פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערב ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
 
(Added ben shmuel book.)
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
❖ '''דין שכר'''
❖ '''דין שכר'''


שכר הוא משקה היוצא מפירות. שכר רגיל היה עשוי מתמרים. ובדיון אצלנו גם שאר מי פירות נידונים כשכר (טור). על מים לא מקדשים בכל מקרה, גם אם אין יין (רשב"ם, רא"ש ורבינו ירוחם). הדיון על שכר הוא רק במקרה שהוא חמר מדינה, כלומר שרגילים לשתות אותו באותו מקום ואין שם יין.
'''הקדמה קצרה'''
 
<ol>
<li><blockquote><p>שכר הוא משקה היוצא מפירות. שכר רגיל היה עשוי מתמרים. ובדיון אצלנו גם שאר מי פירות נידונים כשכר (טור)'''. '''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>על מים לא מקדשים בכל מקרה, גם אם אין יין (רשב&quot;ם, רא&quot;ש ורבינו ירוחם).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>הדיון על שכר הוא רק במקרה שהוא חמר מדינה, כלומר שרגילים לשתות אותו באותו מקום ואין שם יין.</p></blockquote></li></ol>


<blockquote>הגמרא אומרת (קז.) שרבין הבדיל ועשה קידוש על שכר. ובהמשך הגמרא שאל רב הונא את רב חסדא האם מקדשים על שכר וענה לו שלא מקדשים ולא מבדילים עליו.
<blockquote>הגמרא אומרת (קז.) שרבין הבדיל ועשה קידוש על שכר. ובהמשך הגמרא שאל רב הונא את רב חסדא האם מקדשים על שכר וענה לו שלא מקדשים ולא מבדילים עליו.
</blockquote>
</blockquote>
הרא&quot;ש כותב שאפשר לפרש את שאלת רב הונא בשני אופנים: או שהשכר היה חמר מדינה, וכיוון שלא קיי&quot;ל כוותיה לעניין הבדלה, כך לא קיי&quot;ל כוותיה לעניין קידוש. או שהשכר לא היה חמר מדינה ולכן אמר שאסור, אבל אם היה חמר מדינה מותר בשניהם.
רא&quot;ש: ניתן לפרש את שאלת רב הונא בשני אופנים: או שהשכר היה חמר מדינה, וכיוון שלא קיי&quot;ל כוותיה לעניין הבדלה (אלא מותר להבדיל על חמר מדינה), כך לא קיי&quot;ל כוותיה לעניין קידוש. או שהשכר לא היה חמר מדינה ולכן אמר שאסור, אבל אם היה חמר מדינה מותר בשניהם.


◄ '''רא&quot;ש, ר&quot;י, ראב&quot;ן ורוב הגאונים (ע&quot;פ הרא&quot;ש):''' מותר לקדש ולהבדיל על שכר אם הוא חמר מדינה.
'''''◄''''' רא&quot;ש, ר&quot;י, ראב&quot;ן ורוב הגאונים (ע&quot;פ הרא&quot;ש): מותר לקדש ולהבדיל על שכר אם הוא חמר מדינה.


◄ '''בה&quot;ג, רי&quot;ף, רמב&quot;ם, רי&quot;ץ בן גיאת, המגיד משנה, הגהות מימוניות בשם רשב&quot;ם והגאונים, ראבי&quot;ה, ר&quot;מ, מרדכי בשם רבינו פרץ:''' לא מקדשים על שכר. (ונראה שגם הראשונים שאסרו לעשות קידוש על שכר, מודים שמותר לעשות עליו הבדלה).
'''''◄''''' בה&quot;ג, רי&quot;ף, רמב&quot;ם, רי&quot;ץ בן גיאת, המגיד משנה, הגהות מימוניות בשם רשב&quot;ם והגאונים, ראבי&quot;ה, ר&quot;מ, מרדכי בשם רבינו פרץ: לא מקדשים על שכר. (ונראה שגם הראשונים שאסרו לעשות קידוש על שכר, מודים שמותר לעשות עליו הבדלה).


<blockquote>⤶ הראשונים מזכירים דינים נוספים בנוגע לקידוש על שכר ופת:
<blockquote>⤶ הראשונים מזכירים דינים נוספים בנוגע לקידוש על שכר ופת:


'''רשב&quot;ם, רא&quot;ש ורבינו ירוחם:''' על מים לא מקדשים אפילו כשאין יין.
רשב&quot;ם, רא&quot;ש ורבינו ירוחם: על מים לא מקדשים אפילו כשאין יין.


