אביגיל אשת דוד: הבדלים בין גרסאות בדף
| (5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אביגיל היתה אשת נבל הכרמלי, בעלה נבל היה כפוי טובה כלפי דוד ואנשיו, והיא שמעה שדוד הולך להרוג את בעלה. היא הלכה לפייס את דוד ולהצילו, למרות שידעה שהוא לא בסדר. | אביגיל היתה אשת נבל הכרמלי, בעלה נבל היה כפוי טובה כלפי דוד ואנשיו, והיא שמעה שדוד הולך להרוג את בעלה. היא הלכה לפייס את דוד ולהצילו, למרות שידעה שהוא לא בסדר. | ||
כאשר נבל שומע על מה שאירע הוא מקבל שבץ וכעבור עשרה ימים מת, לאחר מותו דוד לוקח את אביגיל לאשה {{מקור|שמואל א,כה}}. נולד להם בן בשם כלאב או דניאל. | כאשר נבל שומע על מה שאירע הוא מקבל שבץ וכעבור עשרה ימים מת, לאחר מותו דוד לוקח את אביגיל לאשה {{מקור|שמואל א,כה}}. נולד להם בן בשם כלאב או דניאל. | ||
הייתה אחת | הייתה אחת מ[[שבע נביאות]] ואחת מארבע נשים היפות בעולם. | ||
==קורותיה== | ==קורותיה== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בתקופה שבה דוד נרדף ע"י שאול וחי במדבר עם שש מאות לוחמים, הם שמרו גם על רועי נבל הכרמלי, ועקב כך ביום שבו הוא עלה לגזוז את צאנו, דוד דורש בשלומו ומבקש ממנו תמורה כלשהיא, | בתקופה שבה דוד נרדף ע"י שאול וחי במדבר עם שש מאות לוחמים, הם שמרו גם על רועי נבל הכרמלי, ועקב כך ביום שבו הוא עלה לגזוז את צאנו, דוד דורש בשלומו ומבקש ממנו תמורה כלשהיא, | ||
נבל עונה בכפיות טובה, ודוד מחליט לבא ולהרוג את נבל וכל הזכרים אשר לו. | נבל עונה בכפיות טובה, ודוד מחליט לבא ולהרוג את נבל וכל הזכרים אשר לו. | ||
אחד מנעריו של נבל מספר את כל | אחד מנעריו של נבל מספר את כל זה לאביגיל אשתו והיא ממהרת לקראת דוד ולוחמיו עם כיבוד יפה ובקשת חמלה, | ||
דוד מקבל את בקשתה ואף מודה לה על הצלתו | דוד מקבל את בקשתה ואף מודה לה על הצלתו מהרג מיותר. | ||
====אופים השונה של נבל ואביגיל==== | ====אופים השונה של נבל ואביגיל==== | ||
ב{{מקור|שמואל א, כה}} "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל" | ב{{מקור|שמואל א, כה}} "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל" | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
גם לאחר שאביגיל משכנעת את דוד שלא להרוג את נבל וביתו הוא שב ונשבע שאילולי בואה: "חַי יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מְנָעַנִי מֵהָרַע אֹתָךְ כִּי לוּלֵי מִהַרְתְּ ותבאתי וַתָּבֹאת לִקְרָאתִי כִּי אִם נוֹתַר לְנָבָל עַד אוֹר הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר {{מקור|שמואל א, כה, לד}} | גם לאחר שאביגיל משכנעת את דוד שלא להרוג את נבל וביתו הוא שב ונשבע שאילולי בואה: "חַי יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מְנָעַנִי מֵהָרַע אֹתָךְ כִּי לוּלֵי מִהַרְתְּ ותבאתי וַתָּבֹאת לִקְרָאתִי כִּי אִם נוֹתַר לְנָבָל עַד אוֹר הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר {{מקור|שמואל א, כה, לד}} | ||
====הפעולות והטענות של אביגיל להצלת בעלה==== | ====הפעולות והטענות של אביגיל להצלת בעלה==== | ||
אביגיל נכנעת לפני דוד ונושאת נאום ארוך מלא שפלות והכנעה עם עצה ותבונה | |||
