פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצא ה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
 
(Added ben shmuel book.)
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
== סעיף ה | לצאת במיני תרגימא ==
== סעיף ה | לצאת במיני תרגימא ==


◄ '''רבינו יונה בשם רבני צרפת (וכך נהגו ר"י בר' יהודה והרב רבינו יהודה):''' אפשר לצאת ידי חובה בסעודה שלישית במיני תרגימא (כמו שבסוכה אפשר להשלים יד' סעודות במיני תרגימא לדעת רבי אליעזר).
'''''''''' רבינו יונה בשם רבני צרפת (וכך נהגו ר"י בר' יהודה והרב רבינו יהודה): אפשר לצאת ידי חובה בסעודה שלישית במיני תרגימא (כמו שבסוכה אפשר להשלים יד' סעודות במיני תרגימא לדעת רבי אליעזר).


◄ '''תוספות, רא"ש, הגהות מימוניות, מרדכי וסמ"ג:''' צריך לאכול דווקא לחם. (כמו שנלמד מהפסוק שנאמר על המן).
⤶ נחלקו מה הם מיני תרגימא:


<blockquote>'''שו&quot;ע:''' צריכה פת. וי&quot;א שאפשר בחמשת מיני דגן, ויש אומרים שאפשר בבשר ודגים, וי&quot;א שאפשר גם בפירות (עיין לקמן). וסברא ראשונה עיקר אלא אם כן שבע ביותר.
<blockquote>'''''◄''''' רש&quot;י ורבינו יונה: מיני פירות (וכך נהגו ר&quot;י בר&quot;י ורבינו יהודה).


'''רמ&quot;א:''' או במציאות שאי אפשר לאכול פת (כגון בערב פסח).
'''''◄''''' תוספות: בשר ודגים ומינים המלפתים את הפת. (וכתב שאפילו אם יוצא במיני תרגימא לא יוצא בפירות, כמו שבסוכה לא יוצא).


⤶ כל המחלוקת היא בדיעבד, אבל לכו&quot;ע מצווה על פת לכתחילה '''(ב&quot;ח)'''.
'''''◄''''' רא&quot;ש, הגהות מימוניות וטור (ע&quot;פ התוספתא): מאכל שעשוי מחמשת מיני דגן.
</blockquote>
</blockquote>
<ol>
'''''◄''''' תוספות, רא&quot;ש, הגהות מימוניות, מרדכי וסמ&quot;ג: צריך לאכול דווקא לחם. (כמו שנלמד מהפסוק שנאמר על המן).
<li><blockquote><p>מצווה להרבות בה במיני מגדים כפי יכולתו '''(אחרונים)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>טעם הדעה המקילה, משום שלא רגילים לאכול סעודה זו לתאבון, מספיק אם יאכל בה דברים קלים '''(תוספת שבת).'''</p></blockquote></li></ol>


❖ '''מהם מיני תרגימא'''
<blockquote>☜ שו&quot;ע: סעודה שלישית צריכה פת. וי&quot;א שאפשר לצאת בחמשת מיני דגן, ויש אומרים שאפשר בבשר ודגים, וי&quot;א שאפשר גם בפירות (עיין לקמן). וסברא ראשונה עיקר אלא אם כן שבע ביותר.


◄ '''רש&quot;י ורבינו יונה:''' מיני פירות (וכך נהגו ר&quot;י בר&quot;י ורבינו יהודה).
רמ&quot;א: או במציאות שאי אפשר לאכול פת (כגון בערב פסח).


◄ '''תוספות:''' בשר ודגים ומינים המלפתים את הפת. (וכתב שאפילו אם יוצא במיני תרגימא לא יוצא בפירות, כמו שבסוכה לא יוצא).
⤶ כל המחלוקת היא בדיעבד, אבל לכו&quot;ע מצווה על פת לכתחילה (ב&quot;ח).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>מצווה להרבות בה במיני מגדים כפי יכולתו (אחרונים).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>טעם הדעה המקילה, משום שלא רגילים לאכול סעודה זו לתאבון, מספיק אם יאכל בה דברים קלים (תוספת שבת).</p></blockquote></li></ol>


◄ '''רא&quot;ש, הגהות מימוניות וטור (ע&quot;פ התוספתא):''' מאכל שעשוי מחמשת מיני דגן.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע''' מביא את שלושת הדעות.
</blockquote>


[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]

גרסה אחרונה מ־20:20, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רצא ה


סעיף ה | לצאת במיני תרגימא[עריכה]

רבינו יונה בשם רבני צרפת (וכך נהגו ר"י בר' יהודה והרב רבינו יהודה): אפשר לצאת ידי חובה בסעודה שלישית במיני תרגימא (כמו שבסוכה אפשר להשלים יד' סעודות במיני תרגימא לדעת רבי אליעזר).

⤶ נחלקו מה הם מיני תרגימא:

רש"י ורבינו יונה: מיני פירות (וכך נהגו ר"י בר"י ורבינו יהודה).

תוספות: בשר ודגים ומינים המלפתים את הפת. (וכתב שאפילו אם יוצא במיני תרגימא לא יוצא בפירות, כמו שבסוכה לא יוצא).

רא"ש, הגהות מימוניות וטור (ע"פ התוספתא): מאכל שעשוי מחמשת מיני דגן.

תוספות, רא"ש, הגהות מימוניות, מרדכי וסמ"ג: צריך לאכול דווקא לחם. (כמו שנלמד מהפסוק שנאמר על המן).

☜ שו"ע: סעודה שלישית צריכה פת. וי"א שאפשר לצאת בחמשת מיני דגן, ויש אומרים שאפשר בבשר ודגים, וי"א שאפשר גם בפירות (עיין לקמן). וסברא ראשונה עיקר אלא אם כן שבע ביותר.

רמ"א: או במציאות שאי אפשר לאכול פת (כגון בערב פסח).

⤶ כל המחלוקת היא בדיעבד, אבל לכו"ע מצווה על פת לכתחילה (ב"ח).

  1. מצווה להרבות בה במיני מגדים כפי יכולתו (אחרונים).

  2. טעם הדעה המקילה, משום שלא רגילים לאכול סעודה זו לתאבון, מספיק אם יאכל בה דברים קלים (תוספת שבת).