'''רא&quot;ש:''' עדיף לקדש על שכר ולא על פת, שאז ניכר השינוי כשמברך לפני הלחם שהכל על השכר.
רא&quot;ש: עדיף לקדש על שכר ולא על פת, שאז ניכר השינוי כשמברך לפני הלחם שהכל על השכר.


☜ '''שו&quot;ע:''' י&quot;א שאפשר לקדש על שכר ושאר משקים חוץ ממים כשאין יין מצוי<ref><sup>*</sup> אם אין לו יין כלל לא יעשה קידוש ויסתפק במה שאמר בתפילה ויצא ידי חובה מהתורה (ברכי יוסף ס&quot;ק ח, חזו&quot;ע ב, עמוד עה). ויכול לאכול ללא קידוש, שלא גזרו על האדם להתענות בשבת (שם) ואם יביאו לו רק בבוקר של שבת יחכה למחרת ויאכל שלוש סעודות (ברכי יוסף ס&quot;ק ט) ואם הוא מצטער יכול לאכול בלי לחכות (מחזיק ברכה ס' רפט ס&quot;ק ג) ואם הוא מסופק אם יהיה לו יין למחרת יכול לאכול אפילו אם אינו מצטער (משנ&quot;ב סימן רפט ס&quot;ק י, כה&quot;ח שם כה).</ref><sup>*</sup> וי&quot;א שלא יקדש. ולרא&quot;ש לא יקדש על שכר בלילה אלא על פת<ref>הרא&quot;ש סובר כדעה המתירה לעשות קידוש בלילה על שכר, אלא שאם יש לפניו פת עדיף שיעשה עליו קידוש ולא על השכר (משנ&quot;ב).</ref> אבל בבוקר עדיף שיקדש על שכר מאשר על פת, ודברי טעם הם. '''רמ&quot;א:''' וכן המנהג כדברי הרא&quot;ש.
☜ שו&quot;ע: י&quot;א שאפשר לקדש על שכר ושאר משקים חוץ ממים כשאין יין מצוי<ref><sup>*</sup> אם אין לו יין כלל לא יעשה קידוש ויסתפק במה שאמר בתפילה ויצא ידי חובה מהתורה ('''ברכי יוסף''' ס&quot;ק ח, '''חזו&quot;ע''' ב, עמוד עה). ויכול לאכול ללא קידוש, שלא גזרו על האדם להתענות בשבת (שם) ואם יביאו לו רק בבוקר של שבת יחכה למחרת ויאכל שלוש סעודות ('''ברכי יוסף''' ס&quot;ק ט) ואם הוא מצטער יכול לאכול בלי לחכות ('''מחזיק ברכה''' ס' רפט ס&quot;ק ג) ואם הוא מסופק אם יהיה לו יין למחרת יכול לאכול אפילו אם אינו מצטער ('''משנ&quot;ב''' סימן רפט ס&quot;ק י, '''כה&quot;ח''' שם כה).</ref><sup>*</sup> וי&quot;א שלא יקדש. ולרא&quot;ש לא יקדש על שכר בלילה אלא על פת<ref>'''הרא&quot;ש''' סובר כדעה המתירה לעשות קידוש בלילה על שכר, אלא שאם יש לפניו פת עדיף שיעשה עליו קידוש ולא על השכר '''(משנ&quot;ב)'''.</ref> אבל בבוקר עדיף שיקדש על שכר מאשר על פת, ודברי טעם הם. רמ&quot;א: וכן המנהג כדברי הרא&quot;ש.