הכנעה עצומה: "וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד עַל פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרֶץ, וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו" {{מקור|שמואל א,כה,כד}} | |||
לקיחת האשמה עליה: "בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן" {{מקור|שמואל א,כה,כד}} | |||
תחינה להקשבה: "וּתְדַבֶּר נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ" {{מקור|שמואל א,כה,כד}} | |||
הכרה בחסרונות בעלה באופן כל-כך חריף שאיננו דורש התייחסות: "אַל נָא יָשִׂים אֲדֹנִי אֶת לִבּוֹ אֶל אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה עַל נָבָל כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ" {{מקור|שמואל א,כה,כה}} | |||
התנצלות: "וַאֲנִי אֲמָתְךָ לֹא רָאִיתִי אֶת נַעֲרֵי אֲדֹנִי אֲשֶׁר שָׁלָחְתָּ" {{מקור|שמואל א,כה,כה}} | |||
מתיחסת לאי הריגתו את נבל וביתו כמציאות שהיא מברכת את ה' עליה: "וְעַתָּה אֲדֹנִי חַי יְקֹוָק וְחֵי נַפְשְׁךָ אֲשֶׁר מְנָעֲךָ יְקֹוָק מִבּוֹא בְדָמִים וְהוֹשֵׁעַ יָדְךָ לָךְ" {{מקור|שמואל א,כה,כו}} | |||
בתוך כך היא רומזת ש | |||
היא מברכת אותו שהקב"ה יטפל בנבל ובכל אויביו, ורומזת על כך ששאול רודף אחריו: "וְעַתָּה יִהְיוּ כְנָבָל אֹיְבֶיךָ וְהַמְבַקְשִׁים אֶל אֲדֹנִי רָעָה" {{מקור|שמואל א,כה,כו}} | |||
מסיימת בבקשה: "וְהֵיטִב יְקֹוָק לַאדֹנִי וְזָכַרְתָּ אֶת אֲמָתֶךָ" {{מקור|שמואל א,כה,לא}} | |||
=====מורד במלכות?===== | |||
המדרש מתאר כיצד אביגיל משכה את דוד לדיון הלכתי שעוסק במעמדו של דוד שלא נתקבל עדיין כמלך, למרות שנמשח למלך. | |||
"אמר רבה בר שמואל... נטלה דם והראתה לו (שיפסוק לה הלכה אם דם נידה טמא או טהור הוא) אמר לה וכי מראין דם בלילה (והרי אסור לדון בכך כי קשה להבחין בין הגוונים המותרים והאסורים) אמרה לו וכי דנין דיני נפשות בלילה (גם זה אסור, אף כאן אם ימתין עד לבוקר שמא ירגע מחמתו וימצא זכות) אמר לה מורד במלכות הוא ולא צריך למידייניה אמרה לו עדיין שאול קיים ולא יצא טבעך בעולם" {{מקור|מגילה יד,א-ב}} | |||
=====מורד במלכות?===== | |||
מדרש מופלא מתאר מעשה של חוסר צניעות שאביגיל עשתה שהשפיע על דוד ואנשיו, וכמעט גרם לו לחטוא באשת איש בקומה לחטאו בבת שבע, אך היא מנעה אותו מכך. | |||
"מלמד שגילתה את שוקה והלך לאורה ג' פרסאות אמר לה השמיעי לי אמרה לו לא תהיה זאת לך לפוקה זאת מכלל דאיכא אחריתי ומאי ניהו מעשה דבת שבע" {{מקור|מגילה יד,ב}} | |||
"נתגלתה שוקה הלכו לאורה, נתגלה שוקה- הוקרו (שפכו קרי, זרע) כולם" | |||
====סיפור אביגיל לנבל על הצלתו==== | ====סיפור אביגיל לנבל על הצלתו==== | ||
"וַתָּבֹא אֲבִיגַיִל אֶל נָבָל וְהִנֵּה לוֹ מִשְׁתֶּה בְּבֵיתוֹ כְּמִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ וְלֵב נָבָל טוֹב עָלָיו וְהוּא שִׁכֹּר עַד מְאֹד וְלֹא הִגִּידָה לּוֹ דָּבָר קָטֹן וְגָדוֹל עַד אוֹר הַבֹּקֶר" {{מקור|שמואל א, כה, לו}} | |||
"וַיְהִי בַבֹּקֶר בְּצֵאת הַיַּיִן מִנָּבָל וַתַּגֶּד לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא הָיָה לְאָבֶן" {{מקור|שמואל א, כה, לז}} | |||
===מות בעלה ונישואיה לדוד=== | ===מות בעלה ונישואיה לדוד=== | ||
====מות נבל==== | ====מות נבל==== | ||
| שורה 51: | שורה 71: | ||
"וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי דָוִיד אֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ בְּחֶבְרוֹן הַבְּכוֹר אַמְנֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית שֵׁנִי דָּנִיֵּאל לַאֲבִיגַיִל הַכַּרְמְלִית" {{מקור|דברי הימים א, ג, א-ג}} | "וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי דָוִיד אֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ בְּחֶבְרוֹן הַבְּכוֹר אַמְנֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית שֵׁנִי דָּנִיֵּאל לַאֲבִיגַיִל הַכַּרְמְלִית" {{מקור|דברי הימים א, ג, א-ג}} | ||
"ואמר רבי יוחנן: 'לא כלאב שמו אלא דניאל שמו, ולמה נקרא שמו כלאב - שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה, ועליו אמר שלמה בחכמתו: 'בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני', ואומר: 'חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר'" {{מקור|ברכות ד, א}} | "ואמר רבי יוחנן: 'לא כלאב שמו אלא דניאל שמו, ולמה נקרא שמו כלאב - שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה, ועליו אמר שלמה בחכמתו: 'בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני', ואומר: 'חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר'" {{מקור|ברכות ד, א}} | ||
"וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה, ולאחר שהביאה פירש דוד ממנה שלשה חדשים כדי לידע אם היתה מעוברת מן נבל ואם לאו, לאחר ג' חדשים בא עליה ונתעברה הימנו, והיו ליצני הדור מליצים ואומרים מן נבל היא מעוברת, מה עשה הקב"ה צוה המלאך הממונה על יצירת הולד ועל צורתו ואמר לו לך וצר אותו בדמות דוד אביו כדי שיעידו הכל שדוד הוא אביו, מנין שכן כתיב (שמואל ב' ג') ויהי בכורו אמנון לאחינועם היזרעאלית ומשנהו כלאב לאביגיל אשת נבל הכרמלי מה תלמוד לומר כלאב שהיה כולו אב שכל הרואהו אומר דוד אביו של זה" {{מקור|תנחומא תולדות ו}} | |||
==אישיותה== | |||
===חכמתה=== | |||
===צדקותה=== | |||
===יופיה=== | |||
"וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר" | |||
"ארבע נשים יפיפיות היו בעולם... תנו רבנן רחב בשמה זינתה, יעל בקולה, אביגיל בזכירתה, מיכל בת שאול בראייתה" {{מקור|מגילה טו,א}} | |||
[[קטגוריה:אישים בספר שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:35, 15 באוקטובר 2020
|
|
אביגיל היתה אשת נבל הכרמלי, בעלה נבל היה כפוי טובה כלפי דוד ואנשיו, והיא שמעה שדוד הולך להרוג את בעלה. היא הלכה לפייס את דוד ולהצילו, למרות שידעה שהוא לא בסדר. כאשר נבל שומע על מה שאירע הוא מקבל שבץ וכעבור עשרה ימים מת, לאחר מותו דוד לוקח את אביגיל לאשה שמואל א,כה. נולד להם בן בשם כלאב או דניאל. הייתה אחת משבע נביאות ואחת מארבע נשים היפות בעולם.
קורותיה[עריכה]
הצלת בעלה מדוד[עריכה]
בתקופה שבה דוד נרדף ע"י שאול וחי במדבר עם שש מאות לוחמים, הם שמרו גם על רועי נבל הכרמלי, ועקב כך ביום שבו הוא עלה לגזוז את צאנו, דוד דורש בשלומו ומבקש ממנו תמורה כלשהיא, נבל עונה בכפיות טובה, ודוד מחליט לבא ולהרוג את נבל וכל הזכרים אשר לו. אחד מנעריו של נבל מספר את כל זה לאביגיל אשתו והיא ממהרת לקראת דוד ולוחמיו עם כיבוד יפה ובקשת חמלה, דוד מקבל את בקשתה ואף מודה לה על הצלתו מהרג מיותר.
