פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמח ב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:01, 22 בדצמבר 2020

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רמח ב

סעיף ב | טעם האיסור לצאת להפלגה[עריכה]

הראשונים חולקים מה הטעם שאסרו חכמים להפליג בשלושת הימים לפני השבת, ואילו לפני כן מותר:

◄ רז"ה: כיוון שמכניס עצמו בידיים למקום סכנה ויגרום חילול שבת (אך לפני כן אין צורך להתכונן לשבת).

◄רמב"ן: כיוון שהמלחים יעשו מלאכות בשביל היהודי בשבת ונראים כשלוחיו (ולפני כן המלחים לא נראים שלוחיו).

◄ תוספות: נראה כצף על המים שאסרו חכמים שמא יעשה חבית של שיטין (וכיוון שעשה היכר אין חשש שיעשה חבית של שיטין אם מפליג לפני שלושה ימים).

◄ר"ח, ר"ת: משום איסור תחומין (ואין צורך להתכונן לשבת לפני שלושה ימים).

◄רי"ף, רא"ש ורמב"ם: משום ביטול עונג שבת (ואחרי שלושה ימים האדם מתרגל להפלגה).

☜ כך פוסק שו"ע.

⤶ נפק"מ (מהבית יוסף):

הפלגה בנהרות (שאין בהם תחושה רעה) ומעל עשרה: לרוב הראשונים^[1] אסור, לרי"ף ור"ת מותר, כיוון שאין בהם ביטול עונג שבת^[2]^* ואין איסור תחומין מעל עשרה. מה עוד שכיוון שהגמרא נשארה בספק האם יש תחומין מעל עשרה - ספק דרבנן לקולא^[3], לכן גם כשלא יודע בוודאות שיש עשרה מותר.

☜ וכך פוסק שו"ע.

הפלגה מעל עשרה בים^[4]: לר"ת מותר, לשאר הראשונים^[5] אסור.

☜ כך פוסק שו"ע.

הפלגה בספינה שרובה גויים: לרמב"ן מותר, לשאר הראשונים אסור.

☜ שו"ע: סתם בזה לאסור^[6]^*.
רמ"א: אם יודע שיצטרך לעשות מלאכה בספינה - אסור אפילו בנהרות, אפילו מעל עשרה (אפילו אם מדובר במלאכות דרבנן (משנ"ב)). ואין איסור אם הבהמות מושכות את הספינה כשהיא מהלכת בנהר (כיוון שאין חשש שמא יחתוך זמורה (משנ"ב)).

אם המים עמוקים ואין גובה עשרה טפחים מהקרקע עד הספינה עצמה, אסור. ואם האדם עצמו יושב מעל עשרה: יש מקילים. ואפשר לסמוך על דבריהם כשצריך לכך (משנ"ב).

הערות שוליים[עריכה]

↑
לר"מ, רא"ש וחכמי בבל אסור גם מעל עשרה בנהר, כיוון שיש לאסור מחמת הספק [ונראה שגם הרז"ה, הרמב"ן ותוספות יאסרו].
↑
^* נראה לכאורה שספינות גדולות שמיועדות לטיולים וכדומה, אין בהם ביטול עונג שבת ויהיה מותר כדין נהרות.
↑
לרמב”ן ורשב”א: כי להלכה קיי"ל שאין תחומין מעל עשרה.
↑
המהרי"ק כותב שאם נכנס לספינה שלושה ימים לפני שבת לכו"ע מותר אפילו אם המים בגובה שלושה טפחים בלבד. והבית יוסף דחה דבריו וכתב שזה אסור לרמב"ם וכן לדברי רבו הרי"ף.
↑
עיין בהערה לעיל (בדברי שאר הראשונים שאסרו אף מעל עשרה).
↑ ^* אמנם אם הגוים היו יוצאים להפלגה בכל מקרה, ורק במקרה יצא שרוב הנוסעים שנרשמו להפלגה הם יהודים- אין איסור מצד זה (שש"כ ל, סו).

[1] 
לר"מ, רא"ש וחכמי בבל אסור גם מעל עשרה בנהר, כיוון שיש לאסור מחמת הספק [ונראה שגם הרז"ה, הרמב"ן ותוספות יאסרו].

[2] 
^* נראה לכאורה שספינות גדולות שמיועדות לטיולים וכדומה, אין בהם ביטול עונג שבת ויהיה מותר כדין נהרות.

[3] 
לרמב”ן ורשב”א: כי להלכה קיי"ל שאין תחומין מעל עשרה.

[4] 
המהרי"ק כותב שאם נכנס לספינה שלושה ימים לפני שבת לכו"ע מותר אפילו אם המים בגובה שלושה טפחים בלבד. והבית יוסף דחה דבריו וכתב שזה אסור לרמב"ם וכן לדברי רבו הרי"ף.

[5] 
עיין בהערה לעיל (בדברי שאר הראשונים שאסרו אף מעל עשרה).

[6] * אמנם אם הגוים היו יוצאים להפלגה בכל מקרה, ורק במקרה יצא שרוב הנוסעים שנרשמו להפלגה הם יהודים- אין איסור מצד זה (שש"כ ל, סו).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 == סעיף ב | טעם האיסור לצאת להפלגה ==
-הראשונים חולקים מה הטעם שאסרו חכמים להפליג שלושה ימים לפני שבת. כמו כן צריך לתת טעם מדוע לפני שלושה ימים מותר.
+הראשונים חולקים מה הטעם שאסרו חכמים להפליג בשלושת הימים לפני השבת, ואילו לפני כן מותר:
-◄ '''רז&quot;ה:''' כיוון שמכניס עצמו בידיים למקום סכנה ויגרום חילול שבת (ואין צורך להתכונן לשבת לפני שלושה ימים).
+'''''◄''''' רז&quot;ה: כיוון שמכניס עצמו בידיים למקום סכנה ויגרום חילול שבת (אך לפני כן אין צורך להתכונן לשבת).
-◄'''רמב&quot;ן:''' כיוון שהמלחים יעשו מלאכות בשביל היהודי בשבת ונראים כשלוחיו (ולפני שלושה ימים המלחים לא נראים שלוחיו).
+'''''◄'''''רמב&quot;ן: כיוון שהמלחים יעשו מלאכות בשביל היהודי בשבת ונראים כשלוחיו (ולפני כן המלחים לא נראים שלוחיו).
-◄ '''תוספות:''' נראה כצף על המים שאסרו חכמים שמא יעשה חבית של שיטין. (וכיוון שעשה היכר אין חשש שיעשה חבית של שיטין אם מפליג לפני שלושה ימים).
+'''''◄''''' תוספות: נראה כצף על המים שאסרו חכמים שמא יעשה חבית של שיטין (וכיוון שעשה היכר אין חשש שיעשה חבית של שיטין אם מפליג לפני שלושה ימים).
-◄'''ר&quot;ח, ר&quot;ת:''' בגלל איסור תחומין. (ואין צורך להתכונן לשבת לפני שלושה ימים).
+◄ר&quot;ח, ר&quot;ת: משום איסור תחומין (ואין צורך להתכונן לשבת לפני שלושה ימים).
-◄'''רי&quot;ף, רא&quot;ש ורמב&quot;ם:''' בגלל ביטול עונג שבת. (ואחרי שלושה ימים האדם מתרגל להפלגה).
+◄רי&quot;ף, רא&quot;ש ורמב&quot;ם: משום ביטול עונג שבת (ואחרי שלושה ימים האדם מתרגל להפלגה).
-☜ כך פוסק '''שו&quot;ע.'''
+☜ כך פוסק שו&quot;ע.
 ⤶ נפק&quot;מ (מהבית יוסף):
 <ol style="list-style-type: decimal;">
-<li><blockquote><p>'''הפלגה בנהרות (שאין בהם תחושה רעה) ומעל עשרה:''' לרוב הראשונים<ref><p>לר&quot;מ, רא&quot;ש וחכמי בבל אסור גם מעל עשרה בנהר, כיוון שיש לאסור מחמת הספק [ונראה שגם הרז&quot;ה, הרמב&quot;ן ותוספות יאסרו].</p></ref> יהיה אסור. לרי&quot;ף ור&quot;ת יהיה מותר, כיוון שאין בהם ביטול עונג שבת<ref><p>ספינות גדולות שמיועדות לטיולים וכדומה, נראה שאין בהם ביטול עונג שבת ויהיה מותר כדין נהרות.</p></ref> ואין איסור תחומין מעל עשרה. מה עוד שכיוון שהגמרא נשארה בספק האם יש תחומין מעל עשרה - ספק דרבנן לקולא<ref><p>'''לרמב”ן ורשב”א:''' כי להלכה קיי&quot;ל שאין תחומין מעל עשרה.</p></ref>, לכן גם אם לא יודע בוודאות שיש עשרה מותר.</p></blockquote></li></ol>
+<li><blockquote><p>הפלגה בנהרות (שאין בהם תחושה רעה) ומעל עשרה: לרוב הראשונים<ref><p>'''לר&quot;מ, רא&quot;ש וחכמי בבל''' אסור גם מעל עשרה בנהר, כיוון שיש לאסור מחמת הספק [ונראה שגם הרז&quot;ה, הרמב&quot;ן ותוספות יאסרו].</p></ref> אסור, לרי&quot;ף ור&quot;ת מותר, כיוון שאין בהם ביטול עונג שבת<ref><p><sup>*</sup> נראה לכאורה שספינות גדולות שמיועדות לטיולים וכדומה, אין בהם ביטול עונג שבת ויהיה מותר כדין נהרות.</p></ref><sup>*</sup> ואין איסור תחומין מעל עשרה. מה עוד שכיוון שהגמרא נשארה בספק האם יש תחומין מעל עשרה - ספק דרבנן לקולא<ref><p>'''לרמב”ן ורשב”א:''' כי להלכה קיי&quot;ל שאין תחומין מעל עשרה.</p></ref>, לכן גם כשלא יודע בוודאות שיש עשרה מותר.</p></blockquote></li></ol>