'''רמ&quot;א:''' אם יש יין בעיר לא יקדש על פת. ומי שלא שותה יין מחמת נדר יעשה קידוש ואחרים ישתו, ואם נמצא לבדו יעשה קידוש על פת או (יילך ו-) ישמע מאחרים.
רמ&quot;א: אם יש יין בעיר לא יקדש על פת. ומי שלא שותה יין מחמת נדר יעשה קידוש ואחרים ישתו, ואם נמצא לבדו יעשה קידוש על פת או (יילך ו-) ישמע מאחרים.
</blockquote>
</blockquote>
<ol>
<ol>
<li><blockquote><p>'''לדינא''' יש להזהר לכתחילה שלא לקדש בלילה על שום משקה חוץ מיין, ואם אין לו יין יקדש על פת '''(חיי אדם)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>חלב ושמן אינם בכלל שכר כיוון שלא שותים אותם למשקה. ועל מים לא מקדשים גם אם שתיית אנשי המקום היא רק מים '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>'''רמ&quot;א''' אסר לכתחילה לקדש על פת כשיש יין משום שלרבינו תם לא עושים קידוש על פת '''(מג&quot;א)''', וגם לשאר ראשונים שחולקים עליו לכתחילה מודים שעדיף לעשות על יין. אמנם לדעתם, אם הפת חביבה עליו יותר עדיף שיעשה עליה, ואולי על זה סומכים העולם לקדש על פת גם כשיש לו יין '''(דרך החיים)''', (ועיין לקמן בדין זה).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>'''המג&quot;א''' חולק על הרמ&quot;א ואוסר למי שנדר מיין לקדש ואחרים ישתו שהרי הם יודעים לברך בעצמם (ונפסק בסימן רעג, ד, שרק אם אינם יודעים מותר לקדש והם ישתו), אלא הם יקדשו בעצמם והוא יקדש על פת.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>'''המג&quot;א''' חולק על הרמ&quot;א ואוסר למי שנדר מיין לקדש ואחרים ישתו שהרי הם יודעים לברך בעצמם (ונפסק בסימן רעג, ד, שרק אם אינם יודעים מותר לקדש והם ישתו), אלא הם יקדשו בעצמם והוא יקדש על פת.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם היין ביוקר אפשר להקל לכתחילה ולעשות קידוש ביום על שכר, ומי שיכול בכל זאת לעשות קידוש על יין מקיים מצווה מן המובחר<ref><p>עיין בכף החיים (נה) שחלק וכתב שרק אם אין היין מצוי יש לקדש על שכר, אבל אם היין ביוקר יש לקדש עליו (וכ&quot;כ החזו&quot;ע בחלק ב עמוד קכד).</p></ref> '''(משנ&quot;ב).'''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>'''לדינא''' יש להזהר לכתחילה שלא לקדש בלילה על שום משקה חוץ מיין, ואם אין לו יין יקדש על פת (חיי אדם).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>'''יין שרף:''' אם חביב עליו יכול לקדש איתו ביום, ויזהר לקחת כוס שמכילה רביעית ושישתה מלוא לוגמיו. ואם אין יין ושאר משקים אפשר להקל ששתיית כל המסובים תצטרף יחד '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
<li><blockquote><p>חלב ושמן אינם בכלל שכר כיוון שלא שותים אותם למשקה. ועל מים לא מקדשים גם אם שתיית אנשי המקום היא רק מים (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>'''רמ&quot;א''' אסר לכתחילה לקדש על פת כשיש יין משום שלרבינו תם לא עושים קידוש על פת (מג&quot;א), וגם לשאר ראשונים שחולקים עליו, לכתחילה מודים שעדיף לעשות על יין. אמנם לדעתם, אם הפת חביבה עליו יותר עדיף שיעשה עליה, ואולי על זה סומכים העולם לקדש על פת גם כשיש לו יין (דרך החיים), (ועיין לקמן בדין זה).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם היין ביוקר אפשר להקל לכתחילה ולעשות קידוש ביום על שכר, ומי שיכול בכל זאת לעשות קידוש על יין מקיים מצווה מן המובחר<ref><p>עיין '''בכף החיים''' (נה) שחלק וכתב שרק אם אין היין מצוי יש לקדש על שכר, אבל אם היין ביוקר יש לקדש עליו (וכ&quot;כ '''החזו&quot;ע''' בחלק ב עמוד קכד).</p></ref> (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>יין שרף: אם חביב עליו יכול לקדש עליו ביום, ויזהר לקחת כוס שמכילה רביעית ושישתה מלוא לוגמיו. ואם אין יין ושאר משקים, ניתן להקל ששתיית כל המסובים תצטרף יחד (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>


=== ❖ מתי שכר מוגדר חמר מדינה ===
=== ❖ מתי שכר מוגדר חמר מדינה ===


הראשונים כותבים ששכר נחשב חמר מדינה רק אם אין יין באותו מקום. וכתבו הראשונים כמה הגדרות מתי השכר נחשב חמר מדינה:
הראשונים כותבים ששכר נחשב חמר מדינה רק אם אין יין באותו מקום. וכתבו הראשונים דינים בהגדרת השכר כחמר מדינה:


'''ראבי&quot;ה:''' אם יש יין באותה הגמוניא (עיר), אפילו שהוא יקר, השכר לא נחשב חמר מדינה.
ראבי&quot;ה: אם יש יין באותה הגמוניא (עיר), אפילו שהוא יקר, השכר אינו נחשב חמר מדינה.