אופים השונה של נבל ואביגיל[עריכה]
בשמואל א, כה "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל" הנביא מתאר את הפער בין אביגיל לנבל: "וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא כָלִבִּי" אחד מנערי נבל מספר לאביגיל ומסכם את התנהגותו של נבל: "וְהוּא בֶּן בְּלִיַּעַל מִדַּבֵּר אֵלָיו" שמואל א, כה, יז אביגיל עצמה מתארת אותו: "אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה.. כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ" שמואל א, כה, כה
הטובה של דוד לנבל[עריכה]
דוד מתאר את הטובה שעשו לו כך: "הָרֹעִים אֲשֶׁר לְךָ הָיוּ עִמָּנוּ לֹא הֶכְלַמְנוּם וְלֹא נִפְקַד לָהֶם מְאוּמָה כָּל יְמֵי הֱיוֹתָם בַּכַּרְמֶל" שמואל א, כה, ז אביגיל שומעת תאור מקיף יותר מאחד מנערי נבל:"וְהָאֲנָשִׁים טֹבִים לָנוּ מְאֹד וְלֹא הָכְלַמְנוּ וְלֹא פָקַדְנוּ מְאוּמָה כָּל יְמֵי הִתְהַלַּכְנוּ אִתָּם בִּהְיוֹתֵנוּ בַּשָּׂדֶה, חוֹמָה הָיוּ עָלֵינוּ גַּם לַיְלָה גַּם יוֹמָם כָּל יְמֵי הֱיוֹתֵנוּ עִמָּם רֹעִים הַצֹּאן" שמואל א, כה, טו-טז כדוד מתחרט על מעשיו הטובים הוא מתארם כך: "שָׁמַרְתִּי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָזֶה בַּמִּדְבָּר וְלֹא נִפְקַד מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מְאוּמָה" שמואל א, כה, כא
הבקשה של דוד מנבל[עריכה]
"תְּנָה נָּא אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲבָדֶיךָ וּלְבִנְךָ לְדָוִד" שמואל א, כה, ח תאור נבל של משמעות הבקשה: "וְלָקַחְתִּי אֶת לַחְמִי וְאֶת מֵימַי וְאֵת טִבְחָתִי אֲשֶׁר טָבַחְתִּי לְגֹזְזָי וְנָתַתִּי" שמואל א, כה, יא
התגובה של נבל[עריכה]
התנכרות: "מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו" שמואל א, כה, י וכן: "לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה" שמואל א, כה, יא הנער מתאר לאביגיל את התגובה: "הִנֵּה שָׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים מֵהַמִּדְבָּר לְבָרֵךְ אֶת אֲדֹנֵינוּ וַיָּעַט בָּהֶם" שמואל א, כה, יד דוד מתאר את תגובת נבל: "וַיָּשֶׁב לִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה" שמואל א, כה, כא
התכניות של דוד להרוג את נבל[עריכה]
הנער של נבל מבין את הצפוי באופן טבעי: "כָלְתָה הָרָעָה אֶל אֲדֹנֵינוּ וְעַל כָּל בֵּיתוֹ" שמואל א, כה, יז דוד מכין את אנשיו: "חִגְרוּ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ וַיַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ וַיַּחְגֹּר גַּם דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ וַיַּעֲלוּ אַחֲרֵי דָוִד כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וּמָאתַיִם יָשְׁבוּ עַל הַכֵּלִים" שמואל א, כה, יג ונשבע! "כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאֹיְבֵי דָוִד וְכֹה יֹסִיף אִם אַשְׁאִיר מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ עַד הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר" שמואל א, כה, כב גם לאחר שאביגיל משכנעת את דוד שלא להרוג את נבל וביתו הוא שב ונשבע שאילולי בואה: "חַי יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מְנָעַנִי מֵהָרַע אֹתָךְ כִּי לוּלֵי מִהַרְתְּ ותבאתי וַתָּבֹאת לִקְרָאתִי כִּי אִם נוֹתַר לְנָבָל עַד אוֹר הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר שמואל א, כה, לד
הפעולות והטענות של אביגיל להצלת בעלה[עריכה]
אביגיל נכנעת לפני דוד ונושאת נאום ארוך מלא שפלות והכנעה עם עצה ותבונה
הכנעה עצומה: "וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד עַל פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרֶץ, וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו" שמואל א,כה,כד לקיחת האשמה עליה: "בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן" שמואל א,כה,כד תחינה להקשבה: "וּתְדַבֶּר נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ" שמואל א,כה,כד הכרה בחסרונות בעלה באופן כל-כך חריף שאיננו דורש התייחסות: "אַל נָא יָשִׂים אֲדֹנִי אֶת לִבּוֹ אֶל אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה עַל נָבָל כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ" שמואל א,כה,כה התנצלות: "וַאֲנִי אֲמָתְךָ לֹא רָאִיתִי אֶת נַעֲרֵי אֲדֹנִי אֲשֶׁר שָׁלָחְתָּ" שמואל א,כה,כה מתיחסת לאי הריגתו את נבל וביתו כמציאות שהיא מברכת את ה' עליה: "וְעַתָּה אֲדֹנִי חַי יְקֹוָק וְחֵי נַפְשְׁךָ אֲשֶׁר מְנָעֲךָ יְקֹוָק מִבּוֹא בְדָמִים וְהוֹשֵׁעַ יָדְךָ לָךְ" שמואל א,כה,כו בתוך כך היא רומזת ש היא מברכת אותו שהקב"ה יטפל בנבל ובכל אויביו, ורומזת על כך ששאול רודף אחריו: "וְעַתָּה יִהְיוּ כְנָבָל אֹיְבֶיךָ וְהַמְבַקְשִׁים אֶל אֲדֹנִי רָעָה" שמואל א,כה,כו
מסיימת בבקשה: "וְהֵיטִב יְקֹוָק לַאדֹנִי וְזָכַרְתָּ אֶת אֲמָתֶךָ" שמואל א,כה,לא
מורד במלכות?[עריכה]
המדרש מתאר כיצד אביגיל משכה את דוד לדיון הלכתי שעוסק במעמדו של דוד שלא נתקבל עדיין כמלך, למרות שנמשח למלך. "אמר רבה בר שמואל... נטלה דם והראתה לו (שיפסוק לה הלכה אם דם נידה טמא או טהור הוא) אמר לה וכי מראין דם בלילה (והרי אסור לדון בכך כי קשה להבחין בין הגוונים המותרים והאסורים) אמרה לו וכי דנין דיני נפשות בלילה (גם זה אסור, אף כאן אם ימתין עד לבוקר שמא ירגע מחמתו וימצא זכות) אמר לה מורד במלכות הוא ולא צריך למידייניה אמרה לו עדיין שאול קיים ולא יצא טבעך בעולם" מגילה יד,א-ב
מורד במלכות?[עריכה]
מדרש מופלא מתאר מעשה של חוסר צניעות שאביגיל עשתה שהשפיע על דוד ואנשיו, וכמעט גרם לו לחטוא באשת איש בקומה לחטאו בבת שבע, אך היא מנעה אותו מכך. "מלמד שגילתה את שוקה והלך לאורה ג' פרסאות אמר לה השמיעי לי אמרה לו לא תהיה זאת לך לפוקה זאת מכלל דאיכא אחריתי ומאי ניהו מעשה דבת שבע" מגילה יד,ב "נתגלתה שוקה הלכו לאורה, נתגלה שוקה- הוקרו (שפכו קרי, זרע) כולם"
סיפור אביגיל לנבל על הצלתו[עריכה]
"וַתָּבֹא אֲבִיגַיִל אֶל נָבָל וְהִנֵּה לוֹ מִשְׁתֶּה בְּבֵיתוֹ כְּמִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ וְלֵב נָבָל טוֹב עָלָיו וְהוּא שִׁכֹּר עַד מְאֹד וְלֹא הִגִּידָה לּוֹ דָּבָר קָטֹן וְגָדוֹל עַד אוֹר הַבֹּקֶר" שמואל א, כה, לו "וַיְהִי בַבֹּקֶר בְּצֵאת הַיַּיִן מִנָּבָל וַתַּגֶּד לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא הָיָה לְאָבֶן" שמואל א, כה, לז
מות בעלה ונישואיה לדוד[עריכה]
מות נבל[עריכה]
"וַיְהִי בַבֹּקֶר בְּצֵאת הַיַּיִן מִנָּבָל וַתַּגֶּד לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא הָיָה לְאָבֶן, וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף יְקֹוָק אֶת נָבָל וַיָּמֹת" שמואל א, כה, לז-לח
למה עשרה ימים?[עריכה]
1. שכר על טובה שכן עשה: "אמר רב יהודה אמר רב כנגד עשר לגימות שנתן נבל לעבדי דוד" ראש השנה יח, א 2. לצורך ההשפעה על הדור: "חילפי בר בריה דרבי אבהו אמר... תלה לו הקב"ה שבעת ימי אבלו של שמואל, שלא יתערב אבלו עם הצדיק, ועשה עוד שלשה ימים ומת במגפה" ירושלמי ביכורים ו, ב 3. הזדמנות לתשובה: "רבי חגיי בשם רבי שמואל בר נחמן ... תלה לו הקב"ה עשרה ימים כעשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, שמא יעשה תשובה ולא עשה" ירושלמי ביכורים ו, ב
שמחת דוד במות נבל[עריכה]
דוד שמח שמחה כפולה - גם ה' רב את ריבו, וגם הוא לא עשה רעה בעצמו: "בָּרוּךְ יְקֹוָק אֲשֶׁר רָב אֶת רִיב חֶרְפָּתִי מִיַּד נָבָל וְאֶת עַבְדּוֹ חָשַׂךְ מֵרָעָה וְאֵת רָעַת נָבָל הֵשִׁיב יְקֹוָק בְּרֹאשׁוֹ" שמואל א, כה, לט
נישואי דוד ואביגיל[עריכה]
דוד מבקש להתחתן עם אביגיל, והיא שוב מביעה הכנעה ושפלות גדולים כלפי שליחי דוד : "וַתָּקָם וַתִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתְךָ לְשִׁפְחָה לִרְחֹץ רַגְלֵי עַבְדֵי אֲדֹנִי" שמואל א, כה, מא, ובאה להתחתן איתו.
בנה[עריכה]
"וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי דָוִיד אֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ בְּחֶבְרוֹן הַבְּכוֹר אַמְנֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית שֵׁנִי דָּנִיֵּאל לַאֲבִיגַיִל הַכַּרְמְלִית" דברי הימים א, ג, א-ג "ואמר רבי יוחנן: 'לא כלאב שמו אלא דניאל שמו, ולמה נקרא שמו כלאב - שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה, ועליו אמר שלמה בחכמתו: 'בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני', ואומר: 'חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר'" ברכות ד, א "וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה, ולאחר שהביאה פירש דוד ממנה שלשה חדשים כדי לידע אם היתה מעוברת מן נבל ואם לאו, לאחר ג' חדשים בא עליה ונתעברה הימנו, והיו ליצני הדור מליצים ואומרים מן נבל היא מעוברת, מה עשה הקב"ה צוה המלאך הממונה על יצירת הולד ועל צורתו ואמר לו לך וצר אותו בדמות דוד אביו כדי שיעידו הכל שדוד הוא אביו, מנין שכן כתיב (שמואל ב' ג') ויהי בכורו אמנון לאחינועם היזרעאלית ומשנהו כלאב לאביגיל אשת נבל הכרמלי מה תלמוד לומר כלאב שהיה כולו אב שכל הרואהו אומר דוד אביו של זה" תנחומא תולדות ו
אישיותה[עריכה]
חכמתה[עריכה]
צדקותה[עריכה]
יופיה[עריכה]
"וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר" "ארבע נשים יפיפיות היו בעולם... תנו רבנן רחב בשמה זינתה, יעל בקולה, אביגיל בזכירתה, מיכל בת שאול בראייתה" מגילה טו,א