אנציקלופדיה תלמודית:תפלה קצרה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אנציקלופדיה_תלמודית}} | {{אנציקלופדיה_תלמודית}} | ||
'''הגדרת הערך - ''' | '''הגדרת הערך - '''תפילה להולך במקום סכנה. | ||
== | == '''מהותה ודינה''' == | ||
תפילה קצרה היא תפילה שתיקנו עבור ההולך במקום סכנה, שאין דעתו מיושבת עליו כלל להתפלל תפילה כדרכה – ואפילו לא תפילת הביננו*<ref>לבוש סי' קי ס"ג. וע"ע הביננו, אימתי מתפלל הביננו.</ref> - ולא הצריכוהו להתפלל תפלת שמונה-עשרה כדרכה, כיון שמתירא להתעכב בתפלה<ref>עי' מאירי ברכות כט ב.</ref>, ואין דעתו מיושבת עליו להתפלל<ref>שטמ"ק שם ל א.</ref>, וכמו שאמרו, לעולם ימוד אדם אם יכול לכוין בתפילה – לפחות בברכה ראשונה<ref>סמ"ג דלהלן. וע"ע תפילה.</ref> - ואם אינו יכול לא יתפלל<ref>ברכות ל ב, ועי' רמב"ם תפילה פ"ד הט"ו, וע"ע תפילה, ושם אם נוהג בימינו. סמ"ג עשין יט.</ref>. ותיקנו חכמים תפלה זו כדי שלא ילך בלא תפילה<ref>עי' רא"ה ושטמ"ק ברכות ל א. ועי' ערוה"ש סי' קי ס"ח, שחששו שלא יגיע למקום שיכול להתפלל בו עד שיעבור זמן התפילה (ועי' ציון 19 ואילך).</ref>, אבל אם כבר התפלל, אינו מתפלל תפלה קצרה<ref>עי' רא"ה ושטמ"ק שם; עי' תוס' רא"ש שם כט ב; עי' נמוק"י שם. וכ"מ ברמב"ם תפילה פ"ד הי"ט: והגיע זמן תפלה.</ref>. ויש מן הראשונים שסוברים שתקנו תפלה זו לכל הולך במקום סכנה, אפילו התפלל כבר<ref>עי' או"ז סי' מח: מהלך במקום חיה ולסטים וכו' ואע"פ שלא התפלל, וכ"כ מהר"ח או"ז סי' מז, ועי' ביה"ל סי' קי ד"ה ההולך.</ref>. | תפילה קצרה היא תפילה שתיקנו עבור ההולך במקום סכנה, שאין דעתו מיושבת עליו כלל להתפלל תפילה כדרכה – ואפילו לא תפילת הביננו*<ref>לבוש סי' קי ס"ג. וע"ע הביננו, אימתי מתפלל הביננו.</ref> - ולא הצריכוהו להתפלל תפלת שמונה-עשרה כדרכה, כיון שמתירא להתעכב בתפלה<ref>עי' מאירי ברכות כט ב.</ref>, ואין דעתו מיושבת עליו להתפלל<ref>שטמ"ק שם ל א.</ref>, וכמו שאמרו, לעולם ימוד אדם אם יכול לכוין בתפילה – לפחות בברכה ראשונה<ref>סמ"ג דלהלן. וע"ע תפילה.</ref> - ואם אינו יכול לא יתפלל<ref>ברכות ל ב, ועי' רמב"ם תפילה פ"ד הט"ו, וע"ע תפילה, ושם אם נוהג בימינו. סמ"ג עשין יט.</ref>. ותיקנו חכמים תפלה זו כדי שלא ילך בלא תפילה<ref>עי' רא"ה ושטמ"ק ברכות ל א. ועי' ערוה"ש סי' קי ס"ח, שחששו שלא יגיע למקום שיכול להתפלל בו עד שיעבור זמן התפילה (ועי' ציון 19 ואילך).</ref>, אבל אם כבר התפלל, אינו מתפלל תפלה קצרה<ref>עי' רא"ה ושטמ"ק שם; עי' תוס' רא"ש שם כט ב; עי' נמוק"י שם. וכ"מ ברמב"ם תפילה פ"ד הי"ט: והגיע זמן תפלה.</ref>. ויש מן הראשונים שסוברים שתקנו תפלה זו לכל הולך במקום סכנה, אפילו התפלל כבר<ref>עי' או"ז סי' מח: מהלך במקום חיה ולסטים וכו' ואע"פ שלא התפלל, וכ"כ מהר"ח או"ז סי' מז, ועי' ביה"ל סי' קי ד"ה ההולך.</ref>. | ||
