פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסז ב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:11, 22 בדצמבר 2020

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רסז ב

סעיף ב | סדר תפילת ערבית[עריכה]

רבי יוסי אומר (קיח:) שיהיה חלקו עם מכניסי שבת בטבריה שיושבת בעמק ומכניסים שבת מוקדם.

☜ טור ושו"ע: נהגו להתפלל ערבית של שבת מוקדם.

נחלקו הראשונים ממתי יכול אדם לקבל שבת:

◄ תוספות, רא"ש, רמב"ם, רבינו יונה, אוהל מועד וטור: החל מפלג המנחה יכול להדליק את הנר ולקבל שבת.

☜ כך פוסק שו"ע.

◄ ר"י בן גיאת: בימינו נוהגים כחכמים, ולא יתפלל לפני שחשיכה.

א. אפשר לקבל שבת מוקדם גם מי שרגיל להתפלל במשך השבוע ערבית אחרי צאת הכוכבים. אלא שיזהר להתפלל מנחה לפני הפלג כדי שלא יהיה תרתי דסתרי (משנ"ב). ויש מי שהקל בזה בציבור (דרך החיים), ואין לסמוך על זה אלא כשמתפלל ערבית בבין השמשות ובשעת דחק (משנ"ב). ויש שהחמירו גם בשבת שלא להתפלל לפני צאת הכוכבים (גר"א ומג"א בשם האר"י ז"ל).

ב. אין לקבל שבת לפני הפלג, ואפילו בדיעבד אין קבלתו קבלה. ונחלקו ממתי מונים: שעה ורבע לפני שקיעה או שעה ורבע לפני צה"כ^[1] (משנ"ב).

❖ קריאת שמע מוקדמת

הגמרא אומרת (ברכות כז.) שרב התפלל של שבת בערב שבת.

רא"ש ורמב"ם: רב היה מתפלל לפני חשיכה, אבל קרא ק"ש רק אחרי צאת הכוכבים^[2].

☜ משנ"ב: צריך לקרוא קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים^[3].

❖ אכילה מוקדמת

רבינו ירוחם ומהרי"א: יכול לאכול מיד. (ורק במצה צריך להקפיד לאכול אחרי צה"כ).

☜ כך פוסק שו"ע.

בית יוסף: יכול לאכול סעודת שבת לפני ק"ש, (ואינו לא נחשב כאוכל לפני קריאת שמע), כיוון שיש פוסקים שאומרים שיוצאים ידי חובה בקריאת שמע המוקדמת.

א. יכול לאכול לפני שקיעה ולגמור סעודתו מבעו"י. ויש מחמירים להמשיך סעודתו עד אחרי שחשיכה ולאכול כזית בלילה. ונכון לכתחילה לחוש לדבריהם (משנ"ב).

ב. אם אין חצי שעה לפני צה"כ, יזהר שלא יתחיל לאכול. ויש מקילים בזה, והנוהג כך אין למחות בידו (משנ"ב).

הערות שוליים[עריכה]

↑ לדעת המשנ"ב (רסג, יט) והביה"ל (רסא, ד"ה להקדים) והאור לציון (יח, הערה ט) דעת השו"ע לשער מצאת הכוכבים. לדעת המנחת כהן (מאמר ב, ט) והמנוחת אהבה (א, ה, 9) דעת השו"ע לשער מהשקיעה.
↑ רא"ש: לא היה חושש לסמיכת גאולה לתפילה כי עשה מצווה בהקדמת השבת. רמב"ם: כיוון שתפילת ערבית רשות לא הקפידו בזה.
↑ השו"ע השמיט דין זה. ייתכן שסמך על מה שכתב בדיני ערבית שלא יוצאים בזה ידי חובה.

[1] לדעת המשנ"ב (רסג, יט) והביה"ל (רסא, ד"ה להקדים) והאור לציון (יח, הערה ט) דעת השו"ע לשער מצאת הכוכבים. לדעת המנחת כהן (מאמר ב, ט) והמנוחת אהבה (א, ה, 9) דעת השו"ע לשער מהשקיעה.

[2] רא"ש: לא היה חושש לסמיכת גאולה לתפילה כי עשה מצווה בהקדמת השבת. רמב"ם: כיוון שתפילת ערבית רשות לא הקפידו בזה.

[3] השו"ע השמיט דין זה. ייתכן שסמך על מה שכתב בדיני ערבית שלא יוצאים בזה ידי חובה.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 <blockquote>רבי יוסי אומר (קיח:) שיהיה חלקו עם מכניסי שבת בטבריה שיושבת בעמק ומכניסים שבת מוקדם.
+</blockquote>
+☜ טור ושו&quot;ע: נהגו להתפלל ערבית של שבת מוקדם.
-☜ '''טור ושו&quot;ע:''' נהגו להתפלל ערבית של שבת מוקדם.
-</blockquote>
 נחלקו הראשונים ממתי יכול אדם לקבל שבת:
-◄ '''תוספות, רא&quot;ש, רמב&quot;ם, רבינו יונה, אוהל מועד וטור:''' החל מפלג המנחה יכול להדליק את הנר ולקבל שבת.
+'''''◄''''' תוספות, רא&quot;ש, רמב&quot;ם, רבינו יונה, אוהל מועד וטור: החל מפלג המנחה יכול להדליק את הנר ולקבל שבת.
-<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע.'''
+<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.
 </blockquote>
-◄ '''ר&quot;י בן גיאת:''' בימינו נוהגים כחכמים, ולא יתפלל לפני שחשיכה.
+'''''◄''''' ר&quot;י בן גיאת: בימינו נוהגים כחכמים, ולא יתפלל לפני שחשיכה.
-'''א.''' אפשר לקבל שבת מוקדם גם מי שרגיל להתפלל במשך השבוע ערבית אחרי צאת הכוכבים. אלא שיזהר להתפלל מנחה לפני הפלג כדי שלא יהיה תרתי דסתרי '''(משנ&quot;ב)'''. ויש מי שהקל בזה בציבור '''(דרך החיים)''', ואין לסמוך על זה אלא כשמתפלל ערבית בבין השמשות ובשעת דחק '''(משנ&quot;ב)'''. ויש שהחמירו גם בשבת שלא להתפלל לפני צאת הכוכבים '''(גר&quot;א ומג&quot;א בשם האר&quot;י ז&quot;ל).'''
+א. אפשר לקבל שבת מוקדם גם מי שרגיל להתפלל במשך השבוע ערבית אחרי צאת הכוכבים. אלא שיזהר להתפלל מנחה לפני הפלג כדי שלא יהיה תרתי דסתרי (משנ&quot;ב). ויש מי שהקל בזה בציבור (דרך החיים), ואין לסמוך על זה אלא כשמתפלל ערבית בבין השמשות ובשעת דחק (משנ&quot;ב). ויש שהחמירו גם בשבת שלא להתפלל לפני צאת הכוכבים (גר&quot;א ומג&quot;א בשם האר&quot;י ז&quot;ל).
-'''ב.''' אין לקבל שבת לפני הפלג, ואפילו בדיעבד אין קבלתו קבלה. ונחלקו ממתי מונים: שעה ורבע לפני שקיעה או שעה ורבע לפני צה&quot;כ<ref>לדעת המשנ&quot;ב (רסג, יט) והביה&quot;ל (רסא, ד&quot;ה להקדים) והאור לציון (יח, הערה ט) דעת השו&quot;ע לשער מצאת הכוכבים. לדעת המנחת כהן (מאמר ב, ט) והמנוחת אהבה (א, ה, 9) דעת השו&quot;ע לשער מהשקיעה.</ref> '''(משנ&quot;ב)'''.
+ב. אין לקבל שבת לפני הפלג, ואפילו בדיעבד אין קבלתו קבלה. ונחלקו ממתי מונים: שעה ורבע לפני שקיעה או שעה ורבע לפני צה&quot;כ<ref>לדעת '''המשנ&quot;ב''' (רסג, יט) '''והביה&quot;ל''' (רסא, ד&quot;ה להקדים) '''והאור לציון''' (יח, הערה ט) דעת '''השו&quot;ע''' לשער מצאת הכוכבים. לדעת '''המנחת כהן''' (מאמר ב, ט) '''והמנוחת אהבה''' (א, ה, 9) דעת השו&quot;ע לשער מהשקיעה.</ref> (משנ&quot;ב).
 ❖ '''קריאת שמע מוקדמת'''
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 <blockquote>הגמרא אומרת (ברכות כז.) שרב התפלל של שבת בערב שבת.
 </blockquote>
-'''רא&quot;ש ורמב&quot;ם:''' רב היה מתפלל לפני חשיכה, אבל קרא ק&quot;ש רק אחרי צאת הכוכבים<ref>רא&quot;ש: לא היה חושש לסמיכת גאולה לתפילה כי עשה מצווה בהקדמת השבת. רמב&quot;ם: כיוון שתפילת ערבית רשות לא הקפידו בזה.</ref>.
+רא&quot;ש ורמב&quot;ם: רב היה מתפלל לפני חשיכה, אבל קרא ק&quot;ש רק אחרי צאת הכוכבים<ref>'''רא&quot;ש:''' לא היה חושש לסמיכת גאולה לתפילה כי עשה מצווה בהקדמת השבת. '''רמב&quot;ם:''' כיוון שתפילת ערבית רשות לא הקפידו בזה.</ref>.
-<blockquote>☜ '''משנ&quot;ב:''' צריך לקרוא קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים<ref>השו&quot;ע השמיט דין זה. ייתכן שסמך על מה שכתב בדיני ערבית שלא יוצאים בזה ידי חובה.</ref>.
+<blockquote>☜ משנ&quot;ב: צריך לקרוא קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים<ref>'''השו&quot;ע''' השמיט דין זה. ייתכן שסמך על מה שכתב בדיני ערבית שלא יוצאים בזה ידי חובה.</ref>.
 </blockquote>
 ❖ '''אכילה מוקדמת'''
-'''רבינו ירוחם ומהרי&quot;א:''' יכול לאכול מיד. (ורק במצה צריך להקפיד לאכול אחרי צה&quot;כ).
+רבינו ירוחם ומהרי&quot;א: יכול לאכול מיד. (ורק במצה צריך להקפיד לאכול אחרי צה&quot;כ).
-<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע.'''
+<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.
 </blockquote>
-'''בית יוסף:''' יכול לאכול סעודת שבת לפני ק&quot;ש, כיוון שיש פוסקים שאומרים שיוצאים ידי חובה בקריאת שמע המוקדמת, לא נחשב כאוכל לפני קריאת שמע.
+בית יוסף: יכול לאכול סעודת שבת לפני ק&quot;ש, (ואינו לא נחשב כאוכל לפני קריאת שמע), כיוון שיש פוסקים שאומרים שיוצאים ידי חובה בקריאת שמע המוקדמת.
-'''א.''' יכול לאכול לפני שקיעה ולגמור סעודתו מבעו&quot;י. ויש מחמירים להמשיך סעודתו עד אחרי שחשיכה ולאכול כזית בלילה. ונכון לכתחילה לחוש לדבריהם '''(משנ&quot;ב)'''.
+א. יכול לאכול לפני שקיעה ולגמור סעודתו מבעו&quot;י. ויש מחמירים להמשיך סעודתו עד אחרי שחשיכה ולאכול כזית בלילה. ונכון לכתחילה לחוש לדבריהם (משנ&quot;ב).
-'''ב.''' אם אין חצי שעה לפני צה&quot;כ, יזהר שלא יתחיל לאכול. ויש מקילים בזה, והנוהג כך אין למחות בידו '''(משנ&quot;ב)'''.
+ב. אם אין חצי שעה לפני צה&quot;כ, יזהר שלא יתחיל לאכול. ויש מקילים בזה, והנוהג כך אין למחות בידו (משנ&quot;ב).
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 [[קטגוריה:בן שמואל]]
-[[קטגוריה:אורח חיים]]

פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסז ב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:11, 22 בדצמבר 2020

סעיף ב | סדר תפילת ערבית[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש