פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצ ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Try fix category tree)
 
שורה 24: שורה 24:


<ul>
<ul>
<li><blockquote><p>כתב הב&quot;ח (או&quot;ח סי' תקנא סע' ד) שאבל שחל שלשים של ימי אבלו בבין המצרים (עד ר&quot;ח אב) - <span class="underline">מותר</span> לו להסתפר.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>כתב הב&quot;ח (או&quot;ח סי' תקנא סע' ז) שאבל שחל שלשים של ימי אבלו בבין המצרים (עד ר&quot;ח אב) - <span class="underline">מותר</span> לו להסתפר.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>וכתב החזו&quot;ע (אבלות ח&quot;ב, דברים שהאבל אסור בהם כל ל יום, הע' ד עמ' רצד) שבשו&quot;ת זרע אמת (או&quot;ח סי' סז) למד מדברי הב&quot;ח הנ&quot;ל שדין זה אף בימי ספירת העמר: &quot;אבל שנסתיימו שלשים ימי אבלו בתוך ימי ספירת העומר, שאין מסתפרים בהם והכביד עליו שערו – <span class="underline">מותר</span> לו להסתפר בימי הספירה&quot;.</p></blockquote></li></ul>
<li><blockquote><p>וכתב החזו&quot;ע (אבלות ח&quot;ב, דברים שהאבל אסור בהם כל ל יום, הע' ד עמ' רצד) שבשו&quot;ת זרע אמת (או&quot;ח סי' סז) למד מדברי הב&quot;ח הנ&quot;ל שדין זה אף בימי ספירת העמר: &quot;אבל שנסתיימו שלשים ימי אבלו בתוך ימי ספירת העומר, שאין מסתפרים בהם והכביד עליו שערו – <span class="underline">מותר</span> לו להסתפר בימי הספירה&quot;.</p></blockquote></li></ul>



גרסה אחרונה מ־08:42, 6 ביוני 2021


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שצ ג

סעיף ג – היתר גילוח בשבעה[עריכה]

מועד קטן יז ע"ב[עריכה]

תנו רבנן: כל אלו שאמרו מותרין לגלח במועד - מותרין לגלח בימי אבלן. והתניא: אסורים!

- אמר רב חסדא אמר רב שילא: כי תניא הכא מותרין: בשתכפוהו אבליו.

- אי בשתכפוהו אבליו, מאי איריא כל אלו שאמרו? אפילו כולי עלמא נמי! דתניא: תכפוהו אבליו זה אחר זה, הכביד שערו - מיקל בתער, ומכבס כסותו במים. - הא אתמר עלה, אמר רב חסדא: בתער ולא במספרים, במים ולא בנתר ולא באהל {משמע שמי שמותר לו להתגלח במועד, אם תכפוהו אבליו - מותר בגילוח רגיל אף במספרים}.


  • וכ"פ השו"ע ע"פ הרמב"ן:

    • "כל אותם שאמרו מותר לגלח בחול המועד,

      • אם אירעו אחד מאלו קודם האבילות, ונכנס מיד תוך האבל - אסור לגלח.

      • אבל אם אירעו אחד מאלו, ותכפוהו מיד שני אבלות זה אחר זה - מגלח כדרכו, בין בתער בין במספרים, ואפילו תוך שבעה.

    • ואדם אחר שתכפוהו אביליו זה אחר זה - מיקל שערו בתער אבל לא במספרים (ובלבד שיעשנו בצינעא)".

  • כתב הב"ח (או"ח סי' תקנא סע' ז) שאבל שחל שלשים של ימי אבלו בבין המצרים (עד ר"ח אב) - מותר לו להסתפר.

  • וכתב החזו"ע (אבלות ח"ב, דברים שהאבל אסור בהם כל ל יום, הע' ד עמ' רצד) שבשו"ת זרע אמת (או"ח סי' סז) למד מדברי הב"ח הנ"ל שדין זה אף בימי ספירת העמר: "אבל שנסתיימו שלשים ימי אבלו בתוך ימי ספירת העומר, שאין מסתפרים בהם והכביד עליו שערו – מותר לו להסתפר בימי הספירה".

היתר גילוח בתער[עריכה]

  • מהו "גילוח בתער" שהותר לאבל (רגיל) שתכפוהו אבליו, לגלח איתו שערו: (ב"י, דר"מ ס"ק ב)
  • רי"ו – גילוח בתער: מגלח עיקרי השערות מהשורש, על מנת להקל מעליו השיער, ואינו ניכר משום שיש מעל השערות שגילח עוד שיער אחר. לעומת גילוח במספרים: שמספר את קצוות השיער ואז ניכר שהסתפר.
  • רמב"ן ומרדכי – אין דרך לספר את השיער ע"י תער אלא ע"י מספרים, ולכן כשחותך בתער נחשב שינוי ומותר.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים