עשהאל בן צרויה: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת קישורים) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
עשהאל היה אחד משלושת בני צרויה- [[יואב]],[[אבישי]] ועשהאל {{מקור| שמואל ב פרק ב פסוק יח}}. הוא נהרג על ידי [[אבנר בן נר]] בשעה שעשהאל רדף אחריו, ובעקבות זאת, יואב בהמשך הרג את אבנר. | עשהאל היה אחד משלושת בני צרויה- [[יואב בן צרויה|יואב]],[[אבישי בן צרויה|אבישי]] ועשהאל {{מקור| שמואל ב פרק ב פסוק יח}}. הוא נהרג על ידי [[אבנר בן נר]] בשעה שעשהאל רדף אחריו, ובעקבות זאת, יואב בהמשך הרג את אבנר. | ||
==סיפור מותו על ידי אבנר== | ==סיפור מותו על ידי אבנר== | ||
בזמן שדוד היה מלך רק על שבט יהודה, | בזמן שדוד היה מלך רק על שבט יהודה, ו[[איש בשת בן שאול]] היה מלך על שאר שבטי ישראל, היה [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד]], ו[[אבנר בן נר]] שר צבא ישראל. שני הצבאות נפגשו ב[[גבעון]] משני הצדדים של ברכת גבעון. ואבנר הציע לבחון את היכולת של הלוחמים בקרב{{מקור| שמואל ב|ב| פסוק יד}} "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו", יואב קיבל את ההזמנה ושנים עשר חיילים מכל צד נחלמו אלו באלו וכולם מתו יחד. מיד לאחר מכן, התלקחה מלחמה קשה בין הצבאות, כאשר ידם של צבא יהודה על העליונה. עשהאל שהיה מהיר מאוד{{מקור| שמואל ב|ב| פסוק יח}} "קל ברגליו כאחד הצבאים אשר בשדה" החליט שהוא הולך להרוג את אבנר ורדף אחריו. אבנר ברח, ומידי פעם ניסה פנה אל עשהאל וניסה לשכנע אותו לוותר על הרעיון, בטענה שהוא - אבנר חזק ממנו ויהרוג אותו, ולא נעים לו מאחיו יואב. עשהאל לא וויתר ולבסוף אבנר הרג אותו. בעקבות זה, יואב ואבישי החלו לרדוף אחרי אבנר, ובני בנימין התקבצו אל אבנר. בערב נעמד אבנר על ראש גיבעה וביקש מיואב להפסיק את המלחמה המיותרת{{מקור| שמואל ב|ב פסוק כו}} "הלנצח תאכל חרב", יואב האשים את אבנר בכך שגרם למלחמה המיותרת ובכל זאת תקע בשופר לאות על סיומה של המלחמה. | ||
סיכום ההרוגים במלחמה: 360 מאנשי אבנר, ו20 מעבדי דוד. | סיכום ההרוגים במלחמה: 360 מאנשי אבנר, ו20 מעבדי דוד. | ||
==הריגת אבנר על ידי יואב== | ==הריגת אבנר על ידי יואב== | ||
למרות שיואב עצר את המלחמה באותו רגע, הוא זכר לאבנר את הריגת אחיו, וכאשר אבנר החליט להסב את עם ישראל לקבל את מלכות דוד ועשה הסכם עם דוד, יואב לא קיבל זאת, וניגש אל אבנר והרגו בהפתעה. | למרות שיואב עצר את המלחמה באותו רגע, הוא זכר לאבנר את הריגת אחיו, וכאשר אבנר החליט להסב את עם ישראל לקבל את מלכות דוד ועשה הסכם עם דוד, יואב לא קיבל זאת, וניגש אל אבנר והרגו בהפתעה. | ||
==אופן הריגתו על ידי אבנר== | ==אופן הריגתו על ידי אבנר== | ||
{{מקור| שמואל ב|ב פסוק כג}} "ויכהו אבנר באחרי החנית אל החומש" - חז"ל אומרים שאבנר דייק להרגו, ויכל באותה מידה של דיוק רק לפצעו ולברוח, ולכן היה זה רצח מיותר ויואב היה זכאי להרגו כגואל הדם. | |||
[[קטגוריה:אישים בספר שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:19, 18 באוקטובר 2022
|
|
עשהאל היה אחד משלושת בני צרויה- יואב,אבישי ועשהאל שמואל ב פרק ב פסוק יח. הוא נהרג על ידי אבנר בן נר בשעה שעשהאל רדף אחריו, ובעקבות זאת, יואב בהמשך הרג את אבנר.
סיפור מותו על ידי אבנר[עריכה]
בזמן שדוד היה מלך רק על שבט יהודה, ואיש בשת בן שאול היה מלך על שאר שבטי ישראל, היה יואב בן צרויה שר צבא דוד, ואבנר בן נר שר צבא ישראל. שני הצבאות נפגשו בגבעון משני הצדדים של ברכת גבעון. ואבנר הציע לבחון את היכולת של הלוחמים בקרב שמואל ב "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו", יואב קיבל את ההזמנה ושנים עשר חיילים מכל צד נחלמו אלו באלו וכולם מתו יחד. מיד לאחר מכן, התלקחה מלחמה קשה בין הצבאות, כאשר ידם של צבא יהודה על העליונה. עשהאל שהיה מהיר מאוד שמואל ב "קל ברגליו כאחד הצבאים אשר בשדה" החליט שהוא הולך להרוג את אבנר ורדף אחריו. אבנר ברח, ומידי פעם ניסה פנה אל עשהאל וניסה לשכנע אותו לוותר על הרעיון, בטענה שהוא - אבנר חזק ממנו ויהרוג אותו, ולא נעים לו מאחיו יואב. עשהאל לא וויתר ולבסוף אבנר הרג אותו. בעקבות זה, יואב ואבישי החלו לרדוף אחרי אבנר, ובני בנימין התקבצו אל אבנר. בערב נעמד אבנר על ראש גיבעה וביקש מיואב להפסיק את המלחמה המיותרת שמואל ב "הלנצח תאכל חרב", יואב האשים את אבנר בכך שגרם למלחמה המיותרת ובכל זאת תקע בשופר לאות על סיומה של המלחמה. סיכום ההרוגים במלחמה: 360 מאנשי אבנר, ו20 מעבדי דוד.
הריגת אבנר על ידי יואב[עריכה]
למרות שיואב עצר את המלחמה באותו רגע, הוא זכר לאבנר את הריגת אחיו, וכאשר אבנר החליט להסב את עם ישראל לקבל את מלכות דוד ועשה הסכם עם דוד, יואב לא קיבל זאת, וניגש אל אבנר והרגו בהפתעה.
אופן הריגתו על ידי אבנר[עריכה]
שמואל ב "ויכהו אבנר באחרי החנית אל החומש" - חז"ל אומרים שאבנר דייק להרגו, ויכל באותה מידה של דיוק רק לפצעו ולברוח, ולכן היה זה רצח מיותר ויואב היה זכאי להרגו כגואל הדם.