פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רחצ ה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רחצ ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רחצ|ה}} | ||
== סעיף ה | נר הפסול == | == סעיף ה | נר הפסול == | ||
<blockquote>המשנה אומרת (ברכות נא:) שאור של עבודה זרה פסול לברכה. (והאיסור | <blockquote>המשנה אומרת (ברכות נא:) שאור של עבודה זרה פסול לברכה. (והאיסור משום הגחלת שיש בנר, אבל השלהבת מצד עצמה מותרת שהרי שלהבת של עבודה זרה מותרת כמו שכתוב בביצה לט. (רא"ש)). | ||
הברייתא אומרת (שם נב:) שלא מברכים על אור שלא שבת. ומבארת הגמרא שהכוונה לנר שהודלק באיסור. ולכן נר שהודלק בשביל חולה או יולדת בשבת, וכן נר שהודלק בערב שבת ודלק כל השבת מותר לברך עליו. אבל נר שהדליקו גוי אסור כיוון שאם היה יהודי מדליקו היה עובר בזה איסור. | הברייתא אומרת (שם נב:) שלא מברכים על אור שלא שבת. ומבארת הגמרא שהכוונה לנר שהודלק באיסור. ולכן נר שהודלק בשביל חולה או יולדת בשבת, וכן נר שהודלק בערב שבת ודלק כל השבת מותר לברך עליו. אבל נר שהדליקו גוי אסור כיוון שאם היה יהודי מדליקו היה עובר בזה איסור. | ||
</blockquote> | |||
☜ טור ושו"ע: אין מברכים על נר שהודלק בעבירה. אבל נר שהודלק לצורך חיה או חולה מותר. ואם גוי הדליקו אסור. | |||
רמ"א: לא מברכים על נר שהודלק לעבודה זרה. | |||
⤶ המברך על נר שהודלק באיסור אפילו בדיעבד לא יצא<ref>והוא הדין לשאר הפסולים המוזכרים במשנה שם (שער הציון).</ref> | <blockquote>⤶ המברך על נר שהודלק באיסור אפילו בדיעבד לא יצא<ref>והוא הדין לשאר הפסולים המוזכרים במשנה שם '''(שער הציון)'''.</ref> (משנ"ב). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>כל האיסור לברך על נר של עבודה זרה הוא רק אם השלהבת קשורה לגחלת, אבל המדליק מנר של עבודה זרה, מותר לברך על נרו כי אין ממש בשלהבת | <li><blockquote><p>כל האיסור לברך על נר של עבודה זרה הוא רק אם השלהבת קשורה לגחלת, אבל המדליק מנר של עבודה זרה, מותר לברך על נרו כי אין ממש בשלהבת (מג"א בשם מהרש"ל). אבל לכתחילה אסור להדליק את הנר מנר של עבודה זרה (פרי מגדים).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אסור לברך על אור שהדליק גוי אפילו | <li><blockquote><p>אסור לברך על אור שהדליק גוי אפילו הדליקו לצורך עצמו (משנ"ב).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>גם אם לא ידוע | <li><blockquote><p>גם אם לא ידוע מתי הדליק הגוי את הנר יש לאסור, כי מסתמא הדליקו בשבת (ב"ח).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אם בירך על נר שלא שבת לא יצא, | <li><blockquote><p>אם בירך על נר שלא שבת לא יצא, וכותב '''רעק"א''' שצריך לברך שוב הגפן כיוון שברכת הנר הייתה הפסק בין הברכה לשתיה (ביה"ל).</p></blockquote></li></ol> | ||
גרסה אחרונה מ־19:58, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
סעיף ה | נר הפסול[עריכה]
המשנה אומרת (ברכות נא:) שאור של עבודה זרה פסול לברכה. (והאיסור משום הגחלת שיש בנר, אבל השלהבת מצד עצמה מותרת שהרי שלהבת של עבודה זרה מותרת כמו שכתוב בביצה לט. (רא"ש)).
הברייתא אומרת (שם נב:) שלא מברכים על אור שלא שבת. ומבארת הגמרא שהכוונה לנר שהודלק באיסור. ולכן נר שהודלק בשביל חולה או יולדת בשבת, וכן נר שהודלק בערב שבת ודלק כל השבת מותר לברך עליו. אבל נר שהדליקו גוי אסור כיוון שאם היה יהודי מדליקו היה עובר בזה איסור.
☜ טור ושו"ע: אין מברכים על נר שהודלק בעבירה. אבל נר שהודלק לצורך חיה או חולה מותר. ואם גוי הדליקו אסור.
רמ"א: לא מברכים על נר שהודלק לעבודה זרה.
⤶ המברך על נר שהודלק באיסור אפילו בדיעבד לא יצא[1] (משנ"ב).
כל האיסור לברך על נר של עבודה זרה הוא רק אם השלהבת קשורה לגחלת, אבל המדליק מנר של עבודה זרה, מותר לברך על נרו כי אין ממש בשלהבת (מג"א בשם מהרש"ל). אבל לכתחילה אסור להדליק את הנר מנר של עבודה זרה (פרי מגדים).
אסור לברך על אור שהדליק גוי אפילו הדליקו לצורך עצמו (משנ"ב).
גם אם לא ידוע מתי הדליק הגוי את הנר יש לאסור, כי מסתמא הדליקו בשבת (ב"ח).
אם בירך על נר שלא שבת לא יצא, וכותב רעק"א שצריך לברך שוב הגפן כיוון שברכת הנר הייתה הפסק בין הברכה לשתיה (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ והוא הדין לשאר הפסולים המוזכרים במשנה שם (שער הציון).