הרב שאול אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{רב |שם=רבי שאול אלתר |תואר=ראש ישיבת פני מנחם |תמונה=קובץ:https://www.jdn.co.il/wp-content/uploads/2017/09/%D7%94%...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם=רבי שאול אלתר | |שם=רבי שאול אלתר | ||
|תואר=ראש ישיבת פני מנחם | |תואר=ראש ישיבת פני מנחם | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב= | |כיתוב= | ||
|חיבורו העיקרי=עברא דדשא | |חיבורו העיקרי=עברא דדשא | ||
|תאריך לידה=ז' [[תמוז]] תשי"ז | |תאריך לידה=ז' [[תמוז]] תשי"ז | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
|סיום כהונה= | |סיום כהונה= | ||
|רבותיו=הרב דב לנדו | |רבותיו=הרב דב לנדו | ||
|נושאים בהם עסק=חינוך,הוראה | |נושאים בהם עסק=חינוך,הוראה. | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו=* ילקוט שיעורים | ||
* ילקוט שיעורים | |||
* עברא דדשא | * עברא דדשא | ||
* לצדדין קתני | * לצדדין קתני | ||
| שורה 29: | שורה 28: | ||
|אם=ציפורה אלתר | |אם=ציפורה אלתר | ||
|בת זוג=נעמי | |בת זוג=נעמי | ||
|ילדים= | |ילדים=* הסופרת רותי קפלר | ||
* הסופרת רותי קפלר | |||
* אברהם מרדכי אלתר | * אברהם מרדכי אלתר | ||
* יהודה אריה לייב אלתר | * יהודה אריה לייב אלתר | ||
גרסה אחרונה מ־20:36, 9 ביוני 2020
|
|
| רבי שאול אלתר | |
|---|---|
| תאריך לידה | ז' תמוז תשי"ז |
| מקום פעילות | בית שמש, אשדוד,בני ברק,ירושלים. |
| נושאים שבהם עסק | חינוך,הוראה. |
| רבותיו | הרב דב לנדו |
| חיבוריו | * ילקוט שיעורים
|
הרב שאול אלתר (ז' תמוז ה'תשי"ז,1957) הוא ראש ישיבת פני מנחם וחבר נשיאות ועד הישיבות וחבר נשיאות ועד מפעל הש"ס
תולדות חייו[עריכה]
הרב שאול אלתר נולד בירושלים בשנת תשי"ז (1957), לרבי פנחס מנחם אלתר בעל ה"פני מנחם", ולציפורה בת הרב אברהם מרדכי אלתר. בן הרב משה בצלאל אחיו של בעל האמרי אמת בחודש סיוון תשל"ז נישא לנעמי, בת חיים דב רובינשטיין מחיפה. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים בחיפה, שם כיהן כר"מ בישיבת אור שמחה. במקביל העביר שיעורים עיוניים בישיבת "בית ישראל" באשדוד. לאחר פטירת דודו, האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר, עבר להתגורר בירושלים בהוראת אביו. בתמוז תשנ"ג מינה אותו אביו לעמוד בראש ישיבת שפת אמת. עד שנת תשס"ג העביר שיעורים יומיים ושיעורים כלליים בישיבה. לאחר ששונתה שיטת הלימוד בישיבות גור מ"עיון" ל"בקיאות", מסר שיעורים בישיבת פוניבז' תקופה קצרה. דרך לימודו היא באופן חלקי בדרכו של החזון איש. בשנת תשע"ו נסגרה הישיבה שבראשה עמד, בשנים ה'תש"ס - ה'תש"ע הוביל האדמו"ר הנוכחי לבית גור שינויים בחסידות, ובהם: שינוי אופי הלימוד בישיבות גור מ"עיון" ל"בקיאות". הרב אלתר מתח על המהלך ביקורת אידאולוגית - דבר הנחשב לתקדימי בחסידות גור, אשר ההתבטלות אל האדמו"ר וקבלת הוראותיו ללא עוררין היא מן המאפיינים הבולטים שלה. בשנת תש"פ פרש מחסידות גור והקים קהילה עצמאית.
ספריו[עריכה]
- קובץ מראה מקומות וציונים. הכרכים: בבא מציעא וקידושין (תשנ"ב); בבא קמא ושבועות (תשנ"א); בבא מציעא (תשנ"ו); כתובות (תשנ"ו); כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות (תש"ס, מהדורה שנייה תשע"ה)
- ילקוט שיעורים. הכרכים: קידושין - פרק האשה נקנית (תשנ"ג); בבא קמא - פרק ארבעה אבות (תשנ"ו); סוגיות (תשע"ח)
- עברא דדשא: דרשות, שני כרכים
- לצדדין קתני: הערות והארות מגיליונות ספריו, ירושלים תשע"ה
- אגרות תורה, ד' כרכים, ירושלים, תשס"ד-תשע"ז.