שורה 28: | שורה 28: | ||
ההולך במקום סכנה, שצריך להתפלל תפלה קצרה, אם מתפלל גם תפלת-הדרך*, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שמתפלל תפלת הדרך<ref>רא"ה ברכות כט ב. וכ"ה פשטות הסוגיא ברכות שם. וכ"מ קצת בראבי"ה סי' פו, שכ' שההולך במקום גדודי חיה יכול להוסיף בקשה בתפלת הדרך, ומ' שהיא מלבד תפלה קצרה. ועי' דברי דוד ברכות שם, שלד' הרמב"ם תפלת הדרך היא תפלה קצרה, ואינה אלא נוסחה שונה (ועי' ציון 34, וע"ע תפלת הדרך), ופשוט שלד' זו לא שייך כל הנידון.</ref>, ששתי תפילות אלו שונות במהותן, שתפלה קצרה היא במקום תפלת שמונה עשרה, ותפלת הדרך היא תפלה שלא ינזק בדרכו<ref>עי' רא"ה שם. וכ"מ פשטות הסוגיא. וע"ע תפלת הדרך.</ref>, ולכן, הוא הדין אם אמר תפלת הדרך, צריך להתפלל גם תפלה קצרה, מחמת חיוב תפלה שעליו<ref>עי' הערות רי"ש אלישיב ברכות שם.</ref>. ויש סוברים שאינו אומר תפלת הדרך<ref>ביה"ל סי' קי ד"ה ההולך, עפ"י או"ז סי' מז; עי' אהא"ז תפילה פ"ד הי"ט בד' רמב"ם שם.</ref>, שלדעתם תפלה קצרה היא גם תפילה להצלחת דרכו<ref>עי' או"ז שם, שתפלה קצרה היא תפלת הדרך במקום סכנה (ועי' ציון 8).</ref>, או שלדעתם התנאים שתקנו תפלה קצרה, חולקים על התנאים שתקנו את תפלת הדרך<ref>עי' אהא"ז שם, בד' רמב"ם שהשמיט דין תפלת הדרך מהל' תפלה (ע"ע תפלת הדרך). אמנם יל"ע, שהרמב"ם הזכיר תפלת הדרך בהל' ברכות פ"י הכ"ה, ונ' שסובר שתפלת הדרך ותפלה קצרה הן שני ענינים, ועי' פר"ח שם בד' רמב"ם, וצ"ב אם לפי"ד תפלה קצרה פוטרת תפלת הדרך, ולהיפך.</ref>, ולדעה זו, הוא הדין אם כבר אמר תפלת הדרך אינו מתפלל תפלה קצרה<ref>עי' ביה"ל שם; עי' אהא"ז שם. ועי' ביה"ל שם שהוסיף, כיון שבתפלת הדרך אמר לשון בקשה על הדרך "והצילנו מכל אויב וכו'" (ע"ע תפלת הדרך), ונכלל בזה תפלה קצרה, וצ"ל בכוונתו, שסובר שתפלה קצרה היא גם תפלה על הצלתו מהסכנה, שאל"כ, מה מועיל שהזכיר בתפלת הדרך "והצילנו וכו'", ועי' הערות רי"ש אלישיב שם, שתמה, שאע"פ שמצד תפלה על הצלתו מהסכנה די בתפלת הדרך, מ"מ, עדיין מצד חיוב תפלה שעליו מדוע מועילה לו תפלת הדרך (אמנם, אפשר שדברי הביה"ל שם אמורים דוקא לאחר שכבר התפלל שמונה-עשרה, כפי שכ' שם קודם לדין זה, אבל אם לא התפלל, צריך להתפלל תפלה קצרה ולא תפלת הדרך).</ref>. | ההולך במקום סכנה, שצריך להתפלל תפלה קצרה, אם מתפלל גם תפלת-הדרך*, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שמתפלל תפלת הדרך<ref>רא"ה ברכות כט ב. וכ"ה פשטות הסוגיא ברכות שם. וכ"מ קצת בראבי"ה סי' פו, שכ' שההולך במקום גדודי חיה יכול להוסיף בקשה בתפלת הדרך, ומ' שהיא מלבד תפלה קצרה. ועי' דברי דוד ברכות שם, שלד' הרמב"ם תפלת הדרך היא תפלה קצרה, ואינה אלא נוסחה שונה (ועי' ציון 34, וע"ע תפלת הדרך), ופשוט שלד' זו לא שייך כל הנידון.</ref>, ששתי תפילות אלו שונות במהותן, שתפלה קצרה היא במקום תפלת שמונה עשרה, ותפלת הדרך היא תפלה שלא ינזק בדרכו<ref>עי' רא"ה שם. וכ"מ פשטות הסוגיא. וע"ע תפלת הדרך.</ref>, ולכן, הוא הדין אם אמר תפלת הדרך, צריך להתפלל גם תפלה קצרה, מחמת חיוב תפלה שעליו<ref>עי' הערות רי"ש אלישיב ברכות שם.</ref>. ויש סוברים שאינו אומר תפלת הדרך<ref>ביה"ל סי' קי ד"ה ההולך, עפ"י או"ז סי' מז; עי' אהא"ז תפילה פ"ד הי"ט בד' רמב"ם שם.</ref>, שלדעתם תפלה קצרה היא גם תפילה להצלחת דרכו<ref>עי' או"ז שם, שתפלה קצרה היא תפלת הדרך במקום סכנה (ועי' ציון 8).</ref>, או שלדעתם התנאים שתקנו תפלה קצרה, חולקים על התנאים שתקנו את תפלת הדרך<ref>עי' אהא"ז שם, בד' רמב"ם שהשמיט דין תפלת הדרך מהל' תפלה (ע"ע תפלת הדרך). אמנם יל"ע, שהרמב"ם הזכיר תפלת הדרך בהל' ברכות פ"י הכ"ה, ונ' שסובר שתפלת הדרך ותפלה קצרה הן שני ענינים, ועי' פר"ח שם בד' רמב"ם, וצ"ב אם לפי"ד תפלה קצרה פוטרת תפלת הדרך, ולהיפך.</ref>, ולדעה זו, הוא הדין אם כבר אמר תפלת הדרך אינו מתפלל תפלה קצרה<ref>עי' ביה"ל שם; עי' אהא"ז שם. ועי' ביה"ל שם שהוסיף, כיון שבתפלת הדרך אמר לשון בקשה על הדרך "והצילנו מכל אויב וכו'" (ע"ע תפלת הדרך), ונכלל בזה תפלה קצרה, וצ"ל בכוונתו, שסובר שתפלה קצרה היא גם תפלה על הצלתו מהסכנה, שאל"כ, מה מועיל שהזכיר בתפלת הדרך "והצילנו וכו'", ועי' הערות רי"ש אלישיב שם, שתמה, שאע"פ שמצד תפלה על הצלתו מהסכנה די בתפלת הדרך, מ"מ, עדיין מצד חיוב תפלה שעליו מדוע מועילה לו תפלת הדרך (אמנם, אפשר שדברי הביה"ל שם אמורים דוקא לאחר שכבר התפלל שמונה-עשרה, כפי שכ' שם קודם לדין זה, אבל אם לא התפלל, צריך להתפלל תפלה קצרה ולא תפלת הדרך).</ref>. | ||
== | == '''נוסחתה''' == | ||
=== שלוש ברכות לפניה ושלוש לאחריה === | === שלוש ברכות לפניה ושלוש לאחריה === | ||
שורה 43: | שורה 43: | ||
==הערות שוליים== | =='''הערות שוליים'''== |
גרסה אחרונה מ־20:15, 2 במרץ 2020
|
הגדרת הערך - תפילה להולך במקום סכנה.