-<blockquote>☜ וכך פוסק '''שו&quot;ע.'''
+<blockquote>☜ וכך פוסק שו&quot;ע.
 </blockquote>
 <ol start="2" style="list-style-type: decimal;">
-<li><blockquote><p>'''הפלגה מעל עשרה'''<ref><p>המהרי&quot;ק כותב שאם נכנס לספינה שלושה ימים לפני שבת לכו&quot;ע מותר אפילו אם המים נמוכים בגובה שלושה טפחים. והבית יוסף דחה דבריו וכתב שזה אסור לרמב&quot;ם וכן לדברי רבו הרי&quot;ף.</p></ref> '''בים''': לר&quot;ת מותר, לשאר הראשונים<ref><p>עיין בהערה לעיל (בדברי שאר הראשונים שאסרו).</p></ref> אסור.</p></blockquote></li></ol>
+<li><blockquote><p>הפלגה מעל עשרה בים<ref><p>'''המהרי&quot;ק''' כותב שאם נכנס לספינה שלושה ימים לפני שבת לכו&quot;ע מותר אפילו אם המים בגובה שלושה טפחים בלבד. '''והבית יוסף''' דחה דבריו וכתב שזה אסור לרמב&quot;ם וכן לדברי רבו הרי&quot;ף.</p></ref>: לר&quot;ת מותר, לשאר הראשונים<ref><p>עיין בהערה לעיל (בדברי שאר הראשונים שאסרו אף מעל עשרה).</p></ref> אסור.</p></blockquote></li></ol>
-<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע.'''
+<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.
 </blockquote>
 <ol start="3" style="list-style-type: decimal;">
-<li><blockquote><p>'''הפלגה בספינה שרובה גויים:''' לרמב&quot;ן מותר, לשאר הראשונים אסור.</p></blockquote></li></ol>
+<li><blockquote><p>הפלגה בספינה שרובה גויים: לרמב&quot;ן מותר, לשאר הראשונים אסור.</p></blockquote></li></ol>
-<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' סתם בזה לאסור<ref>אמנם אם הגוים היו יוצאים להפלגה בכל מקרה, ורק במקרה יצא שרוב הנוסעים שנרשמו להפלגה הם יהודים- אין איסור מצד זה (שש&quot;כ ל, סו).</ref>.
+<blockquote>☜ שו&quot;ע: סתם בזה לאסור<ref><sup>*</sup> אמנם אם הגוים היו יוצאים להפלגה בכל מקרה, ורק במקרה יצא שרוב הנוסעים שנרשמו להפלגה הם יהודים- אין איסור מצד זה '''(שש&quot;כ ל, סו)'''.</ref><sup>*</sup>.
-'''רמ&quot;א:''' אם יודע שיצטרך לעשות מלאכה בספינה - אסור אפילו בנהרות, אפילו מעל עשרה (אפילו אם מדובר במלאכות דרבנן '''(משנ&quot;ב)'''). ואין איסור אם הבהמות מושכות את הספינה כשהיא מהלכת בנהר. (כיוון שאין חשש שמא יחתוך זמורה '''(משנ&quot;ב)''').
+רמ&quot;א: אם יודע שיצטרך לעשות מלאכה בספינה - אסור אפילו בנהרות, אפילו מעל עשרה (אפילו אם מדובר במלאכות דרבנן (משנ&quot;ב)). ואין איסור אם הבהמות מושכות את הספינה כשהיא מהלכת בנהר (כיוון שאין חשש שמא יחתוך זמורה (משנ&quot;ב)).
 </blockquote>
 <ol>
-<li><blockquote><p>אם המים עמוקים ואין גובה עשרה טפחים מהקרקע עד הספינה עצמה, אסור. ואם האדם עצמו יושב מעל עשרה: יש מקילים. ואפשר לסמוך על דבריהם כשצריך לכך '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
+<li><blockquote><p>אם המים עמוקים ואין גובה עשרה טפחים מהקרקע עד הספינה עצמה, אסור. ואם האדם עצמו יושב מעל עשרה: יש מקילים. ואפשר לסמוך על דבריהם כשצריך לכך (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 [[קטגוריה:בן שמואל]]
-[[קטגוריה:אורח חיים]]

פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמח ב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:01, 22 בדצמבר 2020

סעיף ב | טעם האיסור לצאת להפלגה[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש