקום בינה ו"שערי בינה", סלוניקי תקע"ג | ||
* שיטה כתב יד - חידושים על מסכת יומא - נדפס מכתב יד ע"י מכון מגן אבות: ירושלים תשע"ט. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
גרסה אחרונה מ־00:00, 26 באפריל 2020
|
|
הרב אברהם אבן מוסה (1660 (משוער) - 8 באוגוסט 1733[1]) היה רב, פייטן, פוסק ומקובל מרוקאי מן המאה ה-18.
קורות חיים[עריכה]
הרב אברהם בן שלמה למשפחת אבן מוסה מוסא - מרוקאי, נולד ככל הנראה בעיר תטואן שבמרוקו. בתטואן הוא למד אצל הרב יעקב מראג'י.[2] נדד לעיר סאלי שבמרוקו ונהיה שם מחכמי המקום.[3] בסוף ימיו נסע לעיר תוניס ושימש שם אב בית הדין וראש ישיבה.[4] נפטר ביום כ"א באדר שנת ה'תצ"ג - 8 באוגוסט 1733[5]
לדברי החיד"א, הרב אבן מוסה היה בר פלוגתא של הרב אברהם אזולאי (הראשון) ממרקש מגדולי המקובלים במרוקו על פירושים והגהות בתורתו של האר"י.[6]
הרב אבן מוסה חיבר את השיר המפורסם "נרדי נתן ריחו" המתאר את מתן תורה ומושר בקרב רבים מן העדה המרוקאית.
תלמידיו[עריכה]
- הרב מרדכי קאראבלייו, מתוניס - מחבר הספר "מירא דכייא" - חידושים על התלמוד (ליוורנו תקנ"ב) וספרים נוספים
- הרב יעקב לומברוזו, מתוניס
- הרב אברהם גיגי - כתב פירושים ששמע מהרב אבן מוסה והוסיף להם את הערותיו[7]
חיבוריו[עריכה]
הרב אבן מוסה הותיר אחריו מגוון עצום של חיבורים שרובם מצויים בכתב יד וחלקם אבד.[8]
ולהלן חיבוריו שנדפסו:
- מנחת סוטה - חידושים על מסכת סוטה הוצאת מכון אהבת שלום - יד שמואל פרנקו: ירושלים תשס"ח
- חידושים על מסכת נזיר - חלקם נדפס על ידי הרב יעקב פייתוסי בספרו ברית יעקב, ליוורנו תק"ס
- ליקוטים על מסכת מגילה - נדפסו ב"מקבציאל" ל תשס"ה עמ' סט - עג, מכון אהבת שלום - יד שמואל פרנקו
- הגהות לספרי הרב חיים ויטאל - נדפסו בספרים: "מקום בינה ו"שערי בינה", סלוניקי תקע"ג
- שיטה כתב יד - חידושים על מסכת יומא - נדפס מכתב יד ע"י מכון מגן אבות: ירושלים תשע"ט.
לקריאה נוספת[עריכה]
- מאיר בניהו, מיכאל ה, "רבי אברהם אבן מוסה ובנו רבי משה", תשל"ח
- הרב אברהם הלל, מנחת סוטה, מכון אהבת שלום, ירושלים תשס"ח
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מלכי רבנן ערך הרב אברהם אבן מוסה באתר HebrewBooks
- שירו של הרב אברהם אבן מוסא נרדי נתן ריחו באתר מדרשת
- ספר ברית יעקב באתר HebrewBooks
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ תבנית:קישור כללי
- ↑ על הרב מראג'י ויצירותיו ועל קשריו עם תלמידו ראו מבוא לספר מנחת סוטה עמודים 20 - 23.
- ↑ ראו: משפט וצדקה ביעקב א ט; מלכי רבנן דף י עמודה ג ודף יח עמודה ב (ירושלים תרצ"א); מבוא למנחת סוטה עמ' 23 - 24.
- ↑ ראו: מבוא למנחת סוטה עמ' 24 - 26, 30
- ↑ כך לפי החקוק על מצבתו. ראו מבוא למנחת סוטה עמ' 30
- ↑ שם הגדולים בערך הרב אברהם אבן מוסא גדולים א פ ירושלים תשנ"ב. מחלוקותיו של הרב אבן מוסה עם הרב אברהם אברהם אזולאי תועדו בספרים "מקום בינה" ו"שערי בינה", סלוניקי תקע"ג.
- ↑ ראו: מבוא למנחת סוטה עמ' 26 - 27
- ↑ סקירה מפורטת לכתביו של הרב בן מוסה מצויה במבוא לספר מנחת סוטה עמ' 31 - 35.