מהותה ודינה
תפילה קצרה היא תפילה שתיקנו עבור ההולך במקום סכנה, שאין דעתו מיושבת עליו כלל להתפלל תפילה כדרכה – ואפילו לא תפילת הביננו*[1] - ולא הצריכוהו להתפלל תפלת שמונה-עשרה כדרכה, כיון שמתירא להתעכב בתפלה[2], ואין דעתו מיושבת עליו להתפלל[3], וכמו שאמרו, לעולם ימוד אדם אם יכול לכוין בתפילה – לפחות בברכה ראשונה[4] - ואם אינו יכול לא יתפלל[5]. ותיקנו חכמים תפלה זו כדי שלא ילך בלא תפילה[6], אבל אם כבר התפלל, אינו מתפלל תפלה קצרה[7]. ויש מן הראשונים שסוברים שתקנו תפלה זו לכל הולך במקום סכנה, אפילו התפלל כבר[8].
בתורת תפילה
תפלה קצרה, אינה חשובה כתפילת שמונה-עשרה*, או מעין שמונה עשרה, שהרי אינו מזכיר בה כלום מתפילת שמונה עשרה[9], ולכן אינו יוצא בה ידי חובת תפילה[10]. ויש מן האחרונים שנראה מדבריהם שבדיעבד יוצא בה ידי חובת תפילה[11], וכעין זה, יש מן הראשונים שכתבו שבתפלה קצרה - לסוברים שיש מצות תפילה מן התורה בכל יום, ע"ע תפלה - מקיים מצות תפילה מן התורה[12]. בדעת הירושלמי, יש מן האחרונים שנראה מדבריהם שתפלה קצרה חשובה כתפלה[13].
מקום התפילה
מקום סכנה שאמרו[14], היינו כגון מקום גדודי חיות[15] ולסטים[16]. וכתבו ראשונים, שאין מתפללים תפלה קצרה אלא דוקא במקום סכנה[17]. ויש מן האחרונים שכתבו, שלדעת הירושלמי כל הדרכים בחזקת סכנה, וכל יוצא לדרך יש לו להתפלל תפלה קצרה[18].~
השלמתה
המתפלל תפלה קצרה, כשיגיע לביתו[19], או למקום ישוב[20], ותתיישב דעתו[21] מהפחד[22] - כשעדיין זמן תפילתה[23] - צריך לעמוד ולהתפלל תפלת שמונה עשרה[24], שהרי לא התפלל כלום מתפילת שמונה עשרה[25].
התפלל תפלה קצרה, וכשהגיע למקום ישוב לא עמד להתפלל – בשוגג, כגון ששכח או שלא ידע שמשהגיע למקום ישוב צריך להתפלל, או שהגיע למקום ישוב לאחר זמן התפילה[26] - כתבו ראשונים ואחרונים, שמתפלל בתפילה הבאה תפילת תשלומין*[27], כדין כל טועה בתפילה שלא התפלל, שמשלים את תפילתו בתפילה הבאה[28], ויש אחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שאינו צריך להשלים תפילתו, שתפלה קצרה שהתפלל כבר, בדיעבד עולה לו לתפילה[29]. עבר זמן שתי תפילות, לדעת הכל אין לתפילתו הראשונה תשלומין, ככל טועה בתפילה שאינו יכול להשלימה עוד[30].
צורת אמירתה
תפלה קצרה, מותר לאומרה גם כשהוא מהלך[31], וגם כשיושב[32], כיון שאינה חשובה ממש תפילה[33]. ויש מן הראשונים והאחרונים שכתבו, שנחלקו אמוראים בדבר, והלכה שיכול לאומרה כשהוא מהלך[34]. ומכל מקום, אם יכול לעמוד - כגון שאנשי חבורתו מתעכבת[35] - יעמוד ויתפלל[36], משום "מהיות טוב אל תקרא רע"[37].
ביחס לתפילת הדרך
ההולך במקום סכנה, שצריך להתפלל תפלה קצרה, אם מתפלל גם תפלת-הדרך*, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שמתפלל תפלת הדרך[38], ששתי תפילות אלו שונות במהותן, שתפלה קצרה היא במקום תפלת שמונה עשרה, ותפלת הדרך היא תפלה שלא ינזק בדרכו[39], ולכן, הוא הדין אם אמר תפלת הדרך, צריך להתפלל גם תפלה קצרה, מחמת חיוב תפלה שעליו[40]. ויש סוברים שאינו אומר תפלת הדרך[41], שלדעתם תפלה קצרה היא גם תפילה להצלחת דרכו[42], או שלדעתם התנאים שתקנו תפלה קצרה, חולקים על התנאים שתקנו את תפלת הדרך[43], ולדעה זו, הוא הדין אם כבר אמר תפלת הדרך אינו מתפלל תפלה קצרה[44].
נוסחתה
שלוש ברכות לפניה ושלוש לאחריה
בתפלה קצרה, אינו מזכיר לפניה ולאחריה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונות שבתפלת שמונה עשרה[45]. בדעת הירושלמי, נחלקו המפרשים: יש סוברים שאומר ברכות אלו[46], ויש סוברים שאינו אומרם[47].
על טעם שתפלה קצרה אינה פותחת ב"ברוך", ע"ע ברכות[48].
תפילה קצרה, יש שכתבו שצריך לאומרה בלשון רבים[49], שמתוך כך תפילתו נשמעת[50].
הנוסח
בנוסח תפילה קצרה, מצינו כמה דעות תנאים: א) במשנה אמרו: הושע - או: הושיעה[51] - ה' את עמך את – שארית[52] - ישראל, בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך, ברוך אתה ה' שומע תפלה[53], או: שומע תפלה ותחנונים[54]. בביאור "בכל פרשת העבור" אמרו בתלמוד שהוא או מלשון עברה וכעס, והיינו שמבקש שאפילו כשהקב"ה מתמלא כעס על ישראל, יספק להם צרכיהם[55], או מלשון עבירה, והיינו שהקב"ה יספק צרכיהם אפילו כשעוברים על דברי תורה[56]. ובירושלמי אמרו, שבכל מה שהשליח צבור עובר לפני התיבה ותובע צרכי עמך לפניך[57]. ב) בברייתא יש שאומר: עשה רצונך בשמים ממעל, ותן נחת רוח ליראיך מתחת, והטוב בעיניך עשה, ברוך אתה ה' שומע תפלה[58]. ג) ויש שאומר: שמע שועת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם, ברוך אתה ה' שומע תפלה[59]. ד) ויש שאומר: שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם, ברוך אתה ה' שומע תפלה[60]. ה) ויש אומרים: צרכי עמך - בית[61] - ישראל[62] מרובין ודעתם קצרה - אלא[63] - יהי רצון מלפניך ה' אלקינו - או: אלוקי[64], ואלוקי אבותינו[65] - שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו - או: לכל בריה ובריה צרכיה[66] - ולכל גויה וגויה די מחסורה - והטוב בעיניך עשה[67], ברוך ה' כי שמעת קול תחנוני[68] - ברוך אתה ה' שומע תפלה[69]. וכן הלכה[70].
הערות שוליים
- ↑ לבוש סי' קי ס"ג. וע"ע הביננו, אימתי מתפלל הביננו.
- ↑ עי' מאירי ברכות כט ב.
- ↑ שטמ"ק שם ל א.
- ↑ סמ"ג דלהלן. וע"ע תפילה.
- ↑ ברכות ל ב, ועי' רמב"ם תפילה פ"ד הט"ו, וע"ע תפילה, ושם אם נוהג בימינו. סמ"ג עשין יט.
- ↑ עי' רא"ה ושטמ"ק ברכות ל א. ועי' ערוה"ש סי' קי ס"ח, שחששו שלא יגיע למקום שיכול להתפלל בו עד שיעבור זמן התפילה (ועי' ציון 19 ואילך).
- ↑ עי' רא"ה ושטמ"ק שם; עי' תוס' רא"ש שם כט ב; עי' נמוק"י שם. וכ"מ ברמב"ם תפילה פ"ד הי"ט: והגיע זמן תפלה.
- ↑ עי' או"ז סי' מח: מהלך במקום חיה ולסטים וכו' ואע"פ שלא התפלל, וכ"כ מהר"ח או"ז סי' מז, ועי' ביה"ל סי' קי ד"ה ההולך.
- ↑ עי' להלן: נוסחתה. ועי' ירוש' ברכות פ"ד ה"ד שי"ג: תפלה קצרה מעין שמונה עשרה, אמנם עי' רבנו יונה ברכות כח ב (כ א בדפי הרי"ף) שכ' ע"ז: ואינו כלום שאין זה מעין שמונה עשרה, וכ"כ ברא"ה שם, וכן בהרבה דפוסי ירוש' לא גרסו כך.
