פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפד א: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== סעיף א | סדר ההפטרה == | == סעיף א | סדר ההפטרה == | ||
<blockquote>הברייתא במגילה אומרת (כג.) שלא יפחתו מעשרים ואחת פסוקים בהפטרה. ואם העניין נגמר בפחות פסוקים, | <blockquote>הברייתא במגילה אומרת (כג.) שלא יפחתו מעשרים ואחת פסוקים בהפטרה. ואם העניין נגמר בפחות פסוקים, יכולים לפחות מזה. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
טור: תיקנו שלוש ברכות לפניה וארבע ברכות לאחריה כנגד הקוראים בתורה. (שהייתה פעם גזירה שלא יעסקו בתורה, ותקנו לקרוא בנביא ולעלות שבעה עולים, וכל אחד לא קרא פחות מג' פסוקים, ולכן כך נוהגים גם כשבטלה הגזירה (משנ"ב)). | |||
<blockquote>☜ | <blockquote>☜ שו"ע: אין פוחתים מעשרים ואחת פסוקים, אלא אם נגמר העניין בפחות. | ||
רמ"א: ביו"ט שקוראים לחמישה עולים, מספיק בחמישה עשר פסוקים<ref><sup>*</sup> אם כך ביום חול שקוראים בו הפטרה, כגון תענית ציבור או תשעה באב מספיק לקרוא תשעה פסוקים ('''כף החיים''', ח) אלא שלכתחילה, יש לקרוא עשרה פסוקים כמו שבספר תורה אין קוראים פחות מעשרה פסוקים ('''מאמ"ר''' ס"ק א).</ref><sup>*</sup>. | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
=== ❖ הפטרה מתוך נביא מודפס === | === ❖ הפטרה מתוך נביא מודפס === | ||
◄ '''לבוש: | '''''◄''''' לבוש: צריך לקרוא מתוך נביא הכתוב על קלף כספר תורה. | ||
<blockquote>☜ כך הנהיג | <blockquote>☜ כך הנהיג הגר"א. וכך ראוי לנהוג לכתחילה (משנ"ב). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
◄ '''מג"א וט"ז: | '''''◄''''' מג"א וט"ז: גם ספר מודפס כשר להפטרה. | ||
<blockquote>☜ אין למחות ביד המקילים | <blockquote>☜ אין למחות ביד המקילים (שער הציון). | ||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>קריאה מתוך חומש שיש בו רק הפטרות:</p></blockquote></li></ol> | |||
◄ '''מג"א ואליה רבה: | <blockquote>'''''◄''''' מג"א ואליה רבה: אין לקרוא ממנו, אלא צריך שיהיה את כל הנביא בחומש. | ||
'''''◄''''' תוספת שבת ☜ ומשנ"ב: בדיעבד לא מבטלים את הקריאה אם אין להם. | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
❖ '''הפטרה ללא קריאה בתורה''' | ❖ '''הפטרה ללא קריאה בתורה''' | ||
☜ | ☜ רמ"א בשם רמב"ן: אין קוראים בהפטרה אלא אם קראו בתורה בעשרה. ואם לא קראו, יכולים לקרוא אותה בלי ברכות (למרות שתחילת התקנה הייתה לקרוא בהפטרה אף מבלי שקראו בתורה לפני כן, אחר שבטלה התקנה אין קוראים הפטרה בלי קריאת התורה לפני כן (ביה"ל)). | ||
<blockquote>⤶ אם קראו בתורה ונמצא ספר תורה פסול, קוראים בכל זאת את ההפטרה | <blockquote>⤶ אם קראו בתורה ונמצא ספר תורה פסול, קוראים בכל זאת את ההפטרה (משנ"ב). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>אם ידעו שהספר פסול וקראו בו בלי ברכות שלא תשכח קריאת התורה | <li><blockquote><p>אם ידעו שהספר פסול וקראו בו בלי ברכות שלא תשכח קריאת התורה:</p></blockquote></li></ol> | ||
