פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסה ד: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
<blockquote>המשנה אומרת (מז:) שמותר לתת כלי ריק לקבל ניצוצות מהנר (ואין בניצוצות ממש כדי שיהיה ביטול כלי מהיכנו), אבל אסור לתת כלי מלא מים אפילו בערב שבת. בברייתא מבואר שאסור כיוון שמקרב את זמן הכיבוי. | <blockquote>המשנה אומרת (מז:) שמותר לתת כלי ריק לקבל ניצוצות מהנר (ואין בניצוצות ממש כדי שיהיה ביטול כלי מהיכנו), אבל אסור לתת כלי מלא מים אפילו בערב שבת. בברייתא מבואר שאסור כיוון שמקרב את זמן הכיבוי. | ||
</blockquote> | |||
☜ כך פוסקים טור ושו"ע. | |||
<blockquote>⤶ למרות שבאופן עקרוני אין איסור להתחיל מע"ש מלאכה שנגמרת בשבת, בכלי עם מים חששו יותר, כיוון שלא הכל מכירים שיכול להיות בזה איסור, ויעשה כן בשבת ויבוא לידי קירוב הכלי ויכבה (משנ"ב ע"פ תוספות). | |||
</blockquote> | |||
א. ◄ אליה רבה בשם האיסור והיתר: במקום הפסד, כמו שריפה, מותר לתת כלי עם מים תחת נר בשבת. | |||
◄ פרי מגדים: מפקפק בדבריו. | |||
<blockquote>☜ ולהלכה | <blockquote>☜ ולהלכה ניתן להקל בשעת הדחק על ידי קטן (משנ"ב). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
ב. אם עבר ונתן כלי עם מים, יסלקנו (ביה"ל). | |||
ג. אפילו אם רוצה להעמיד את הכלי עם המים לפני שמדליק את נר השמן, מצדד '''המג"א''' לאסור<ref>'''ביביע אומר''' (ג, יז, אות טו) הביא הרבה אחרונים שהתירו בזה כדעת '''האור זרוע''' שהתיר.</ref> (ביה"ל). | |||
=== ❖ נתינת מים בנר עצמו === | === ❖ נתינת מים בנר עצמו === | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
הראשונים כותבים שלמרות שאסור לתת כלי עם מים תחת לנר, מותר לתת מים בתוך הנר עצמו, וכמה טעמים נאמרו בזה: | הראשונים כותבים שלמרות שאסור לתת כלי עם מים תחת לנר, מותר לתת מים בתוך הנר עצמו, וכמה טעמים נאמרו בזה: | ||
◄ '''תוספות: | '''''◄''''' תוספות: מותר להדליק בנר שיש בתחתיתו מים, כיוון שכוונתו להגביה את השמן ולא לכבות<ref>'''רבינו ירוחם''' בשם '''מהר"ם:''' כל גרם כיבוי מותר אם עושה מערב שבת. וכוונתו (ע"פ '''הב"י והדרישה''') שאם נותן מים בכלי עצמו אין בזה קירוב כיבוי שאסור משום שמתכוון, אלא גרמת כיבוי שהאדם לא מתכוון לכבות ומותר. קצת נראה שהדברים תואמים לדברי '''התוספות'''.</ref>. | ||
<blockquote>☜ כך פוסק | <blockquote>☜ כך פוסק שו"ע<ref><sup>*</sup> '''האור לציון''' (יח, יז) מתיר לתת מים בכלי כדי שלא יתנפץ משום שכוונתו לא לכיבוי אלא לצינון הכלי, וכל שאין כוונתו לכיבוי מותר.</ref><sup>*</sup>. | ||
⤶ כיוון שאינו מתכוון לכבות אין לגזור שיעשה כן בשבת עצמה | ⤶ כיוון שאינו מתכוון לכבות אין לגזור שיעשה כן בשבת עצמה (מג"א). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
◄ '''רא"ש (וייתכן שרב שרירא גאון): | '''''◄''''' רא"ש (וייתכן שרב שרירא גאון): כיוון שאין כיבוי בשמן עצמו, אלא גם בלי המים היה כבה הנר, אין איסור לתת בו מים. | ||
◄ '''סמ"ג: | '''''◄''''' סמ"ג: מותר לתת מים בנר עצמו כיוון שאינם בעין והוי רק גרם כיבוי (שהותר בערב שבת אף שלא במקום הפסד (ביה"ל)). | ||
<blockquote>☜ | <blockquote>☜ רמ"א: מותר אפילו אם מתכוון. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol> | <ol start="2"> | ||
<li><blockquote><p>לפי דברי הרא"ש שאין כיבוי בנר עצמו, מותר לתת מים גם בשבת עצמה אם מדליק אותו לצורך חולה, | <li><blockquote><p>לפי דברי הרא"ש שאין כיבוי בנר עצמו, מותר לתת מים גם בשבת עצמה אם מדליק אותו לצורך חולה, (מגן אברהם). ואליה רבה חולק ואוסר (ביה"ל).</p></blockquote></li></ol> | ||
| שורה 43: | שורה 47: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:10, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | כלי לקבל ניצוצות[עריכה]
המשנה אומרת (מז:) שמותר לתת כלי ריק לקבל ניצוצות מהנר (ואין בניצוצות ממש כדי שיהיה ביטול כלי מהיכנו), אבל אסור לתת כלי מלא מים אפילו בערב שבת. בברייתא מבואר שאסור כיוון שמקרב את זמן הכיבוי.
☜ כך פוסקים טור ושו"ע.
⤶ למרות שבאופן עקרוני אין איסור להתחיל מע"ש מלאכה שנגמרת בשבת, בכלי עם מים חששו יותר, כיוון שלא הכל מכירים שיכול להיות בזה איסור, ויעשה כן בשבת ויבוא לידי קירוב הכלי ויכבה (משנ"ב ע"פ תוספות).
א. ◄ אליה רבה בשם האיסור והיתר: במקום הפסד, כמו שריפה, מותר לתת כלי עם מים תחת נר בשבת.
◄ פרי מגדים: מפקפק בדבריו.
☜ ולהלכה ניתן להקל בשעת הדחק על ידי קטן (משנ"ב).
ב. אם עבר ונתן כלי עם מים, יסלקנו (ביה"ל).
ג. אפילו אם רוצה להעמיד את הכלי עם המים לפני שמדליק את נר השמן, מצדד המג"א לאסור[1] (ביה"ל).
❖ נתינת מים בנר עצמו[עריכה]
הראשונים כותבים שלמרות שאסור לתת כלי עם מים תחת לנר, מותר לתת מים בתוך הנר עצמו, וכמה טעמים נאמרו בזה:
◄ תוספות: מותר להדליק בנר שיש בתחתיתו מים, כיוון שכוונתו להגביה את השמן ולא לכבות[2].
☜ כך פוסק שו"ע[3]*.
⤶ כיוון שאינו מתכוון לכבות אין לגזור שיעשה כן בשבת עצמה (מג"א).
◄ רא"ש (וייתכן שרב שרירא גאון): כיוון שאין כיבוי בשמן עצמו, אלא גם בלי המים היה כבה הנר, אין איסור לתת בו מים.
◄ סמ"ג: מותר לתת מים בנר עצמו כיוון שאינם בעין והוי רק גרם כיבוי (שהותר בערב שבת אף שלא במקום הפסד (ביה"ל)).
☜ רמ"א: מותר אפילו אם מתכוון.
לפי דברי הרא"ש שאין כיבוי בנר עצמו, מותר לתת מים גם בשבת עצמה אם מדליק אותו לצורך חולה, (מגן אברהם). ואליה רבה חולק ואוסר (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ביביע אומר (ג, יז, אות טו) הביא הרבה אחרונים שהתירו בזה כדעת האור זרוע שהתיר.
- ↑ רבינו ירוחם בשם מהר"ם: כל גרם כיבוי מותר אם עושה מערב שבת. וכוונתו (ע"פ הב"י והדרישה) שאם נותן מים בכלי עצמו אין בזה קירוב כיבוי שאסור משום שמתכוון, אלא גרמת כיבוי שהאדם לא מתכוון לכבות ומותר. קצת נראה שהדברים תואמים לדברי התוספות.
- ↑ * האור לציון (יח, יז) מתיר לתת מים בכלי כדי שלא יתנפץ משום שכוונתו לא לכיבוי אלא לצינון הכלי, וכל שאין כוונתו לכיבוי מותר.