'''הגהות מימוניות:''' אם יין יהודי לא מצוי, אפילו שיש הרבה יין גוים, השכר נחשב לחמר מדינה.
הגהות מימוניות: אם יין יהודי לא מצוי, אפילו שיש הרבה יין גוים, השכר נחשב לחמר מדינה.


'''מרדכי:''' אם לקו הגפנים ואין יין, למרות שבשאר השנים יש יין, נחשב הדבר שאין במקום יין.
מרדכי: אם לקו הגפנים ואין יין, למרות שבשאר השנים יש יין, נחשב הדבר שאין במקום יין.


<blockquote>☜ '''משנ&quot;ב:''' דווקא כשאין יין בכל העיר באותה שנה ועיקר שתייתם משכר נחשב חמר מדינה. ואם יש יין אלא שהוא יקר - נקרא מצוי, ואם יש רק יין גוים - נקרא אינו מצוי.
<blockquote>☜ משנ&quot;ב: דווקא כשאין יין בכל העיר באותה שנה ועיקר שתייתם משכר נחשב חמר מדינה. ואם יש יין אלא שהוא יקר - נקרא מצוי, ואם יש רק יין גוים - נקרא אינו מצוי<ref>בסימן רצו הבאנו מדברי האחרונים לגבי סוגי משקאות בימינו, האם דינם בשכר מדינה או לא.</ref>.
</blockquote>
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>בסימן רצו הבאנו מדברי האחרונים לגבי סוגי משקאות בימינו, האם דינם בשכר מדינה או לא.</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ דין פת ===
=== ❖ דין פת ===


<blockquote>הגמרא בפסחים (קו:) מספרת שלפעמים הייתה הפת חביבה על רב והיה מקדש עליה.
<blockquote>הגמרא בפסחים (קו:) מספרת שלפעמים הייתה הפת חביבה על רב והיה מקדש עליה.
</blockquote>
</blockquote>
◄ '''ר&quot;ת:''' אסור לקדש על פת (ורב רק עשה קידוש אחרי נטילת ידיים).
'''''◄''''' ר&quot;ת: אסור לקדש על פת (ורב רק עשה קידוש אחרי נטילת ידיים).


◄ '''רב עמרם, רש&quot;י, רשב&quot;ם, רמב&quot;ם, רא&quot;ש, הגהות מימוניות, גאונים:''' מותר לקדש על פת.
'''''◄''''' רב עמרם, רש&quot;י, רשב&quot;ם, רמב&quot;ם, רא&quot;ש, הגהות מימוניות, גאונים: מותר לקדש על פת.


<blockquote>☜ '''רמ&quot;א:''' אם אין יין בעיר מותר לקדש על הפת.
<blockquote>☜ רמ&quot;א: אם אין יין בעיר מותר לקדש על הפת.


⤶ נחלקו הראשונים אם מותר לקדש לכתחילה על פת כשהיא חביבה לו מהיין:
⤶ נחלקו הראשונים אם מותר לקדש לכתחילה על פת כשהיא חביבה לו מהיין:


◄ '''רמב&quot;ם:''' אם הפת חביבה עליו יותר מהיין, יקדש על הפת<ref>ואם כך, מי שאוהב יותר אוכל משתיה צריך לקדש על הפת. אלא שכיוון שיש מצווה לקדש על יין (רמב&quot;ם) אפשר גם למי שאוהב יותר את הפת לקדש על היין (בית יוסף).</ref>.
'''''◄''''' רמב&quot;ם: אם הפת חביבה עליו יותר מהיין, יקדש על הפת<ref>ואם כך, מי שאוהב יותר אוכל משתיה צריך לקדש על הפת. אלא שכיוון שיש מצווה לקדש על יין '''(רמב&quot;ם)''' אפשר גם למי שאוהב יותר את הפת לקדש על היין '''(בית יוסף)'''.</ref>.


☜ כך פוסקים '''גר&quot;א ודרך החיים. '''
☜ כך פוסקים גר&quot;א ודרך החיים.


◄ '''דרכי משה בשם אור זרוע:''' אם לא שותה יין, יקדש על הפת.
'''''◄''''' דרכי משה בשם אור זרוע: אם לא שותה יין, יקדש על הפת.