- ↑ עי' רא"ה ברכות ל א; שטמ"ק שם; ערוה"ש סי' קי ס"ח; מ"ב שם ס"ק יג וטו. ועי' להלן ציון 24.
- ↑ עי' או"ש שבציון 29 (ואפשר שסובר, שאם נמצא במקום סכנה כל זמן התפילה, אין עליו חיוב לתפלה כדרכה, אלא רק לתפילה קצרה, ודוקא אם הגיע למקום ישוב בתוך זמן התפילה, חל עליו חיוב תפילה כדרכה); עי' הערות רי"ש אלישיב ברכות כט ב.
- ↑ החינוך מצוה תלג.
- ↑ עי' ציון 46, שי"ס שמזכיר בתפלה קצרה ג' ראשונות ואחרונות.
- ↑ משנה ברכות כח ב.
- ↑ ברייתא ברכות כט ב; רמב"ם תפילה פ"ד הי"ט; טוש"ע או"ח קי ג.
- ↑ ברייתא שם; תוספתא דלהלן; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
- ↑ עי' רא"ה ברכות ל א, ותוס' רא"ש שם כט ב ד"ה זו, וכ"ה פשטות כל הסוגיא בגמ' וראשונים ואחרונים.
- ↑ עי' ירוש' ברכות פ"ד ה"ד: כל הדרכים בחזקת סכנה, ועי' שדה יהושע ופנ"מ שם, שמדובר לענין תפלה קצרה, אמנם שאר ראשונים ואחרונים פי' את הירוש' שם לענין ברכת הגומל (ע"ע ברכות הודאה) או תפלת הדרך (ע"ע). ועי' פנ"מ שם, שגם דברי ר' יהושע בן לוי בירוש' שם: כל החולי בחזקת הסכנה, אמורים לענין תפלה קצרה, אמנם שא"ר ואחרונים פי' לענין ברכת הגומל (עי' רמב"ם ברכות פ"י ה"ח, וטוש"ע או"ח ריט ונו"כ שם).
- ↑ כ"ה בגמ' דלהלן שלפנינו, ורא"ה שם, וטור דלהלן.
- ↑ כ"ה ברי"ף שם (כב ב בדפיו), וברמב"ם דלהלן, ופרי"ד שם.
- ↑ עי' רמב"ם ושו"ע דלהלן: ותתקרר דעתו; עי' שו"ע הרב שם ס"ג: ותתברר דעתו.
- ↑ ערוה"ש שם ס"ח. ועי' פי' ר' אליהו מלונדריש ברכות שם: וכשינוח מעצבו ומרוגזו. ועי' בני ציון (שפירא) סי' קי ס"ק ה, שאפשר שלפי המנהג כיום שמתפללים אפי' כשאין הדעת מיושבת (ע"ע תפלה, ושו"ע סי' צח), אי"צ אלא שיצא מכלל סכנה, ומיד חייב להשלים תפלתו.
- ↑ פיהמ"ש שם (פ"ד מ"ד); שו"ע הרב סי' קי ס"ג; מ"ב שם ס"ק יד.
- ↑ ברכות ל א; רמב"ם תפילה פ"ד הי"ט; טוש"ע או"ח קי ג. וכ"ה בהגהו' אשר"י שם פ"ד סי' יח. ועי' ציון הבא, ועי' ציון 46 שי"ס שלד' הירושלמי תפלה קצרה מזכירים בה ג' ברכות ראשונות ואחרונות, ויל"ע אם לד' אינו צריך לחזור ולהתפלל, שהרי הזכיר חלק מתפלת שמונה עשרה.
- ↑ רש"י שם ד"ה וכי מטי. ועי' דרישה שם (אות ד) ומג"א שם ס"ק ח ושו"ע הרב שם, שאפילו התפלל תפילה קצרה במעומד (על תפילה בסתם שהתפללה כשהוא מהלך, שי"ס שחוזר ומתפלל, ע"ע תפלה).
- ↑ עולת תמיד סי' קי ס"ק ה; עי' שו"ע הרב שם; מ"ב שם ס"ק טו. ועי' ערוה"ש שם ס"ח.
- ↑ רא"ה ברכות ל א; שטמ"ק שם; ד"מ סי' קי ודברי חמודות ברכות פ"ד סי' יח (אות ס) בד' ב"י שם; רמ"א שם. ועי' בני ציון סי' קי ס"ק ו, שצידד כן גם בד' הרמב"ם שבציון 29.
