פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערב ה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים ערב ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|ערב|ה}} | ||
== סעיף ה | יין חי == | == סעיף ה | יין חי == | ||
<blockquote>בגמרא (ברכות נ.) נחלקו רבי אליעזר וחכמים אם מברכים על יין חי. לדעת רבי אליעזר אין מברכים עליו עד שימזוג אותו ולחכמים מברכים. | <blockquote>בגמרא (ברכות נ.) נחלקו רבי אליעזר וחכמים אם מברכים על יין חי. לדעת רבי אליעזר אין מברכים עליו עד שימזוג אותו ולחכמים מברכים. ומודים חכמים לרבי אליעזר שלא מברכים עליו כוס של ברכה משום שצריך מצווה מהמובחר. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
טור בשם בה"ג: יין חזק שאפשר למזוג אותו פי שלוש מים, אין מקדשים בו לכתחילה כשהוא חי, אלא עדיף למזוג אותו (כראוי), ויינות שלנו טובים יותר בלי מזיגה. | |||
⤶ | ⤶ בית יוסף: בה"ג למד שהמחלוקת של ר"א וחכמים היא ביין שאי אפשר לשתות חי כלל. אך יין שמוזגים בו פי שלוש מים, אפשר לקדש עליו (ובו לא נחלקו) והוא יין משובח (ומכל מקום טוב למוזגו כדי שיהיה ערב). | ||
<blockquote>☜ | <blockquote>☜ שו"ע: יין חזק שאפשר למזוג במים פי שלוש כשר לקידוש, אלא שמצווה למוזגו, ובלבד שימזוג כראוי. רמ"א: ויינות שלנו עדיף שלא למזוג. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
א. ימזוג כראוי כדי שלא יחלישו יותר מדי. והמברכים על יין שיש בו רק מתיקות בעלמא וטעמו כמים ברכתם לבטלה (חיי אדם). | |||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:56, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
סעיף ה | יין חי[עריכה]
בגמרא (ברכות נ.) נחלקו רבי אליעזר וחכמים אם מברכים על יין חי. לדעת רבי אליעזר אין מברכים עליו עד שימזוג אותו ולחכמים מברכים. ומודים חכמים לרבי אליעזר שלא מברכים עליו כוס של ברכה משום שצריך מצווה מהמובחר.
טור בשם בה"ג: יין חזק שאפשר למזוג אותו פי שלוש מים, אין מקדשים בו לכתחילה כשהוא חי, אלא עדיף למזוג אותו (כראוי), ויינות שלנו טובים יותר בלי מזיגה.
⤶ בית יוסף: בה"ג למד שהמחלוקת של ר"א וחכמים היא ביין שאי אפשר לשתות חי כלל. אך יין שמוזגים בו פי שלוש מים, אפשר לקדש עליו (ובו לא נחלקו) והוא יין משובח (ומכל מקום טוב למוזגו כדי שיהיה ערב).
☜ שו"ע: יין חזק שאפשר למזוג במים פי שלוש כשר לקידוש, אלא שמצווה למוזגו, ובלבד שימזוג כראוי. רמ"א: ויינות שלנו עדיף שלא למזוג.
א. ימזוג כראוי כדי שלא יחלישו יותר מדי. והמברכים על יין שיש בו רק מתיקות בעלמא וטעמו כמים ברכתם לבטלה (חיי אדם).