<blockquote>◄ | <blockquote>◄ לפרי מגדים: קוראים הפטרה בברכות<ref>וכן פסק '''ביביע אומר''' (ט, או"ח כט) כשלא היה ספר תורה כשר בבית הכנסת (וקראו שבעה עולים ללא ברכה).</ref>. | ||
◄ | ◄ לרעק"א וביה"ל: אין קוראים הפטרה בברכה. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol start="2"> | <ol start="2"> | ||
<li><blockquote><p>אם אין עירוב באותו מקום ואי אפשר להביא את ספר ההפטרות, ילכו לבית שבו מונח ספר ההפטרות ויקראו שם בברכות, כיוון שהייתה קריאת התורה למרות שלא קראו באותו מקום | <li><blockquote><p>אם אין עירוב באותו מקום ואי אפשר להביא את ספר ההפטרות, ילכו לבית שבו מונח ספר ההפטרות ויקראו שם בברכות, כיוון שהייתה קריאת התורה למרות שלא קראו באותו מקום (משנ"ב).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אם יצאו מקצתם באמצע ההפטרה | <li><blockquote><p>אם יצאו מקצתם באמצע ההפטרה אין מפסיקים. אך אם יצאו בקריאת התורה, לא יקראו בנביא כי זה עניין אחר (ביה"ל).</p></blockquote></li></ol> | ||
| שורה 49: | שורה 50: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:17, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | סדר ההפטרה[עריכה]
הברייתא במגילה אומרת (כג.) שלא יפחתו מעשרים ואחת פסוקים בהפטרה. ואם העניין נגמר בפחות פסוקים, יכולים לפחות מזה.
טור: תיקנו שלוש ברכות לפניה וארבע ברכות לאחריה כנגד הקוראים בתורה. (שהייתה פעם גזירה שלא יעסקו בתורה, ותקנו לקרוא בנביא ולעלות שבעה עולים, וכל אחד לא קרא פחות מג' פסוקים, ולכן כך נוהגים גם כשבטלה הגזירה (משנ"ב)).
☜ שו"ע: אין פוחתים מעשרים ואחת פסוקים, אלא אם נגמר העניין בפחות.
רמ"א: ביו"ט שקוראים לחמישה עולים, מספיק בחמישה עשר פסוקים[1]*.
❖ הפטרה מתוך נביא מודפס[עריכה]
◄ לבוש: צריך לקרוא מתוך נביא הכתוב על קלף כספר תורה.
☜ כך הנהיג הגר"א. וכך ראוי לנהוג לכתחילה (משנ"ב).
◄ מג"א וט"ז: גם ספר מודפס כשר להפטרה.
☜ אין למחות ביד המקילים (שער הציון).
קריאה מתוך חומש שיש בו רק הפטרות:
◄ מג"א ואליה רבה: אין לקרוא ממנו, אלא צריך שיהיה את כל הנביא בחומש.
◄ תוספת שבת ☜ ומשנ"ב: בדיעבד לא מבטלים את הקריאה אם אין להם.
❖ הפטרה ללא קריאה בתורה
☜ רמ"א בשם רמב"ן: אין קוראים בהפטרה אלא אם קראו בתורה בעשרה. ואם לא קראו, יכולים לקרוא אותה בלי ברכות (למרות שתחילת התקנה הייתה לקרוא בהפטרה אף מבלי שקראו בתורה לפני כן, אחר שבטלה התקנה אין קוראים הפטרה בלי קריאת התורה לפני כן (ביה"ל)).
⤶ אם קראו בתורה ונמצא ספר תורה פסול, קוראים בכל זאת את ההפטרה (משנ"ב).
אם ידעו שהספר פסול וקראו בו בלי ברכות שלא תשכח קריאת התורה:
◄ לפרי מגדים: קוראים הפטרה בברכות[2].
◄ לרעק"א וביה"ל: אין קוראים הפטרה בברכה.
אם אין עירוב באותו מקום ואי אפשר להביא את ספר ההפטרות, ילכו לבית שבו מונח ספר ההפטרות ויקראו שם בברכות, כיוון שהייתה קריאת התורה למרות שלא קראו באותו מקום (משנ"ב).
אם יצאו מקצתם באמצע ההפטרה אין מפסיקים. אך אם יצאו בקריאת התורה, לא יקראו בנביא כי זה עניין אחר (ביה"ל).