- ↑ ע"ע תשלומין. רא"ה שם; שטמ"ק שם.
- ↑ או"ש תפילה פ"ד הי"ט, בד' רמב"ם שם ופיהמ"ש ברכות פ"ד מ"ד (וע"ש שכ"כ גם בד' רמ"א שם, וצ"ב).
- ↑ ב"י שם; מ"ב שם.
- ↑ ברכות ל א; רמב"ם תפילה פ"ד הי"ט; טוש"ע קי ג. ועי' ציון 46 שי"ס שלד' הירושלמי תפלה קצרה מזכירים בה ג' ברכות ראשונות ואחרונות, ויל"ע אם לד' אין מתפללין תפלה קצרה אלא במעומד.
- ↑ הגהו' אשר"י שם.
- ↑ עי' רא"ה שם; עי' שטמ"ק שם.
- ↑ רשב"א שם; כס"מ שם וצל"ח שם ובהגר"א שם ודברי דוד שם, בד' רמב"ם שם. אבל בשא"ר שם העמידו את מחלו' האמוראים דוקא לענין תפלת-הדרך (ע"ע), ועי' צל"ח וראש יוסף שם (וא"ר דלהלן), שהדבר תלוי אם גורסים בגמ' שם "והלכתא וכו". ועי' פר"ח שם. ועי' ראשון לציון שם. ועי' אהא"ז שם.
- ↑ רשב"א שם.
- ↑ רמב"ם שם; רשב"א שם; שו"ע שם. ועי' שו"ת פרי יצחק ח"ב ס"א.
- ↑ רשב"א וכס"מ וצל"ח שם, ולשיטתם הוא עפ"י גמ' שם. ועי' נחלת צבי שם (ס"ק ג), בד' רמב"ם שם, שהוא עפ"י הגי' שם "אפילו מהלך", ועי' א"ר שם (ס"ק ז).
- ↑ רא"ה ברכות כט ב. וכ"ה פשטות הסוגיא ברכות שם. וכ"מ קצת בראבי"ה סי' פו, שכ' שההולך במקום גדודי חיה יכול להוסיף בקשה בתפלת הדרך, ומ' שהיא מלבד תפלה קצרה. ועי' דברי דוד ברכות שם, שלד' הרמב"ם תפלת הדרך היא תפלה קצרה, ואינה אלא נוסחה שונה (ועי' ציון 34, וע"ע תפלת הדרך), ופשוט שלד' זו לא שייך כל הנידון.
- ↑ עי' רא"ה שם. וכ"מ פשטות הסוגיא. וע"ע תפלת הדרך.
- ↑ עי' הערות רי"ש אלישיב ברכות שם.
- ↑ ביה"ל סי' קי ד"ה ההולך, עפ"י או"ז סי' מז; עי' אהא"ז תפילה פ"ד הי"ט בד' רמב"ם שם.
- ↑ עי' או"ז שם, שתפלה קצרה היא תפלת הדרך במקום סכנה (ועי' ציון 8).
- ↑ עי' אהא"ז שם, בד' רמב"ם שהשמיט דין תפלת הדרך מהל' תפלה (ע"ע תפלת הדרך). אמנם יל"ע, שהרמב"ם הזכיר תפלת הדרך בהל' ברכות פ"י הכ"ה, ונ' שסובר שתפלת הדרך ותפלה קצרה הן שני ענינים, ועי' פר"ח שם בד' רמב"ם, וצ"ב אם לפי"ד תפלה קצרה פוטרת תפלת הדרך, ולהיפך.
- ↑ עי' ביה"ל שם; עי' אהא"ז שם. ועי' ביה"ל שם שהוסיף, כיון שבתפלת הדרך אמר לשון בקשה על הדרך "והצילנו מכל אויב וכו'" (ע"ע תפלת הדרך), ונכלל בזה תפלה קצרה, וצ"ל בכוונתו, שסובר שתפלה קצרה היא גם תפלה על הצלתו מהסכנה, שאל"כ, מה מועיל שהזכיר בתפלת הדרך "והצילנו וכו'", ועי' הערות רי"ש אלישיב שם, שתמה, שאע"פ שמצד תפלה על הצלתו מהסכנה די בתפלת הדרך, מ"מ, עדיין מצד חיוב תפלה שעליו מדוע מועילה לו תפלת הדרך (אמנם, אפשר שדברי הביה"ל שם אמורים דוקא לאחר שכבר התפלל שמונה-עשרה, כפי שכ' שם קודם לדין זה, אבל אם לא התפלל, צריך להתפלל תפלה קצרה ולא תפלת הדרך).
- ↑ ברכות ל א; עי' רמב"ם תפילה פ"ד הי"ט: ברכה אחת; טוש"ע או"ח קי ג.
- ↑ ר"ש סיריליאו ירוש' שם פ"ד ה"ד; פנ"מ שם.
- ↑ כ"ה לפי פי' מהר"א פולדא שם, שהעמיד דברי הירוש' לענין תפלת שמונה עשרה (ע"ע תפלה), וכן צידד בשדה יהושע שם.
- ↑ ציון 71א. ושם שי"ס שהוא משום שאינה תפלה קבועה.
- ↑ עי' ויאמר שמואל ברכות ל א, בד' רש"י שם ד"ה לישתף, שדברי אביי שם אמורים על תפילה קצרה, אמנם ע"ע תפילת הדרך, שהרבה פירשוהו על תפילת הדרך. (ועי' נתיבי מאיר עמ' 66 הערה 11).
- ↑ עי' רש"י שם, ועי' ויאמר שמואל שם.
- ↑ כ"ה במשנה בירושלמי ברכות פ"ד ה"ד.
- ↑ כ"ה במשנה בבבלי דלהלן, אבל בירוש' שם שלפנינו אינו. ועי' תיו"ט שם (פ"ד מ"ד) שהוא עפ"י הפסוק בירמיה לא ו.
- ↑ משנה ברכות כח ב. ועי' צל"ח שם שהנוסח במשנה אמורה לענין סתם מקום סכנה, והנוסחאות שבברייתא להלן, אמורים דוקא במקום גדודי חיות ולסטים, ועי' אמת ליעקב (קמינצקי) ברכות שם, ועי' בני ציון סי' קי ס"ק ד.
- ↑ כ"ה בירוש' שם שלפנינו, אמנם בדפוסים אחרים אינו.
- ↑ ברכות כט ב, ללשון ראשון, ושם "כאשה עוברה", ובפי' הדברים עי' מהרש"א שם.
- ↑ ברכות שם, ללשון שני. ועי' שטמ"ק שם, בטעם שאין מזכירים בפירוש את שני הפירושים האלו בנוסח התפילה, אלא רק ברמז.
- ↑ ירוש' שם. ועי' פי' ר"ש סיריליאו שם, ורש"ש ויפה עינים ברכות כט ב. ועי' מהר"א פולדא ופנ"מ שם שפי' בע"א, וצ"ב.
- ↑ ברכות שם.
- ↑ ברכות שם.
- ↑ ברכות שם.
- ↑ כ"ה בפי' ר' אליהו מלונדריש ברכות שם (עמ' סז), אבל בבבלי שם וירוש' שם אינו.
- ↑ כ"ה בגמ' שם שלפנינו ובשא"ר, אבל בראבי"ה ברכות שם (סי' פה), חסר לתיבת "ישראל".
- ↑ כ"ה בירוש' שם לפנינו.
- ↑ טור קי.
- ↑ כ"ה בירוש' שם, ובפי' ר' אליהו מלונדריש שם.
- ↑ כ"ה בירוש' שם.
- ↑ כ"ה ברמב"ם תפילה פ"ד הי"ט וטור שם, וכ"ה בעוד ראשונים, אבל בגמ' שם לפנינו אינו. ועי' דרישה שם מה שביאר.
- ↑ כ"ה בירוש' שם, אבל בבבלי אינו.
- ↑ ברכות שם. ועי' ס' הלכה ברורה או"ח שם, שיש מוסיפים קודם התפלה תיבות "רבון העולמים".
- ↑ ברכות שם וירוש' שם; רמב"ם שם; טוש"ע קי ג. ועי' מאירי שם, שמ"מ בדיעבד, אם התפלל כשאר הנוסחאות דלעיל יצא ידי חובת תפלה קצרה.