ישיבת בית אברהם (סלונים): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מן ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''ישיבת בית אברהם''' היא [[ישיבה]] השייכת ל[[חסידות סלונים]], ומרכזה בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]] | מן ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''ישיבת בית אברהם''' היא [[ישיבה]] השייכת ל[[חסידות סלונים]], ומרכזה בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]] בראשות הרב [[משה ברזובסקי]]. | ||
==[[ישיבת בית אברהם (בוגרי חברון)]]== | ==[[ישיבת בית אברהם (בוגרי חברון)]]== | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
כל התפילות היו במתון רב ובכובד ראש. משקל מיוחד ניתן כמובן ללימוד המוסר, שיחות קבועות היו נשמעות, ובחודש אלול היה זמן קבוע לפני מעריב של מוצאי שבת המיוחד ללימוד מוסר כתבניתו בנגון התעוררות ובשפתים דולקות. הגה"צ ר' בנימין זילבר זצ"ל היה בא במיוחד לקביעות זו. לפני קריאת התורה היה שיעור קבוע ללימוד הלכה בעיון ברמב"ם, אותו היו מרצים מחשובי המתפללים. | כל התפילות היו במתון רב ובכובד ראש. משקל מיוחד ניתן כמובן ללימוד המוסר, שיחות קבועות היו נשמעות, ובחודש אלול היה זמן קבוע לפני מעריב של מוצאי שבת המיוחד ללימוד מוסר כתבניתו בנגון התעוררות ובשפתים דולקות. הגה"צ ר' בנימין זילבר זצ"ל היה בא במיוחד לקביעות זו. לפני קריאת התורה היה שיעור קבוע ללימוד הלכה בעיון ברמב"ם, אותו היו מרצים מחשובי המתפללים. | ||
מייסד המקום היה | מייסד המקום היה ר' אברהם פינחס גרודזנסקי, בן אחיו ותלמידו המובהק של ר' אברהם גרודזינסקי הי"ד מסלבודקה ד[[ליטא]], מנהל רוחני בישיבת בית הלל בב"ב, שקראו על שמו. | ||
ובין מתפלליו במשך השנים נמנו. | ובין מתפלליו במשך השנים נמנו. | ||
הגאון ר' יצחק קוליץ | הגאון ר' יצחק קוליץ, אב"ד ת"א, ולימים רבה של ירושלים, | ||
הגאון ר' | הגאון ר' ישעיהו גאלדשמידט, אב"ד ת"א, | ||
הגאון ר' אריה פריז | הגאון ר' אריה פריז, אב"ד ת"א, | ||
הגאון ר' מנדל שיינין, מנהל רוחני דנחלת דוד בפ"ת, | |||
הגאון ר' יצחק מאיר שפירא, מגדולי בעלי המוסר שכיהן גם כן אחריו בנחלת דוד {{הערה| אביו של הגאון ר' משה שפירא מ[[ירושלים]] [[בית וגן]]}}, | |||
הגאון ר' יחזקאל טויב, | |||
הגאון ר' יעקב אריאלי | הגאון ר' יעקב אריאלי, מחבר באר יעקב, | ||
הגאון ר' משה פינס | הגאון ר' משה פינס. | ||
==[[אגודת ישיבת בית אברהם (על שם החזון איש)]]== | ==[[אגודת ישיבת בית אברהם (על שם החזון איש)]]== | ||
הינו כולל וישיבה להחזקת תורה הקיים ב[[בני ברק]] לזכרו של ה[[חזון אי"ש]]. | הינו כולל וישיבה להחזקת תורה הקיים ב[[בני ברק]] לזכרו של ה[[חזון אי"ש]]. | ||
==[[בית הכנסת בית אברהם (פתח תקוה)]]== | ==[[בית הכנסת ובית המדרש בית אברהם (פתח תקוה)]]== | ||
ב[[פתח תקוה]] קיים בית הכנסת בית אברהם ברחוב נחלת צבי 20. | ב[[פתח תקוה]] קיים בית הכנסת בית אברהם ברחוב נחלת צבי 20. | ||
==[[ | ==[[ישיבת בית אברהם (נחלאות)]]== | ||
מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]; | |||
בירושלים נמצא בשכונת משכנות ישראל בצומת הרחובות בירב ומשכנות כאשר הכניסה אליו מרחוב בירב. שכונת משכנות ישראל הוקמה בשנת 1875 ואז גם התחילו לבנות את בית הכנסת ששמו היה אמור להיות "משכני עליון" בשנת 1877 פסקה הבניה בגלל בעיות כלכליות אבל תורם בשם אברהם זוסמן מלונדון הציל את המצב בתרומתו, ושם בית הכנסת הוחלף ל"בית אברהם". על שם הנדיב. קומה שניה ובית כנסת נוסף במקום נבנו בשנת 1895 בעקבות סכסוך בין אנשי המניין הראשון (ותיקין) ובין אנשי המניין השני שכן אנשי המניין הראשון גלשו בתפילתם אל מעבר לזמן תחילתו של המניין השני. הפתרון של הרב הירש סופר היה לבנות בית כנסת נוסף בקומה שניה ששם יתפללו ותיקין. בבית הכנסת התפללו בנוסח אשכנז. מתחת לבית הכנסת היה בור מים ומקוה. כיום משך השבוע פועלת במקום ישיבה שאנשיה מתפללים שם בהתאם לסדר היום. | |||
==[[בית הכנסת בית אברהם (מלון דן ירושלים)]]== | ==[[בית הכנסת ובית המדרש בית אברהם (מלון דן ירושלים)]]== | ||
קיים בירושלים בשכונה הגבעה הצרפתית בבית המלון. הבית הכנסת הוקם לזכרה של הרבנית מרגלית יוסף אשת [[הראשון לציון]] הרב [[עובדיה יוסף]]. | קיים בירושלים בשכונה הגבעה הצרפתית בבית המלון. הבית הכנסת הוקם לזכרה של הרבנית מרגלית יוסף אשת [[הראשון לציון]] הרב [[עובדיה יוסף]]. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־10:15, 30 במרץ 2021
|
|
מן הויקיפדיה העברית; ישיבת בית אברהם היא ישיבה השייכת לחסידות סלונים, ומרכזה בשכונת מאה שערים בירושלים בראשות הרב משה ברזובסקי.
ישיבת בית אברהם (בוגרי חברון)[עריכה]
בית המדרש 'בית אברהם' בני ברק. 'בית גדול' כדרשת חז"ל: שמגדלים בו תורה ותפילה. אוירת הוד קדומים של 'סלבודקה' מילאה את חללו, ובהרגשות של התרוממות ו'גדלות' היו נדבקים הבאים בינות לשטחו הקטן.
כל התפילות היו במתון רב ובכובד ראש. משקל מיוחד ניתן כמובן ללימוד המוסר, שיחות קבועות היו נשמעות, ובחודש אלול היה זמן קבוע לפני מעריב של מוצאי שבת המיוחד ללימוד מוסר כתבניתו בנגון התעוררות ובשפתים דולקות. הגה"צ ר' בנימין זילבר זצ"ל היה בא במיוחד לקביעות זו. לפני קריאת התורה היה שיעור קבוע ללימוד הלכה בעיון ברמב"ם, אותו היו מרצים מחשובי המתפללים.
מייסד המקום היה ר' אברהם פינחס גרודזנסקי, בן אחיו ותלמידו המובהק של ר' אברהם גרודזינסקי הי"ד מסלבודקה דליטא, מנהל רוחני בישיבת בית הלל בב"ב, שקראו על שמו.
ובין מתפלליו במשך השנים נמנו. הגאון ר' יצחק קוליץ, אב"ד ת"א, ולימים רבה של ירושלים, הגאון ר' ישעיהו גאלדשמידט, אב"ד ת"א, הגאון ר' אריה פריז, אב"ד ת"א, הגאון ר' מנדל שיינין, מנהל רוחני דנחלת דוד בפ"ת, הגאון ר' יצחק מאיר שפירא, מגדולי בעלי המוסר שכיהן גם כן אחריו בנחלת דוד [1], הגאון ר' יחזקאל טויב, הגאון ר' יעקב אריאלי, מחבר באר יעקב, הגאון ר' משה פינס.
אגודת ישיבת בית אברהם (על שם החזון איש)[עריכה]
הינו כולל וישיבה להחזקת תורה הקיים בבני ברק לזכרו של החזון אי"ש.
בית הכנסת ובית המדרש בית אברהם (פתח תקוה)[עריכה]
בפתח תקוה קיים בית הכנסת בית אברהם ברחוב נחלת צבי 20.
ישיבת בית אברהם (נחלאות)[עריכה]
מתוך הויקיפדיה העברית; בירושלים נמצא בשכונת משכנות ישראל בצומת הרחובות בירב ומשכנות כאשר הכניסה אליו מרחוב בירב. שכונת משכנות ישראל הוקמה בשנת 1875 ואז גם התחילו לבנות את בית הכנסת ששמו היה אמור להיות "משכני עליון" בשנת 1877 פסקה הבניה בגלל בעיות כלכליות אבל תורם בשם אברהם זוסמן מלונדון הציל את המצב בתרומתו, ושם בית הכנסת הוחלף ל"בית אברהם". על שם הנדיב. קומה שניה ובית כנסת נוסף במקום נבנו בשנת 1895 בעקבות סכסוך בין אנשי המניין הראשון (ותיקין) ובין אנשי המניין השני שכן אנשי המניין הראשון גלשו בתפילתם אל מעבר לזמן תחילתו של המניין השני. הפתרון של הרב הירש סופר היה לבנות בית כנסת נוסף בקומה שניה ששם יתפללו ותיקין. בבית הכנסת התפללו בנוסח אשכנז. מתחת לבית הכנסת היה בור מים ומקוה. כיום משך השבוע פועלת במקום ישיבה שאנשיה מתפללים שם בהתאם לסדר היום.
בית הכנסת ובית המדרש בית אברהם (מלון דן ירושלים)[עריכה]
קיים בירושלים בשכונה הגבעה הצרפתית בבית המלון. הבית הכנסת הוקם לזכרה של הרבנית מרגלית יוסף אשת הראשון לציון הרב עובדיה יוסף.