◄ '''הגהות מימוניות:''' רק אם אין לו יין יקדש על הפת. ואף אם לא שותה יין יחזר אחריו '''(בית יוסף).'''
'''''◄''''' הגהות מימוניות: רק אם אין לו יין יקדש על הפת. ואף אם לא שותה יין יחזר אחריו (בית יוסף).


☜ '''ביה&quot;ל:''' אם היין לא מוקבל עליו ודאי אפשר לקדש על פת.
☜ ביה&quot;ל: אם היין לא מקובל עליו ודאי אפשר לקדש על פת.
</blockquote>
</blockquote>


גרסה אחרונה מ־19:56, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


סעיף ט | קידוש על שכר ופת[עריכה]

❖ דין שכר

הקדמה קצרה

  1. שכר הוא משקה היוצא מפירות. שכר רגיל היה עשוי מתמרים. ובדיון אצלנו גם שאר מי פירות נידונים כשכר (טור).

  2. על מים לא מקדשים בכל מקרה, גם אם אין יין (רשב"ם, רא"ש ורבינו ירוחם).

  3. הדיון על שכר הוא רק במקרה שהוא חמר מדינה, כלומר שרגילים לשתות אותו באותו מקום ואין שם יין.

הגמרא אומרת (קז.) שרבין הבדיל ועשה קידוש על שכר. ובהמשך הגמרא שאל רב הונא את רב חסדא האם מקדשים על שכר וענה לו שלא מקדשים ולא מבדילים עליו.

רא"ש: ניתן לפרש את שאלת רב הונא בשני אופנים: או שהשכר היה חמר מדינה, וכיוון שלא קיי"ל כוותיה לעניין הבדלה (אלא מותר להבדיל על חמר מדינה), כך לא קיי"ל כוותיה לעניין קידוש. או שהשכר לא היה חמר מדינה ולכן אמר שאסור, אבל אם היה חמר מדינה מותר בשניהם.

◄ רא"ש, ר"י, ראב"ן ורוב הגאונים (ע"פ הרא"ש): מותר לקדש ולהבדיל על שכר אם הוא חמר מדינה.

◄ בה"ג, רי"ף, רמב"ם, רי"ץ בן גיאת, המגיד משנה, הגהות מימוניות בשם רשב"ם והגאונים, ראבי"ה, ר"מ, מרדכי בשם רבינו פרץ: לא מקדשים על שכר. (ונראה שגם הראשונים שאסרו לעשות קידוש על שכר, מודים שמותר לעשות עליו הבדלה).

⤶ הראשונים מזכירים דינים נוספים בנוגע לקידוש על שכר ופת:

רשב"ם, רא"ש ורבינו ירוחם: על מים לא מקדשים אפילו כשאין יין.

רא"ש: עדיף לקדש על שכר ולא על פת, שאז ניכר השינוי כשמברך לפני הלחם שהכל על השכר.

☜ שו"ע: י"א שאפשר לקדש על שכר ושאר משקים חוץ ממים כשאין יין מצוי[1]* וי"א שלא יקדש. ולרא"ש לא יקדש על שכר בלילה אלא על פת[2] אבל בבוקר עדיף שיקדש על שכר מאשר על פת, ודברי טעם הם. רמ"א: וכן המנהג כדברי הרא"ש.

רמ"א: אם יש יין בעיר לא יקדש על פת. ומי שלא שותה יין מחמת נדר יעשה קידוש ואחרים ישתו, ואם נמצא לבדו יעשה קידוש על פת או (יילך ו-) ישמע מאחרים.

  1. המג"א חולק על הרמ"א ואוסר למי שנדר מיין לקדש ואחרים ישתו שהרי הם יודעים לברך בעצמם (ונפסק בסימן רעג, ד, שרק אם אינם יודעים מותר לקדש והם ישתו), אלא הם יקדשו בעצמם והוא יקדש על פת.

  2. לדינא יש להזהר לכתחילה שלא לקדש בלילה על שום משקה חוץ מיין, ואם אין לו יין יקדש על פת (חיי אדם).

  3. חלב ושמן אינם בכלל שכר כיוון שלא שותים אותם למשקה. ועל מים לא מקדשים גם אם שתיית אנשי המקום היא רק מים (משנ"ב).

  4. רמ"א אסר לכתחילה לקדש על פת כשיש יין משום שלרבינו תם לא עושים קידוש על פת (מג"א), וגם לשאר ראשונים שחולקים עליו, לכתחילה מודים שעדיף לעשות על יין. אמנם לדעתם, אם הפת חביבה עליו יותר עדיף שיעשה עליה, ואולי על זה סומכים העולם לקדש על פת גם כשיש לו יין (דרך החיים), (ועיין לקמן בדין זה).

  5. אם היין ביוקר אפשר להקל לכתחילה ולעשות קידוש ביום על שכר, ומי שיכול בכל זאת לעשות קידוש על יין מקיים מצווה מן המובחר[3] (משנ"ב).

  6. יין שרף: אם חביב עליו יכול לקדש עליו ביום, ויזהר לקחת כוס שמכילה רביעית ושישתה מלוא לוגמיו. ואם אין יין ושאר משקים, ניתן להקל ששתיית כל המסובים תצטרף יחד (משנ"ב).

❖ מתי שכר מוגדר חמר מדינה[עריכה]

הראשונים כותבים ששכר נחשב חמר מדינה רק אם אין יין באותו מקום. וכתבו הראשונים דינים בהגדרת השכר כחמר מדינה:

ראבי"ה: אם יש יין באותה הגמוניא (עיר), אפילו שהוא יקר, השכר אינו נחשב חמר מדינה.

הגהות מימוניות: אם יין יהודי לא מצוי, אפילו שיש הרבה יין גוים, השכר נחשב לחמר מדינה.

מרדכי: אם לקו הגפנים ואין יין, למרות שבשאר השנים יש יין, נחשב הדבר שאין במקום יין.

☜ משנ"ב: דווקא כשאין יין בכל העיר באותה שנה ועיקר שתייתם משכר נחשב חמר מדינה. ואם יש יין אלא שהוא יקר - נקרא מצוי, ואם יש רק יין גוים - נקרא אינו מצוי[4].

❖ דין פת[עריכה]

הגמרא בפסחים (קו:) מספרת שלפעמים הייתה הפת חביבה על רב והיה מקדש עליה.

◄ ר"ת: אסור לקדש על פת (ורב רק עשה קידוש אחרי נטילת ידיים).

◄ רב עמרם, רש"י, רשב"ם, רמב"ם, רא"ש, הגהות מימוניות, גאונים: מותר לקדש על פת.

☜ רמ"א: אם אין יין בעיר מותר לקדש על הפת.

⤶ נחלקו הראשונים אם מותר לקדש לכתחילה על פת כשהיא חביבה לו מהיין:

◄ רמב"ם: אם הפת חביבה עליו יותר מהיין, יקדש על הפת[5].

☜ כך פוסקים גר"א ודרך החיים.

◄ דרכי משה בשם אור זרוע: אם לא שותה יין, יקדש על הפת.

◄ הגהות מימוניות: רק אם אין לו יין יקדש על הפת. ואף אם לא שותה יין יחזר אחריו (בית יוסף).

☜ ביה"ל: אם היין לא מקובל עליו ודאי אפשר לקדש על פת.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ↑ * אם אין לו יין כלל לא יעשה קידוש ויסתפק במה שאמר בתפילה ויצא ידי חובה מהתורה (ברכי יוסף ס"ק ח, חזו"ע ב, עמוד עה). ויכול לאכול ללא קידוש, שלא גזרו על האדם להתענות בשבת (שם) ואם יביאו לו רק בבוקר של שבת יחכה למחרת ויאכל שלוש סעודות (ברכי יוסף ס"ק ט) ואם הוא מצטער יכול לאכול בלי לחכות (מחזיק ברכה ס' רפט ס"ק ג) ואם הוא מסופק אם יהיה לו יין למחרת יכול לאכול אפילו אם אינו מצטער (משנ"ב סימן רפט ס"ק י, כה"ח שם כה).
  2. ↑ הרא"ש סובר כדעה המתירה לעשות קידוש בלילה על שכר, אלא שאם יש לפניו פת עדיף שיעשה עליו קידוש ולא על השכר (משנ"ב).
  3. ↑

    עיין בכף החיים (נה) שחלק וכתב שרק אם אין היין מצוי יש לקדש על שכר, אבל אם היין ביוקר יש לקדש עליו (וכ"כ החזו"ע בחלק ב עמוד קכד).
  4. ↑ בסימן רצו הבאנו מדברי האחרונים לגבי סוגי משקאות בימינו, האם דינם בשכר מדינה או לא.
  5. ↑ ואם כך, מי שאוהב יותר אוכל משתיה צריך לקדש על הפת. אלא שכיוון שיש מצווה לקדש על יין (רמב"ם) אפשר גם למי שאוהב יותר את הפת לקדש על היין (בית יוסף).
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_ערב_ט&oldid=147790"