פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפז א: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
<blockquote>נחלקו בית שמאי ובית הלל (יב.) האם מותר לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת, ב"ש אוסרים וב"ה מתירים. | <blockquote>נחלקו בית שמאי ובית הלל (יב.) האם מותר לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת, ב"ש אוסרים וב"ה מתירים. | ||
</blockquote> | |||
טור ☜ ושו"ע: מותר לבקר חולים ולנחם אבלים בשבת. | |||
<blockquote>הגמרא בהמשך מביאה מחלוקת תנאים כיצד מנחמים בשבת: | |||
ת"ק: שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא. רבי מאיר: יכולה היא שתרחם. רבי יהודה: המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל. רבי יוסי: המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל. שבנא איש ירושלים בכניסתו אומר שלום וביציאתו אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובין ושִבתו בשלום. | |||
ת"ק: שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
◄ '''רמב"ם וטור: | '''''◄''''' רמב"ם וטור: הלכה כת"ק. (הטור הבין ששבנא אינו חולק על ת"ק אלא מבאר את דעתו ולכן העתיק גם את דבריו). | ||
<blockquote>☜ | <blockquote>☜ שו"ע (כטור): שבת היא מלזעוק... ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובים וכו'. | ||
רמ"א (כרמב"ם): נהגו שאין צריך לומר ורחמיו מרובים וכו'. | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
◄ '''רמב"ן: | '''''◄''''' רמב"ן: הלכה כרבי יוסי. | ||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>הגמרא אומרת (יב:) שבקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת, ולכן לא יפה אלו שהולכים רק בשבת ולא בימי החול | <li><blockquote><p>הגמרא אומרת (יב:) שבקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת, ולכן לא יפה אלו שהולכים רק בשבת ולא בימי החול (משנ"ב). אבל אם היה טרוד בימות החול, או שהלך לבקר גם בחול, או שמכוון לחזק את ליבו או לכוונו איך להתמודד עם מחלתו, ודאי שלא ימנע מללכת בשבת, ולא מיעטו הפוסקים אלא כשלא הולך בחול על מנת שילך בשבת (ביה"ל).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p> | <li><blockquote><p>בניחום אבלים אומר: שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא (ט"ז ואחרונים). ויש אומרים שאפשר לומר המקום ינחמך (מג"א בשם הדרישה).</p></blockquote></li></ol> | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:18, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | דרך ניחום אבלים וביקור חולים[עריכה]
נחלקו בית שמאי ובית הלל (יב.) האם מותר לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת, ב"ש אוסרים וב"ה מתירים.
טור ☜ ושו"ע: מותר לבקר חולים ולנחם אבלים בשבת.
הגמרא בהמשך מביאה מחלוקת תנאים כיצד מנחמים בשבת:
ת"ק: שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא. רבי מאיר: יכולה היא שתרחם. רבי יהודה: המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל. רבי יוסי: המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל. שבנא איש ירושלים בכניסתו אומר שלום וביציאתו אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובין ושִבתו בשלום.
◄ רמב"ם וטור: הלכה כת"ק. (הטור הבין ששבנא אינו חולק על ת"ק אלא מבאר את דעתו ולכן העתיק גם את דבריו).
☜ שו"ע (כטור): שבת היא מלזעוק... ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובים וכו'.
רמ"א (כרמב"ם): נהגו שאין צריך לומר ורחמיו מרובים וכו'.
◄ רמב"ן: הלכה כרבי יוסי.
הגמרא אומרת (יב:) שבקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת, ולכן לא יפה אלו שהולכים רק בשבת ולא בימי החול (משנ"ב). אבל אם היה טרוד בימות החול, או שהלך לבקר גם בחול, או שמכוון לחזק את ליבו או לכוונו איך להתמודד עם מחלתו, ודאי שלא ימנע מללכת בשבת, ולא מיעטו הפוסקים אלא כשלא הולך בחול על מנת שילך בשבת (ביה"ל).
בניחום אבלים אומר: שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא (ט"ז ואחרונים). ויש אומרים שאפשר לומר המקום ינחמך (מג"א בשם הדרישה).